סדק געשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדק געשי ותעלת לבה
ערוץ לבה בהוואי
שורת המכתשים של לאקי

סדק געשי הוא סוג של התפרצות געשית קווית, שדרכה מתפרצת לבה, שבדרך כלל אינה מלווה בהתפוצצות. לרוב הסדק הוא ברוחב של כמה מטרים ועשוי להיות באורך של כמה קילומטרים. סדקים געשיים עשויים לגרום לשפכי בזלת נרחבים הזורמים תחילה בערוצים ומאוחר יותר בצינורות לבה. לאחר זמן מה ההתפרצות בונה חרוטים געשיים ועלולה להתרכז באחד מהם או בחלקם. לעיתים אולי לא ניתן להבחין בפתחי סדקים קטנים מהאוויר, אך שורות של מכתשים (ראו לאקי) או קניונים (ראו אלדגיו (אנ')) נבנו על ידי כמה מהם.

הדייקים המזינים סדקים מגיעים אל פני השטח מעומק של כמה קילומטרים ומחברות אותם למאגרי מאגמה עמוקים יותר, לרוב מתחת למרכזים געשיים. סדקים נמצאים בדרך כלל באזור בקעים וברצועת בקעים, כמו איסלנד ובקע מזרח-אפריקה (אנ'). סדקים געשיים הם לעיתים קרובות חלק מהמבנה של חרוטי מגן.

איסלנד

באיסלנד, נפתחים הרי געש, שיכולים להיות סדקים ארוכים, לעיתים קרובות במקביל לרצועת הבקעים בהם מתפצלים הלוחות הליתוספריים של הלוח האירואסייתי והלוח הצפון-אמריקאי, מערכת המהווה חלק מהרכס המרכז-אטלנטי. התפרצויות מחודשות מתרחשות בדרך כלל משברים מקבילים חדשים שסטו בכמה מאות עד אלפי מטרים מהסדקים הקודמים. חלוקה זו של פתחי ההתפרצות ולעיתים התפרצויות של נפח גדול של לבה בזלתית נוזלית בדרך כלל בונה משטח לבה עבה, ולא מבנה וולקני יחיד. אך ישנם גם הרי הגעש המרכזיים, הרי געש מרוכבים, לרוב עם קלדרות, שנוצרו במשך אלפי שנים, והתפרצויות עם מאגר מאגמה אחד או יותר מתחת השולטים על מערכת הסדקים שלהם.[1]

הסדקים של לאקי, חלק ממערכת הגעשית של גרימסווטן, הפיקו את אחת ההתפרצויות השופעות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ בתקופות היסטוריות, בצורת שטפי בזלת בנפח לבה של 12–14 קילומטרים מעוקבים בשנת 1783.[2] במהלך התפרצות אלדגיו (אנ') בשנים 934–940 לספירה, התפרצות סדק נרחבת מאוד במערכת הגעשית של קטלה (אנ') בדרום איסלנד, נפלטו בערך 18 קילומטרים מעוקבים של לבה.[3] בספטמבר 2014 התרחשה התפרצות מסדקים באתר שדה הלבה Holuhraun מהמאה ה-18. ההתפרצות היא חלק מסדרת התפרצויות במערכת הגעשית ברדרבונגה.

הוואי

פתחי הסדקים הרדיאליים של הרי געש בהוואי מייצרים גם "וילונות אש" כאשר מזרקות לבה פורצות לאורך חלק מהסדק. פתחים געשיים אלה בונים סוללות נמוכות של התזה בזלתית משני צידי הסדק. מזרקות לבה מבודדות יותר לאורך הסדק מייצרות שורות מכתשים של חרוטים געשיים, וחרוטי אפר. השברים שיוצרים חרוט געשי הם חמים ופלסטיים מספיק כדי לעבור הלחמה יחד, ואילו השברים שיוצרים חרוט אפר נשארים נפרדים בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם.

לקריאה נוספת

  • שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, מסת"ב 965-06-0872-9 עמוד 268

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סדק געשי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Thordarson, Thorvaldur; Höskuldsson, Ármann (2008). "Postglacial volcanism in Iceland" (PDF). Jökull. 58 (198): e228.
  2. ^ Institute of Earth Sciences, University of Iceland: Grímsvötn. Received 9/24, 2014.
  3. ^ Institute of Earth Sciences, University of Iceland: Katla. Received 9/24, 2014.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31208683סדק געשי