טמבוב
| |||
 | |||
| המוזיאון של טמבוב | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסטי |
 טמבוב | ||
| מושל | אלכסנדר קונדרטייב | ||
| תאריך ייסוד | 1719 (זכויות עיר) | ||
| שטח | 92 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 277,503 (2010) | ||
| ‑ צפיפות | 2800 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 52°43′N 41°26′E / 52.717°N 41.433°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| http://city.tambov.gov.ru | |||
.svg)
.png)
טַמְבּוֹב (Тамбов) היא עיר ברוסיה, בירת מחוז טמבוב. לפי מפקד האוכלוסין משנת 2008 התגוררו בעיר כ-278,000 תושבים.
היסטוריה
העיר נוסדה ב-17 באפריל 1636 כהיאחזות רוסית באזור הספר שבו התגוררו בעיקר נוודי הערבה, טטרים של קרים ואחרים. בהתחלה היישוב נשא אופי צבאי ושוכן בו חיל מצב חזק שמנה כ-1,000 חיילים וביצורים חזקים. חיל המצב החזק השליט סדר באזור ואפשר התפתחות והתיישבות כפרית בסביבתו. בסוף המאה ה-17 שימשה העיר בסיס קדמי לכוחותיו של פיוטר הגדול בעת מסע אזוב.
במאה ה-18 הביצורים חוזקו ותוקנו, אך בהמשך הצורך הצבאי בהם נעלם עם התפשטות האימפריה הרוסית לכיוון דרום מזרח. המצב הביטחוני הרגוע איפשר לאיכרי טמבוב להשקיע זמנם בפיתוח חקלאי ובמאה ה-19 היה האזור לאחד הפוריים ברוסיה. חלק ניכר מהתוצרת היה מיועד ליצוא לחו"ל ואילו החלק האחר נמכר בירידים ססגוניים. האזור המשיך לשגשג ובראשית המאה ה-20 הוקמו בו מפעילים בהתאם להתפתחות התעשייה ברוסיה.
בעת מלחמת האזרחים ברוסיה עבר האזור לשליטה סובייטית וכוחותיהם דיכאו התקוממויות אחדות שפרצו בו. בעת מלחמת העולם השנייה שימש האזור לשיכון פצועים ופותחה בו תעשייה צבאית ענפה.
לאחר התמוטטות ברית המועצות העיר והמחוז כולו ניזוקו קשה מאבטלה גבוהה ומיתון כלכלי עמוק. בתחילת המאה ה-21 באזור הורגשה יציאה מהמשבר וחידוש פעילות של מפעלי התעשייה, אך מצב התעסוקה עדיין לא שב לימי הזוהר מהעבר.
גאוגרפיה ואקלים
העיר שוכנת על גדות נהר צנה, אשר מהווה חלק מאגן הניקוז של נהר אוקה במרחק של כ-480 ק"מ ממוסקבה.
האקלים הוא יבשתי טיפוסי עם חורפים קרים המגיעים בחודש ינואר, הקר ביותר בשנה, לטמפרטורה ממוצעת של מינוס 9 מעלות ובקיץ בחודש יולי, החם ביותר בשנה, לטמפרוטורה ממוצעת של 20 מעלות. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 350 ל-700 מ"מ בשנה, כמחציתם בעונות החמות של השנה.
ערים תאומות
לטמבוב שלוש ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
