אזרית
| מדינות | אזרבייג'ן, איראן, טורקיה, ישראל, רוסיה, ארמניה, גאורגיה, בוסניה והרצגובינה, עיראק, סוריה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה |
| דוברים | כ-40 מיליון[1] |
| שפת אם | 35,000,000 |
| כתב | אלפבית ערבי (אלפבית אזרי), אלפבית לטיני, אלפבית קרילי, |
| משפחה | |
| לאום |
 אזרבייג'ן  איראן  עיראק |
| מוסד | אין |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
אַזֶרית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili) הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן. לרוב מקובל להתייחס אל הניבים האלה כלשפה אחת, השייכת למשפחת השפות הטורקיות. שני הניבים העיקריים הם אזרית צפונית, שהיא השפה הרשמית ברפובליקת אזרבייג'ן, ואזרית דרומית המדוברת בעיקר באיראן. המונח "אזרית" מתייחס לפעמים גם לשפה שונה לגמרי, קרובה לפרסית, המכונה בדרך-כלל טאט, ואשר מדוברת באותו אזור, וגם בישראל בקרב יהודים יוצאי הקווקז. כל המידע שלהלן מתייחס לשפה האזרית השייכת למשפחת השפות הטורקיות.
האזרית הצפונית, שהיא השפה הרשמית באזרבייג'ן, מדוברת בפי כ-6 מיליון תושבי המדינה - 4 מיליון כשפה יחידה, והשאר דוברים גם רוסית. בנוסף, דוברים אותה אנשים רבים במדינות השכנות (ארמניה, גאורגיה, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ורוסיה) כשפה שנייה. בסך הכל עומד מספר דובריה על כ-15 מיליון. האזרית הצפונית מכונה לפעמים "טורקית אזרית".
האזרית הדרומית מדוברת בפי כ-25 מיליון איש, רובם תושבי איראן (38% מתושביה). שאר הדוברים הם תושבי עיראק (כמיליון דוברים), טורקיה (כחצי מיליון דוברים), אזרבייג'ן, ירדן, אפגניסטן וסוריה. באיראן נפוצה השפה בעיקר באזור הצפון, ובכמה שכונות בטהראן. האזרית הדרומית נכתבת באלפבית הערבי.
כל הניבים בשפה שייכים לענף הדרומי של השפות הטורקיות בתוך משפחת השפות האלטאיות ביחד עם טורקית, טורקמנית ו-36 שפות נוספות.
השפה האזרית דומה במיוחד לטורקית, איתה היא חולקת את רוב אוצר המילים והדקדוק. שני הניבים העיקריים בשפה הושפעו רבות מפרסית, ונקלטו בהן מילים רבות מארמנית ומרוסית. בין שני הניבים בשפה האזרית ניכרים הבדלים בכל התחומים: אוצר מילים, תחביר, ומורפולוגיה.
הגיית השפה וכתיבתה
השפה נכתבת כיום בעיקר באמצעות האלפבית הלטיני, אך רבים משתמשים גם בכתב הקירילי שהיה נפוץ טרם התפרקות ברית המועצות. ממשלת אזרבייג'ן מנסה, מאז שנת 1991, להטמיע את האלפבית הלטיני, אך התושבים מתרגלים למעבר באיטיות.
| סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שִנִּי |
שפתי (־שִנִּי) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n̪ | m | ||||||||||
| סותם | ɡ | *k | ɟ | *c | d̪ | t̪ | b | p | ||||
| מחוכך | *ʤ | *ʧ | ||||||||||
| חוכך | h | ɣ | x | ʒ | ʃ | z̪ | s̪ | v | f | |||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||
| l | ||||||||||||
| מקיש | ɾ | |||||||||||
- * מזוהים כ-[ʦ ʣ] בניבים בסביבות תבריז ומערבה, דרומה ודרום-מערב לה (כולל כירכוךּ בעיראק); בניבי נחצ'יבאן ואן ואיירום, בג'אבראייל ובניבים באזור הים הכספי.
- * ברוב הניבים מזוהה כ-[ç] בסוף הברה/לפני עיצור אטום. דוגמאות: çörək [ʧøˈɾæç] - 'לֶחֶם'/səksən [sæçˈsæn] - 'שמונים'.
- * פונמה במילים שאולות מרוסית וצרפתית בלבד.
- [w] קיימת בניב כירכוךּ לעיל כאלופון /v/ במילים שאולות מערבית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים אזרײם |
- לימוד אזרית באינטרנט (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ יש הערכות המונות 23-30 מיליון דוברים בלבד
- ^ קיומה של משפחת שפות אלטאית שנוי במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית
- ^ Mokari, P. G.; Werner, S. (2016). "An acoustic description of spectral and temporal characteristics of Azerbaijani vowels". Poznań Studies in Contemporary Linguistics 52 (3).
22008220אזרית