אורית נוטמן שורץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורית נוטמן שורץ
ענף מדעי עבודה סוציאלית
מוסדות בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר
תלמידי דוקטורט

פרופסור שמעון שפירו

ישראל וינקלר
פרסים והוקרה

אות הוקרה ע"ש יוסי קטן לעובד/ת סוציאלי/ת לשנת תשע"ה (2014)

אות הוקרה מטעם הכנסת, הקרן לידידות ואיגוד העובדים הסוציאליים
תרומות עיקריות

מצבי לחץ, טראומה וחוסן אישי וחברתיי

עבודה סוציאלית בינלאומית

אורית נוטמן-שורץ (נולדה ב-1957) היא עובדת סוציאלית ואנליטיקאית קבוצתית[1], פרופסור חבר בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, אותו יסדה בשנת 2003 ועמדה בראשו בעשור הראשון עד לשנת 2013 . שימשה כיושבת ראש המועצה לעבודה סוציאלית בישראל[2] וניהלה את קרן השכול של מדינת ישראל.

נוטמן-שורץ, זוכת אות הוקרה ע"ש יוסי קטן לעובד/ת סוציאלי/ת לשנת תשע"ה (2014)[3] ואות הוקרה מטעם הכנסת, הקרן לידידות ואיגוד העובדים הסוציאליים על היותה אשת אקדמיה מצטיינת ופורצת דרך המשלבת את עבודתה האקדמית עם עבודה בקהילות נזקקות לשנת תשע"ו (2016).

ביוגרפיה

נוטמן-שורץ נולדה ברחובות, דור שביעי בארץ. היא סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים[4]. את עבודת התיזה לתואר שני בעבודה סוציאלית כתבה בנושא "חיפוש עבודה בקרב נכים בעלי מגבלה" בהנחייתם של פרופסור שמעון שפירו מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, באוניברסיטת תל אביב[5] וד"ר ישראל וינקלר מנהל מכון רום[6]. במקביל ללימודיה, עבדה כעובדת שיקום עם בעלי מוגבלות ומשפחות שכולות במחלקת השיקום במסגרת המוסד לביטוח לאומי במכון רום ובמכון רום פרט[7] עם אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות, עם לקות למידה וכן עם פורשי צה"ל.

עבודת הדוקטורט שלה, אותה סיימה ב-2002, נכתבה בהנחייתם של פרופ' פרגר ופרופ' שפירו מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב, ועסקה בנושא "סיפורי ותסריטי חיים לפני ואחרי הפרישה מהעבודה בקרב גברים ישראלים"[8]. במהלך תקופה זו שימשה מורה בבית הספר לעבודה סוציאלית וניהלה את קרן השכול של מדינת ישראל. במקביל ללימודי הדוקטורט, השתלמה במכון לאנליזה קבוצתית והוסמכה כאנליטיקאית קבוצתית בשנת 2005.

עם קבלת התואר דוקטור הצטרפה בשנת 2003 לסגל המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[9], שם נתבקשה לכתוב תוכנית לימודים עצמאית בתחום העבודה הסוציאלית ולהקים את בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר[10]. לאחר בניית התוכנית האקדמית לבית הספר החדש ועם הקמתו בשנת 2003, עמדה נוטמן-שורץ בראש בית הספר וכיהנה בתפקיד זה עשר שנים, עד לסוף שנת 2013. כיום היא חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה והחוקרת הראשית בספיר של פרויקט טמפוס TachyWe[11] בנושא רווחת ילדים ובני נוער. במסגרת מחקר זה זכתה נוטמן-שורץ, יחד עם צוות המחקר, למענק בסך כ-90,000 אירו מטעם האיחוד האירופי. כיום מייצגת את ישראל במיזם לשיתוף פעולה במדע ובטכנולוגיה של האיחוד האירופאי בנושא הגירה ואלימות בני נוער.

נוטמן-שורץ שמשה כעמיתת מחקר באוניברסיטת ניו יורק ובבוסטון קולג', בארצות הברית וכמרצה אורחת באוניברסיטת טרנטו שבאיטליה והיא חברת מערכת בכתבי העת המרכזיים בתחום העבודה הסוציאלית ובתחום טראומה נפשית ואובדן ובכתב בעת "חברה ורווחה". פרסמה יותר מ-75 מאמרים ופרקים בספרים ובכתבי עת מדעיים.

בין בשנים 2012 - 2017 שמשה חברה במועצה האקדמית העליונה ובוועדת המינויים העליונה במכללה האקדמית אחווה ובמסגרת היותה חברת סגל במכללה האקדמית ספיר היא חברה במועצה האקדמית של המכללה.

נוטמן-שורץ נשואה ולה שני ילדים ושלושה נכדים.

פעילות ציבורית

במהלך שנות עבודתה כעובדת סוציאלית בשדה ובאקדמיה עסקה נוטמן-שורץ בפעילות רבה לקידום המקצוע וסוגיות הרווחה בישראל. בתחום העבודה והטיפול הקבוצתי, מונתה נוטמן-שורץ על ידי הארגון האמריקאי לפסיכותרפיה קבוצתית (AGPA[12]) לעמוד בראש קבוצת עניין בנושא קבוצות גדולות ובינוניות בשנת 2009. במסגרתם גם לימדה עבודה קבוצתית אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שהתמודדו עם ההשלכות הנפשיות על האוכלוסייה של רעידת האדמה בצ'נגדו, סין. בין השנים 2011 ל 2019 כיהנה נוטמן-שורץ כיו"ר המועצה לעבודה סוציאלית בישראל[13]. המועצה, המהווה מועצה סטטוטורית המייעצת לשר הרווחה והשירותים החברתיים, פועלת בכפוף לחוק העובדים הסוציאליים בישראל 1996[14]. כיום משמשת גם כחברת ועדת ההיגוי העליונה של הרפורמה בשירותים החברתיים של משרד הרווחה[15] ובוועדת נזקקויות. בשנת 2013 מונתה כחברה בוועדה למלחמה בעוני בישראל, שהוקמה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים על מנת לגבש המלצות לצמצום מספר האנשים החיים בעוני בישראל ולצמצום עומק העוני. החל משנת 2016 חברה בוועדה המייעצת למדידת חוסן של תלמידים וצוותי הוראה בבתי הספר בישראל ונבחרה ליצג את המכללה האקדמית ספיר בקבוצות העבודה ליצירת מודלים לשיתוף פעולה בין מגזרי בהיערכות ובזמן חירום ברמת הרשות המקומית והאזורית מטעם משרד ראש המששלה.

בתחום התעסוקה

נוטמן-שורץ נמנית עם מובילי העובדים הסוציאלים המקדמים שילוב של תעסוקה ורווחה. היא פיתחה גוף ידע וקידמה שילוב זה באקדמיה ובארגוני תעשייה ובחברות הייטק בישראל. בין היתר, שימשה כאחת היועצות לג'וינט ישראל - תבת (תנופה בתעסוקה[16]) לקידום תעסוקה לאוכלוסיות יעד ייחודיות הנמנות עם אוכלוסיות רווחה, בעלי מגבלה, קשישים ותושבי פריפריה.

בתחום האובדן והשכול

בשנת 1999 החלה נוטמן-שורץ לנהל את קרן השכול[17] של מדינת ישראל במסגרת עבודתה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. במסגרת פעילותה זו הרחיבה את אוכלוסיית החוקרים בתחום ואת הוראת הנושא בבתי הספר לעבודה סוציאלית. בין היתר הייתה שותפה במחקר, בכתיבת ניירות עמדה ובפיתוח פרקטיקה בנושא השכול תוך שימת דגש על היררכיית השכול[18] במדינת ישראל והדרתן של אוכלוסיות שכולות שונות (כגון חברות שכולות, משפחות מתאבדים, הורים לתינוקות שנפטרו מוות פתע ועוד)[19]. בנוסף, נוטמן-שורץ הייתה חברה בתת-הוועדה לנפגעי עברות המתה; עבודת הוועדה היוותה בסיס לחקיקת חוק נפגעי עברות המתה ויצירת מענים לאוכלוסייה זו על ידי המדינה[20]. כיום היא חוקרת שותפה במחקר המתמקד בהשלכות החזרה לזכויות של אלמנות משהב"ט שנשאו מחדש ומדריכה את הצוות הבכיר של העובדים הסוציאליים באגף משפחות הנצחה ומורשת.

בתחום הטראומה והחוסן

נוטמן-שורץ קידמה את הקמת מרכז המחקר וההכשרה בנושא טראומה וחוסן בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר. במסגרת המרכז פעלה לעידוד חוקרים צעירים בתחומים אלו ולשילובם במחקר המתמקד ביישובי וערי הנגב המערבי, החשוף לירי טילים מתמשך. המרכז מקיים הכשרה ומפתח ידע יחד עם אנשי המקצוע באזור באשר להשפעות הייחודיות ולהתערבויות שיש להציע לנוכח מציאות ביטחונית טראומטית ומתמשכת[21]. חברה בצוות הוועצות של משרד החינוך לבנית כלי לניטור רמות החוסן בבתי הספר בקרב תלמידי ישראל ובבמת הידע בתחום החוסן של פיקוד העורף ורח"ל. כיום חברה בוועדה המייעצת למדידת חוסן של תלמידים וצוותי הוראה בבתי  הספר בישראל ונבחרה לייצג את המכללה האקדמית ספיר בקבוצות העבודה ליצירת מודלים לשיתוף פעולה בין מגזרי בהיערכות ובזמן חירום ברמת הרשות המקומית והאזורית מטעם משרד ראש הממשלה. בשנת 2018 הוזמנה לשמש כחברה בוועדת ההיגוי של מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום הממוקם באוניברסיטת חיפה.

תחומי מחקר עיקריים

מצבי לחץ, טראומה וחוסן אישי וחברתי

נוטמן-שורץ חוקרת מגוון רחב של מצבי לחץ וטראומה. בין השאר, מחקרה עוסק במצבי לחץ וטראומה הקשורים למעגל העבודה (פרישה לגמלאות, שינוי ארגוני, פיטורין, תאונות עבודה ומוות), והקשורים לנסיבות פוליטיות (דוגמת פינוי כפוי או חשיפה מתמשכת לאיום ביטחוני). לדוגמה, נוטמן-שורץ קיימה סדרה של מחקרים על השפעות פינוי גוש קטיף על אוכלוסייה של ילדים ושל מבוגרים מקהילות שונות. כמו כן, קיימה מחקרים המנתחים את הטראומה האישית והחברתית הנגרמת כתוצאה מהחשיפה המתמשכת לירי טילים. מחקרים אלו כללו אוכלוסיות בגילאים שונים: ילדים, בני נוער, מבוגרים וזקנים, וכן בקהילות שונות, כפריות ועירוניות. כמו כן, בחנה נוטמן-שורץ את השלכותיהם של אירועים טראומטיים על גורמי הסיוע ועל מערכות ארגוניות. עבודתה זו היוותה בסיס לתרומה ייחודית באשר לתפקיד תגובת הפחד, המציאות המתמשכת וכן על תפקידי הקהילה כממתנת את תגובות המצוקה. נוטמן-שורץ ערכה עם עמיתים חוברת מיוחדת של כתב העת Group Analysis[22] בתחום הטראומה וכן כתבה פרק באנציקלופדיה של מדעי החברה וההתנהגות[23] בהקשר של עבודה סוציאלית ומצבי לחץ וטראומה.

טראומה משותפת וחוסן משותף

אחת מהתרומות התאורטיות הבולטות של נוטמן-שורץ היא בהתמקדות בחשיפה משותפת לטראומה בקרב מטפלים ומטופלים. בניגוד לגישה הרווחת, המפרידה בין המטופלים הסובלים מטראומה והמטפלים המסייעים להם, מחקריה עוסקים במטופלים ומטפלים החווים טראומה משותפת. נוטמן-שורץ פיתחה את המושגים "מציאות טראומטית משותפת" ו"חוסן במציאות טראומטית משותפת", הבאים לשקף את המורכבות של אנשי המקצוע להגיש סיוע בזמן אמת כאשר הם ובני משפחותיהם חשופים לאותו איום כמו המטופלים.

הכשרה לעבודה סוציאלית

במהלך השנים פיתחה וחקרה נוטמן-שורץ שיטות הוראה והתערבות בתחום העבודה הסוציאלית. תחומים אלו כללו בין היתר פיתוח מודל הוראה של עבודה סוציאלית מערכתית, עבודה סוציאלית במערכות תעסוקתיות, עבודה סוציאלית במצבי קונפליקט ובמציאות טראומטית משותפת, בתחומי הטיפול והנחיית קבוצות. במסגרת זו השתתפה נוטמן-שורץ בקבוצת עבודה מטעם הארגון הבינלאומי של בתי הספר לעבודה סוציאלית לפיתוח תוכנית לימודים בנושא "עבודה סוציאלית במצבי קונפליקט". כמו כן זכתה פרופ' נוטמן שורץ במענק מהארגון הבינלאומי של בתי הספר לעבודה סוציאלית להובלת סדנא בינלאומית הנושא "עבודה סוציאלית בינלאומית" ומענק מטעם הארגון האירופאי של בתי הספר לעבודה סוציאלית להובלת סדנא בינלאומית לפיתוח תחום הגירה ופליטות בעבודה סוציאלית. במקביל זכתה במענק מטעם האיחוד האירופי לפיתוח תחום "רווחת הילד ובני נוער".

עבודה סוציאלית בינלאומית

בשנים האחרונות פיתחה נוטמן-שורץ לראשונה בישראל את ההכשרה לתחום העבודה הסוציאלית הבינלאומית. במסגרת זו, הקימה מרכזי הכשרה באתיופיה, בהודו ובגרמניה, השיקה תוכנית לימודים חדשה[דרוש מקור] וערכה גיליון מיוחד של כתב העת Clinical Journal of Social Work העוסק בנושא זה. מחקריה בתחום מתמקדים באופני ההכשרה, במשמעות של הכשרה לעבודה סוציאלית בינלאומית[24], בדומה ובשונה בתהליכי הלמידה של סטודנטים מארצות שונות, ובתרומה הייחודית של הכשרה לעבודה סוציאלית בינלאומית בהתפתחות המקצוע ובאתגרים הניצבים לפניו. לאחרונה הוזמנה יחד עם פרופ' לנה דומינלי לאוניברסיטת ביקוקה שבמילאנו באיטליה למתן הכשרה ייעודית לעובדים סוציאליים המתמחים בהתערבות לאחר אסונות טבע[דרוש מקור].

מענקים ופרסים

  • 2003 – פרס פרוכובניק להצטיינות במחקר בתחום הגרונטולוגיה[25]
  • 2004 – מענק מחקר של האגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך בנושא דחייה חברתית, בשיתוף פרופ' רחל לב
  • 2008 - מענק מחקר של האגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך בנושא השלכות של פינוי כפוי, בשיתוף עם ד"ר רבקה תובל משיח
  • 2009 - מענק פרויקט מטעם הארגון הבינלאומי של בתי הספר לעבודה סוציאלית (IASSW) בנושא עבודה סוציאלית באזורי קונפליקט, יחד עם פרופ' שולה רמון ועמיתים
  • 2010 - מענק מטעם מרכז חוסן שדרות למחקר בנושא השלכות החשיפה לאיום ביטחוני מתמשך על ילדים ובני נוער, יחד עם ד"ר תמר לביא
  • 2011 - מענק פרויקט מטעם ארגון בתי הספר הבינלאומי לעבודה סוציאלית (IASSW), למחקר עבודה סוציאלית בינלאומית, יחד עם עמיתים מהודו ומגרמניה
  • 2012 - מענק טמפוס לפיתוח תוכנית לימודים בנושא רווחת ילדים ובני נוער, יחד עם פרופ' ענת זעירא ופרופ' ג'וליה מירסקי ועמיתים מאירופה.
  • 2014 - פרס הוקרה ע"ש יוסף קטן שניתן על ידי איגוד העובדים הסוציאליים והאגודה לקידום העבודה הסוציאלית לעובד/ת סוציאלי/ת מרצה מן האקדמיה, על תרומה לתחום העבודה הסוציאלית.
  • 2015 – מענק מטעם המרכז למחקר ולהכשרה בתחום החוסן והטראומה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, למחקר בנושא השפעת החשיפה לאיום טרור קיצוני במציאות טראומטית מתמשכת עם אוכלוסייה מבוגרת, יחד עם ד"ר עירית רגב.
  • 2016 - אות הוקרה מטעם הכנסת, הקרן לידידות ואיגוד העובדים הסוציאליים על היותה אישיות אקדמית מצטיינת ופורצת דרך, בשילוב אקדמיה- קהילה. על יוזמה וקידום מחקרים בתחום הטראומה האישית והחברתית, פיתוח מושגים חדשניים בחקר הטראומה, בהתמקדות במציאות טראומטית משותפת לאנשי מקצוע ומטופליהם, פיתוח תחום העבודה הסוציאלית הבינלאומית והשקת תוכנית לימודים חדשנית הכוללת עבודה עם פליטים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט וחסרי מעמד[26][27].
  • 2016 - מענק פרויקט מטעם ארגון בתי הספר האירופאי לעבודה סוציאלית (EASSW), לחקירת סוגיית עבודה סוציאלית בהקשר של הגירה ופליטות, יחד עם עמיתים מישראל, אוסטריה, סלובניה ומגרמניה.
  • 2016 - מענק מחקר מטעם אגף משפחות משרד הביטחון למחקר בנושא השפעות החזרה לזכויות על אלמנות מלחמה שנשאו מחדש, בשיתוף פרופ' רחל דקל.
  • 2016 - מענק מחקר מטעם יד טבנקין על מחקרה בנושא " חיים במציאות טראומטית מתמשכת -נקודת מבט של קשישי עוטף עזה" - מחקר בשיתוף ד"ר עירית רגב.
  • 2018 - מענק מחקר מטעם משרד המדע למחקר בתחום השוויון המגדרי למחקר בנושא "אלימות זוגי ת ברשת בקרב סטודנטים" - מחקר משותף עם פרופ' רחל דקל וד"ר אוהד גילבר .

מפרסומיה הבולטים

בתחום הטראומה והאובדן

  • Nuttman-Shwartz, O. (2019) Behavioral responses in youth exposed to natural disasters and political conflict, Current Psychiatry Reports. 21: 42. https://doi.org/10.1007/s11920-019-1030-3. First Online: 29 April 2019
  • Nuttman-Shwartz, O., Shorer, S., & Dekel, R. (2019). Long-term grief and sharing courses among military widows who remarried.Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, Feb 04, 2019, http://dx.doi.org/10.1037/tra0000439
  • Regev, I. & Nuttman-Shwartz, O. (2019). Coping Styles and Aggregate Coping Styles: The Elderly Population Responds to Threat. Journal of Loss and Trauma: International Perspectives on Stress & Coping, Published online: 11 Feb 2019 https://doi.org/10.1080/15325024.2018.1560900
  • Nuttman-Shwartz, O. (2018).The Moderating Role of Resilience and Sense of Belonging to the School among Children and Adolescence in Continuous Traumatic Stress Situations, The Journal of Early Adolescence, first online 3 December, 2018. https://doi.org/10.1177/0272431618812719
  • Nuttman-Shwartz, O. (2017). Children and Adolescents Facing a Continuous Security Threat: Aggressive Behavior and Post-Traumatic Stress, Child Abuse & Neglect, 69, 29-39. https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2017.04.008
  • Nuttman -Shwartz, O. & Regev, I. (2017). Life in a Continuous Traumatic Situation: Perspective of the Older Population, Ageing & Society, doi: https://doi.org/10.1017/S0144686X16001525 Published online: 07 March 2017
  • Nuttman-Shwartz, O. (2016). Research in a shared traumatic reality: Researchers in a disaster context, Journal of Loss and Trauma: International Perspectives on Stress & Coping, 21,3, 179-191 doi: 10.1080/15325024.2015.1084856.
  • Nuttman-Shwartz, O. & Sterenberg, R. (2016). Social Work in the Context of an Ongoing Security Threat: Role Description, Personal Experiences, and Conceptualization. British Journal of Social work, first published online May 19, 2016 doi:10.1093/bjsw/bcw053.
  • Dekel, R., Nuttman-Shwartz, O., & Lavi, T. (2016). Shared traumatic reality and boundary theory: How mental health professionals cope with the home/work   conflict during continuous security threats. Journal of Couple & Relationship Therapy. 15,2, 121-134.
  • Regev, I. & Nuttman –Shwartz, O. (2016). Living in a Continuous Traumatic Reality: Impact on Elderly Persons Residing in Urban and Rural Communities. American Journal of Orthopsychiatry, First online Feb 25, 2016
  • Nuttman-Shwartz, O. (2015). Post-Traumatic Stress in Social Work In J. Wright (Ed). The International Encyclopedia of Social & Behavioural Sciences 2nd Edition, Vol. 18, 707-713. Elsevier Ltd, Oxford, UK
  • Nuttman-Shwartz, O. & Shuval-Zukerman, Y. (2015). Continuous Traumatic Situations in the Face of Ongoing Political Violence: The Relationship Between CTS and PTSD, Trauma, Violence and Abuse. doi: 10.1177/1524838015585316
  • Nuttman-Shwartz, O. (2014). Fear, Functioning and Coping during Exposure to a Continuous Security Threat, Journal of Loss and Trauma: International Perspectives on Stress & Coping, 19, 262–277, doi:10.1080/15325024.2013.763551.
  • Nuttman-Shwartz, O. (2014). Shared Resilience in a Traumatic Reality: A New Concept for Trauma Workers In Shared Situations, Trauma, Violence and Abuse. doi: 1524838014557287
  • Dekel, R. & Nuttman-Shwartz, O. (2014). Being a Parent and a Helping Professional in the Continuous Shared Traumatic Reality in Southern Israel in R. Pat-Horenczyk, D. Brom, C. Chemtob, & J. Vogel (Eds.) Helping Children Cope with Trauma: Individual, family and community perspectives (Ch. 14, pp. 224-240). Routhledge NY.
  • Nuttman-Shwartz, O. (2011). Macro, Meso and Micro Perspectives of Resilience During and After Exposure to War, in M. Unger (Ed.). The Social Ecology of Resilience, (Ch. 32, pp. 415-424). Springer Science and Business Media, LLC
  • Nuttman-Shwartz, O., Dekel, R., & Toval Machiach, R. (2011). Post-traumatic Stress and Growth following Forced Relocation, British Journal of Social Work, 41,3, 486- 501. doiOI: 10.1093/bjsw/bcq124
  • Nuttman-Shwartz, O., & Dekel, R. (2009). Ways of Coping and Sense of Belonging to the College in the Face of a Persistent Security Threat, Journal of Traumatic Stress, 22, 667 –670.

בתחום ההכשרה לעבודה סוציאלית

  • Nuttman-Shwartz, O. & Shay, S. (2011). Developing the Role of the Group Facilitator: Learning from Experience, In J. Kleinberg, Handbook of group Psychotherapy, (ch. 12) (pp. 231-248) Wiley-Blackwell, New York.
  • Nuttman-Shwartz, O., & Dekel, R. (2009).Challenges for students working in a shared traumatic reality. The British Journal of Social Work, 39, 522-538.
  • Nuttman -Shwartz, O., & Dekel, R. (2008). Training students for a shared traumatic reality. Social Work, 53, 279-281.
  • Nuttman-Shwartz, O. (2008). Supporting clients whose views you disagree with in a political conflict context. in S. Ramon (Ed.), Social work in the context of political conflict (pp. 35-55). Birmingham, UK: IASSW, Venture Press.
  • Nuttman-Shwartz, O., & Shay, S. (2006). Supervision groups and political-social conflict. The Journal for Specialists in Group Work, 31, 291-309.

בתחום עבודה סוציאלית בינלאומית

  • Nuttman-Shwartz, O., & Shinar-Levanon, O. (2019).  Asylum Seekers in Israel: Challenges to Social Work, British Journal of Social Work, cy129, https://doi.org/10.1093/bjsw/bcy129. Published: 29 January 2019
  • Fargion, S., & Nuttman-Shwartz, O. (2019). Acculturation Theory, Cultural Competency and Learning from Differences: Reflections from a European Short Student Mobility Program. European Journal of Social Work. https://doi.org/10.1080/13691457.2019.1608911
  • Nuttman-Shwartz, O. (2016). Rethinking professional identity in a globalized world. Clinical Journal of Social work,10.1007/s10615-016-0588-z, First online: 18 May 2016.
  • Ranz, R., & Nuttman-Shwartz, O. (2016). What students' Facebook posts teach us about the identity challenge in field placements abroad?  European Journal of Social Work, doi.org/10.1080/13691457.2016.1185702
  • Nuttman-Shwartz, O., & Ranz, R. (2015). Human rights discourse during a short-term field placement abroad: Experience of social work students from Israel and India. International Journal of Social Work.  doi: 10.1177/0020872815598568
  • Ranz, R., Nuttman-Shwartz, O. and Thachil, G. (2015). International encounters: Experiences of visitors and hosts in a cross cultural program ? Journal of Social Work Education, 51,2, 343-358.
  • Nuttman-Shwartz, O., & Ranz, R. (2014). International Social Work –Reciprocal Working Model, British Journal of Social Work. 44,8, 2411-2425. doi: 10.1093/bjsw/bct080
  • Nuttman-Shwartz, O., & Berger, R. (2012). International social work: Where we are and where we should go, International Journal of Social Work, 55, 2, 224 – 242

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורית נוטמן שורץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית - דף הבית
  2. ^ כתב המינוי לתפקיד יו"ר המועצה(הקישור אינו פעיל, 22 בדצמבר 2016)
  3. ^ אותות הוקרה ומצוינות עבודה סוציאלית תשע"ה
  4. ^ בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים - אתר הבית
  5. ^ בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב – אתר הבית
  6. ^ מכון רום - אתר הבית
  7. ^ מכון רום פרט - אתר הבית
  8. ^ הקשר בין סיפורי חיים לתסריטי חיים להסתגלות לפרישה מהעבודה - עבודת דוקטורט
  9. ^ המחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן-גוריון במנגב – אתר הבית
  10. ^ בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר – אתר הבית
  11. ^ פרויקט טמפוס לפיתוח קריירה מקצועית בתחום רווחת הילד ובני נוער
  12. ^ אתר הארגון האמריקאי לפסיכותרפיה קבוצתית
  13. ^ אתר המועצה לעבודה סוציאלית
  14. ^ חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996
  15. ^ רפורמה בשירותים החברתיים
  16. ^ תנופה בתעסוקה, באתר הג'וינט
  17. ^ אוסף השכול(הקישור אינו פעיל, 22 בדצמבר 2016)
  18. ^ שכול סילום והדרה בישראל – נייר עמדה, באתר מכללת ספיר
  19. ^ שכול ילדים במגזר – נייר עמדה, באתר מכללת ספיר
  20. ^ סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה, באתר משרד הרווחה
  21. ^ חיים בצל הקאסם – עיתון דורות יוני 2009, באתר מכללת ספיר
  22. ^ Group Analysis אתר הבית של כתב העת
  23. ^ The International Encyclopedia of Social and Behavioral Sciences, 2nd Edition
  24. ^ The Council on Social Work Education
  25. ^ האגודה הישראלית לגרונטולוגיה - דף הבית
  26. ^ אות הוקרה מטעם הכנסת, הקרן לידידות ואיגוד העובדים הסוציאליים, 2016
  27. ^ אורית נוטמן שורץ טקס קבלת אות הוקרה בכנסת לעובד סוציאלי מן האקדמיה 2016, סרטון באתר יוטיוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28165307אורית נוטמן שורץ

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורית_נוטמן_שורץ&oldid=1495212"