אוקסים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלדוקסים (שמאל) וקטוקסים

אוקסימים (ביחיד: אוקסים; באנגלית: Oxime) הם קבוצה של תרכובות אורגניות.

אוקסימים מכילים את הקבוצה הפונקציונלית C=NOH; זאת מורכבת מאטום פחמן הקשור בקשר קוולנטי כפול לאטום חנקן, ומקבוצת הידרוקסיל (OH) הקשורה לאטום החנקן.

לאטום הפחמן יכולות להיות קשורות שתי שרשראות פחמניות כלשהן. אם קשורות אליו שתי שרשראות פחמניות, מהווה התרכובת קטוקסים (Ketoxime); אם קשורה אליו שרשרת בודדת ואטום מימן, מהווה התרכובת אלדוקסים (Aldoxime).

אוקסימים נוצרים בתגובה בין התרכובת הפשוטה הידרוקסילאמין (NH2OH) ובין קטון (ליצירת קטוקסים) או אלדהיד (ליצירת אלדוקסים). קטונים ואלדהידים מסיסים לרוב במים; אוקסימים אינם מסיסים במים, ולפיכך יכול הידרוקסילאמין לשמש כאינדיקטור לנוכחות של קטון או אלדהיד (הוספת הידרוקסילאמין לתמיסה המכילה קטון או אלדהיד תגרום להיווצרות משקע מוצק).

השימוש הנפוץ ביותר באוקסים הוא בייצור פוליאמיד, פולימר סינתטי אורגני שלו שימושים רבים והוא אחד הפולימרים הנפוצים ביותר (בשמו המסחרי מוכר כניילון 6)[1].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוקסים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Palmer, R. J. 2001. Polyamides, Plastics. Encyclopedia Of Polymer Science and Technology.