אומו"ן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אומו"ן
Patch of the OMON.svg
איננו יודעים רחמים ולא תרים אחריו
פרטים
כינוי יחידת המשטרה למטרות מיוחדות
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
שיוך המשמר הלאומי
סוג יחידת עילית ללוחמה בטרור, יחידת השתלטות
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 23 באוקטובר 1987 – הווה (36 שנים)
מלחמות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה והשנייה
נתוני היחידה
כוח אדם 24,000 לוחמים בשירות קבע
ציוד עיקרי נשק קל ואמצעים מיוחדים
פיקוד
יחידת אם המשמר הלאומי של רוסיה
מסמלי היחידה.
חיילי אומו"ן בכיכר האדומה, מוסקבה.
חיילי אומו"ן בסנקט פטרבורג, 2008.
חיילי יחידת אומו"ן טמבוב, לקראת יציאה למבצע.
משאית אומו"ן סטנדרטית המיועדת לפיזור הפגנות, מוסקבה.
חיילי אומו"ן במהלך תרגיל לוט"ר, מוסקבה, 2009.

אוֹמוֹ"ן - היחידה הניידת למטרות מיוחדותרוסית: Отряд мобильный особого назначения; בעבר: Отряд милиции особого назначения, 'יחידת המיליציה למטרות מיוחדות') היא יחידת עילית של המשמר הלאומי של רוסיה.

היחידה הוקמה ב-23 באוקטובר 1987 כיחידת עילית של משטרת רוסיה, לתגובה מהירה, תחילה במוסקבה ולאחר מכן בשאר הערים הגדולות בברית המועצות. היחידה מקבילה לימ"מ הישראלי וליחידות לוחמה בטרור מקבילות בעולם, כיחידות ה-SWAT האמריקניות, ה-GIGN הצרפתית וה-GSG-9 הגרמנית שהוקמו באירופה בשנות ה-70 של המאה ה-20 כדי להילחם בתופעת חטיפות המטוסים שאירעו באותה עת. אומו"ן נחשבת ליחידת עילית רבת עוצמה ברוסיה. במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה נטלה היחידה חלק פעיל מאוד ופעלה כמשטרה צבאית וביצעה מבצעי אכיפת סמים בחבל צ'צ'ניה ודאגסטן.

עד 2011 בכל מחוז ברוסיה ובבירת מחוז התקיים כוח אומו"ן נפרד. ב-1 במרץ 2011 נכנס לתוקף חוק חדש ששינה את שם המשטרה מ"מיליציה" ל"משטרה" בהתאם לשם המשטרה הרוסית מתקופת הצארים וקיים דיון נרחב לשינוי שם היחידה, אולם טרם הוחלט איזה שם תישא היחידה. היחידה נחשבת ליחידת עילית לפיזור מהומות ופעמים רבות משתתפים חיילי היחידה בדיכוי הפגנות לא חוקיות והיא מקבילה ליס"מ בישראל, במובן זה. במסגרת הרפורמה המשטרתית ב-2011, אומו"ן הוכפפה עם יחידת OMSN למרכז למטרות מיוחדות של המשטרה (Центр специального назначения полиции). באפריל 2011, מונה ויאצ'סלב חאוסטוב למפקד המרכז החדש. על פי צו פנימי של משרד הפנים הרוסי, נותרו ראשי התיבות של הארגון "אומו"ן", אלא שמשמעותם שונתה והיחידה נקראת בשם "היחידה הניידת למשימות מיוחדות" (Отряд мобильный особого назначения).

באפריל 2016 הוקם המשמר הלאומי של רוסיה והיחידה מוזגה לתוכו. חג אומו"ן, הנחוג מדי שנה ב-23 באוקטובר, הוא היום שבו הוקמה היחידה.

היסטוריה

אומו"ן הוקמה ב-23 באוקטובר 1987 בצו של שליט ברית המועצות מיכאיל גורבאצ'וב. היחידה הוקמה כחלק ממשטרת מוסקבה והוטל עליה לפעול בעת מצבי חירום ולטפל במעצר מבוקשים וטיפול במשברי בני ערובה, ותגובה מהירה למעשי טרור. פלוגות האומו"ן אוישו בדרך כלל על ידי חיילים לשעבר בצבא הסובייטי ומוותיקי מלחמת אפגניסטן.

מאז פירוק ברית המועצות, צומצם כוחה של היחידה ונוסדו לצידה יחידות משטרה מיוחדות נוספות כסוב"ר (СОБР, יחידות מיוחדות לתגובה מהירה), שהוקם במיוחד כדי לטפל בפשיעה מאורגנת וחמורה ומעצר פושעים מבוקשים, יחידת ויטיאז ללוחמה בטרור ויחידות ייעודיות של משרד הפנים הרוסי. יחידות אומו"ן שהוקמו שימשו בתחילה את המשטרה לדיכוי מהומות, אלא שעם השנים היחידות הפכו ליחידות אזוריות המיועדות לסייע לפעולות שיטור, כולל שרשרת פעולות רחבה לביצוע פטרולים צבאיים, לצד יחידות האכיפה של משרד התובע הכללי הצבאי, בשל העדר משטרה צבאית.

באפריל 2016 הוחלט על העברת כל היחידות המיוחדות של המשטרה ואם וה דה לאחריות המשמר הלאומי שהוקם.

מבצעים נודעים

  • ב-20 בינואר 1991, יחידת אומו"ן השתתפה בדיכוי מהומות בבניין הסניף הלטבי של משרד הפנים הסובייטי בעת מהומות שפרצו, עקב הכרזת העצמאות הלטבית. שישה בני אדם נהרגו ושבעה חיילי אומו"ן נמצאו לאחר מכן אשמים על ידי בית המשפט המחוזי של ריגה שגזר עליהם מאסר על תנאי.
  • היחידה נטלה חלק גם בדיכוי מהומות דומות בגאורגיה, בעת שהיחידה הוצבה כדי להגן על זוויאד גמסחורדיה, נשיא גאורגיה בתקופת מלחמת האזרחים הגאורגית בשנים 1991-1993.
  • עשרות בני אדם נהרגו בתקופת אפריל-מאי 1991 במהלך מבצע של אומו"ן והצבא הסובייטי כנגד כנופיות חמושות של הארמנים בחבל נגורנו קרבאך האוטונומי.
  • יחידות אומו"ן השתתפו גם בעימותים עם המפגינים נגד ילצין, במשבר החוקתי שפרץ באוקטובר 1993.
  • היחידה השתתפה במבצעי חילוץ בני ערובה במשבר החטופים בבודיונובסק ב-1995 ובמשבר בני הערובה בתיאטרון במוסקבה ב-2002 ובמשבר בני הערובה בבסלאן ב-2004.
  • אומו"ן נוטלת חלק באופן קבוע בדיכוי הפגנות ועימותים, וצברה שלל דיווחים על אלימות משטרתית, כולל שימוש מופרז בכוח ומעצרים שרירותיים של מארגני הפגנות האופוזיציה הרוסית במהלך השנים 2006-2007.
  • במרץ וביוני 2017 אנשי אומו"ן במוסקבה ובסנקט פטרבורג ובערים נוספות הסתערו על מפגינים נגד השחיתות השלטונית ועצרו מאות בני אדם, ביניהם המועמד מטעם האופוזיציה לנשיאות רוסיה, אלכסיי נבלני.

מאפייני יחידת אומו"ן

על פי מידע ממקורות שונים עולה כי היו בין 10,500 ל-15,000 חיילי אומו"ן שהוצבו במרכזי הערים ברחבי רוסיה בשנת 1990, אך עד שנת 2007 מספר זה עלה באופן רשמי ל-20,000 חיילי אומו"ן ברוסיה כולה. יחידת אומו"ן הגדולה ביותר ברוסיה היא יחידת אומו"ן במוסקבה שמונה מעל 2,000 חיילים. החיילים מרוויחים משכורת חודשית של כ-7,000 דולר (כשהיחידות האזוריות מציעות פחות) ולעיתים אינם מקבלים תגמול על שירותם ביחידה (בשנת 2001, למשל, כ-50 מחיילי אומו"ן מוסקבה הגישו תביעה משפטית בטענה שלא שולמה להם משכורת חודשית על שירותם בפעולות לחימה בצ'צ'ניה). רוב החיילים פורשים בגיל 45.

חיילי אומו"ן הם בעלי כושר גבוה ומיומנים מאוד בשימוש בנשק קל ובלוחמת קרב מגע. כל גבר בין הגילאים 22 ו-30 שסיים שירות צבאי יכול להצטרף לאומו"ן (לאחר שעבר בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות, ובדיקות מהירות וכושר). ההכשרה הראשונית נמשכת ארבעה חודשים. המועמדים עוברים הכשרה נרחבת בשימוש בכלי נשק שונים בקרב מגע ומאומנים גם למלא פקודות בכל מחיר. דגש מיוחד מושם על לחימה אורבנית. האימון כולל גם הכשרה משפטית. הליך הגיוס נחתם עם המבחן הסופי שבמסגרתו על המתגייס נדרש להילחם בשלושה עד חמישה חיילים במקביל.

נשק וכלי רכב

יחידות אומו"ן משתמשות במגוון רחב של כלי נשק, כולל:

יחידות אומו"ן משתמשות גם בכלי נשק המאפיינים לרוב את צבא היבשה הרוסי, שכוללים גם מקלעים ומטולי רימונים מדגמים שונים, כדוגמת:

היחידה עושה שימוש בשלל כלי רכב, כולל ג'יפים, אוטובוסים, משאיות ומספר מסוים של נגמ"שים (דגמי BTR-60, BTR-70 ו-BTR 80).

מדים

אומו"ן מכונים לעיתים בשם "הכומתות השחורות", בשל הכומתה השחורה שכל חייל עוטה לראשו, אך לרוב חיילי היחידה עוטים מדים כחולים, הנחשבים למדי הסוואה עירוניים ובשעת פעולה מבצעית החיילים עוטים מסיכת סקי. לעיתים עוטים חיילי היחידה מדים סדירים של צבא היבשה בעת מבצעים משותפים עם הצבא בצ'צ'ניה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אומו"ן בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0