אולוסגון אובסנג'ו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אולוסגון אובסנג'ו
מדינה ניגריהניגריה ניגריה

אולוסגון אובסנג'ו (שפת היורובה: Olúṣẹgun Ọbásanjọ;‏ oʊˈbɑːsəndʒoʊ. נולד ב-5 במרץ 1937 באבאוקוטה, ניגריה) הוא איש צבא ופוליטיקאי ניגרי, מהקבוצה האתנית יורובה. במהלך חייו הבוגרים כיהן כגנרל בצבא הניגרי, כדיפלומט ואף כשליטה הצבאי של ניגריה (1976–1979). אובסג'ו היה לשליט הצבאי הראשון שהעביר את השלטון בניגריה למשטר אזרחי בדרכי שלום. בנוסף, כיהן אובסנג'ו כנשיאה ה-12 של ניגריה (1999–2007) לאחר שנבחר בבחירות דמוקרטיות. כמו כן, הוא כיהן כראש האיחוד האפריקאי בין השנים 2004–2006.[1]

ראשית חייו

אולוסגון אובסנג'ו נולד ב-1937 באבאוקוטה שבדרום מערב ניגריה, לאמוס אדיגון אובסנג'ו (Amos Adigun Obasanjo) ואשאבי אובסנג'ו (Ashabi Obasanjo). בשנת 1948 נרשם לבית הספר "Saint David Ebenezer" אשר נמצא באיבוגון, ובין השנים 1952–1957 למד בבית ספר תיכון נוצרי פרוטסטנטי לבנים באבאוקוטה. לאחר לימודיו אובסנג'ו עבד כמורה, ומשום שלא יכול היה לממן את לימודיו בקולג' הוא התגייס לצבא הניגרי בשנת 1958. אובסנג'ו התייתם מהוריו כבר בגיל 22, לאחר שאמו מתה בשנת 1958 ואביו מת גם הוא שנה לאחר מכן.[1]

קריירה צבאית

בשנת 1958 אולוסגון אובסנג'ו הצטרף לשורותיו של צבא ניגריה. חלק מלימודיו ואימוניו כללו מספר הכשרות באנגליה, תחת מוסדות שונים, ביניהם המכללה המלכותית למהנדסים צבאיים, בית הספר למחקר, בית הספר ההודי של צבא ההנדסה והמכללה המלכותית למחקרי בטחון. אובסנג'ו שירת בגדוד החמישי של הצבא הניגרי בין השנים 1958–1959. הוא קיבל דרת סגן-משנה בשנת 1959, ודרגת סגן בשנת 1960. בשנה זו, שירת אובסנג'ו ביחידה של כוח האומות המאוחדות בקונגו. מאוחר יותר הוא הצטרף ליחידת ההנדסה של הצבא הניגרי, ובשנת 1963 הוא עמד בראשה. בשנה זו, הוא קודם לדרגת סרן בצבא ניגריה. אובסנג'ו סופח לבית הספר להנדסה של צבא הודו בשנת 1965, ובאותה שנה קודם לדרגת רב-סרן. בשנה זו הוא למד במכללה לשירותי הבטחון "וולינגטון" שבהודו, וזכה לשבחים מאת מפקדים בכירים ממנו אשר טענו כי הוא אחד הקצינים הטובים ביותר שנשלחו עד אז מצבא ניגריה. אובסנג'ו קיבל דרגת סגן-אלוף בשנת 1967, ובתפקיד זה פיקד על אזור נרחב בניגריה. בשנת 1969, הוענקה לאובסנג'ו דרגת אלוף-משנה.

בין השנים 1969–1970 היה מפקד חטיבת חיל הרגלים השלישית של צבא ניגריה. מאוחר יותר הוא הפך למפקד חטיבת הקומנדו השלישית של חיל הים הניגרי, תפקיד אשר בו כיהן במהלך מלחמת האזרחים הניגרית, שנערכה נגד רפובליקת ביאפרה. רפובליקה זו הייתה מדינה שלא הצליחה להתקיים זמן רב. היא החלה לבסס עצמה בדרום מזרח ניגריה בשנת 1967, וכבר בשנת 1970, לאחר מלחמת האזרחים הניגרית, נכנעה בפני אובסנג'ו והביאה לסופה של מלחמת האזרחים. במהלך השנים 1970–1975 אובסנג'ו פיקד על יחידות ההנדסה של צבא ניגריה, כאשר בשנת 1972 הוא הועלה לדרגת תת-אלוף. בינואר 1975, גנרל יעקובו גואון (Yakubu Gowon), ראש המדינה של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה, מינה את אובסנג'ו כנציב הפדרלי האחראי על תחומי העבודה והדיור. תחת תפקיד זה, אובסנג'ו היה אחראי על פיתוחם של כבישים, גשרים, חשמל, תאורת רחוב ודיור במדינה. ב-29 ביולי 1975, כאשר גנרל מורטלה מוחמד ( Murtala Mohammed) עלה לשלטון כראש המדינה בהפיכה צבאית, התמנה אובסנג'ו כרמטכ"ל של צבא ניגריה. ב-13 בפברואר 1976, גנרל מורטלה מוחמד נרצח בהתנקשות צבאית יחד עם אנשי צבא בכירים נוספים. המדיניות הבטחונית הרעועה שהונהגה על ידי גנרל מורטלה היא שאפשרה לקושרים לבצע את ההפיכה הצבאית. אמנם, הקושרים לא הצליחו להשתלט על כל אמצעי התקשורת במדינה, אבל כן הצליחו להשתלט על תחנות הרדיו ובכך להכריז על ניסיון ההפיכה. ההפיכה נכשלה משום שהקושרים לא הצליחו להתנקש באובסנג'ו ובגנרל בכיר נוסף, תיאופילוס דנג'ומה ( Theophilus Danjuma), שהצליחו להימלט. אובסנג'ו ודנג'ומה החלו לבסס שרשרת פיקודית לאחר ההפיכה, והחזירו את הבטחון בלאגוס. בכך, השיבו את השליטה לידיהם. לאחר ההפיכה, אובסנג'ו, שהיה סגנו של מורטלה, נבחר להמשיך את דרכו של גנרל מורטלה כראש המדינה על ידי המועצה הצבאית העליונה. הוא התחייב להמשיך את התוכנית לשיקום ממשלה אזרחית ולהמשיך לקדם את הרפורמה למען שיפור איכות השירות הציבורי במדינה וכן קידם את תוכנית החזרת השלטון האזרחי בניגריה. הוא כיהן כראש המדינה עד שנת 1979. בשנה זו אובסנג'ו ויתר על מקומו לטובת הנשיא שנבחר בבחירות אזרחיות, שהו שגארי(Shehu Shagari).[2]

כהונתו כראש המדינה (1976–1979)

בום הנפט (oil boom)

אובסנג'ו בשנת 1978

ניגריה התברכה באוצרות טבע רבים, ביניהם בארות נפט עשירות אשר מצויות בעיקר בדרומה של המדינה. בשנות ה-70 ניגריה הייתה אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. באותן שנים עלו מחירי הנפט מאד, ובכך הביאו לניגריה רווחים עצומים.[3] המשטר הצבאי של אולוסגון אובסנג'ו נהנה מההכנסות הרבות למדינה בעקבות הנפט. הכנסות רבות אלו אפשרו לממשלה להשקיע כסף בתשתיות ושיפורים בקנה מידה גדול. עם זאת, עלתה ביקורת בפני אובסנג'ו כי תכנון התשתיות היה לקוי, וכי התוכנית התרכזה יותר מדי באזורים עירוניים.[4]

תעשייה

עם נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, בביקור בלאגוס ב-1978

התעשייה בניגריה, אשר גדלה אט אט לאחר מלחמת העולם השנייה, במהלך מלחמת האזרחים הניגרית, שגשגה בשנות ה-70 של המאה ה-20, וזאת למרות מגבלות רבות של תשתיות במדינה. הצמיחה הכלכלית הייתה בולטת במיוחד בייצור והפקה של מוצרי צריכה, ביניהם כלי רכב, סבונים, משקאות קלים, בירות, תרופות, צבע וחומרי בנייה. הממשלה ברשות אובסנג'ו השקיעה רבות בתשתיות המדינה, וגדל שיתוף הפעולה בין הממשלה לבין חברות פרטיות במדינה. ניתנו צווים לקידום יוזמות המסחר בניגריה בשנת 1977, דבר אשר עודד את צמיחת מעמד הביניים. הממשלה תכננה להשקיע משאבים רבים בייצור פלדה במדינה. באמצעות סיוע סובייטי תוכננה הקמה של בית חרושת לפלדה בעיר אג'אוקוטה בקוג'י, לא רחוק מהעיר אבוג'ה. ההשקעה בחקלאות ובפרויקטים הקשורים אליה פחתה, אך עם זאת הממשלה המשיכה להשקיע בפרויקט השקיה נרחב באמצעות תמיכה של הבנק העולמי.[5]

חינוך

במהלך כהונתו של אובסנג'ו התרחשו גם התפתחויות בתחום החינוך. בתחילת מלחמת האזרחים היו קיימות בניגריה רק חמש אוניברסיטאות, וב-1975 גדל מספר האוניברסיטאות ל-13. כמו כן, במהלך השנים שלאחר מכן נוספו מספר אוניברסיטאות נוספות. בשנת 1975 היו 53,000 סטודנטים במדינה. התקדמויות דומות התרחשו גם בתחום החינוך היסודי והתיכוני, בעיקר במדינות הצפוניות שפיגרו מאחור בתחום זה. בתקופת השלטון של אובסנג'ו, החינוך האוניברסלי היסודי הונהג ברחבי ניגריה כולה ואפשר את החינוך היסודי לחופשי וזמין לילדים בגילאים 6–15 מכל רחבי המדינה.[6]

דיכוי פוליטי

אובסנג'ו הואשם באחריות לדיכוי פוליטי. באחד המקרים, בשנת 1977 ,פלה קוטי ( Fela Kuti ), שהיה מוזיקאי ניגרי ידוע ופעיל פוליטי, הוכה באכזריות לאחר שחברים בקומונה אליה השתייך היו מעורבים בסכסוך עם אנשי צבא. פלה ובני משפחתו הוכו ועונו, ואמו, פונמילאיו רנסון-קוטי (Funmilayo Ransome Kuti), שגם היא הייתה פעילה פוליטית, נזרקה מהחלון ונהרגה. ארונה של רנסון-קוטי הועבר ליד הבסיסים הצבאיים של אובסנג'ו, וזאת על-מנת למחות נגד הדיכוי הפוליטי האכזרי.[7]

המעבר לדמוקרטיה

אובסנג'ו הואשם באחריות לדיכוי פוליטי. באחד המקרים, בשנת 1977, החוקה הרפובליקנית, שאומצה בשנת 1979, עוצבה על פי חוקת ארצות הברית והורתה על כהונת נשיא, סנאט ובית נבחרים. המדינה התכוננה לקראת בחירות מקומיות, ומאוחר יותר לבחירות לאומיות, אשר בסופן תחזור ניגריה לשליטה דמוקרטית ושלטון אזרחי. באוקטובר 1979, לאחר הבחירות הדמוקרטיות, נבחר שהו שגארי כנשיאה של ניגריה. אובסנג'ו העביר לשגארי את השליטה על המדינה, ובכך הפך לשליט הצבאי הראשון שהעביר את השלטון למשטר אזרחי בדרכי שלום.[8]

כליאה

במהלך  הדיקטטורה של השליט סאני אבאצ'ה (Sani Abacha), בשנים 1993–1998, טען אובסנג'ו כנגד הפרת זכויות אדם של המשטר הדיקטטורי, ונכלא בשנת 1995 על-כך שהשתתף לכאורה בהפיכה כנגד אבאצ'ה.[1] אובסנג'ו שוחרר רק לאחר מותו הפתאומי של אבאצ'ה ב-8 ביוני 1998. במהלך שהותו בכלא, אובסנג'ו חווה חוויה רוחנית של "לידה מחדש", והתקרב אל הנצרות. בהתייחסו לחוויה שלו במהלך המשפט שנערך בנושא ההפיכה, אובסנג'ו סיפר: "היום העצוב ביותר בחיי היה כאשר ישבתי מול פאנל צבאי שהוקם על ידי ראש המדינה לשעבר, סאני אבאצ'ה, אשר ניסה להאשים אותי בהפיכת שווא. ניתן לי גזר דין מוות ולאחר מכן העונש הומר ב-30 שנות מאסר".[9]

קמפיינים לנשיאות ובחירות

נשיאות (1999–2007)

אובסנג'ו ונשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, בשנת 2005

כהונה ראשונה

מזכיר ההגנה האמריקאי, דונלד ראמספלד (מימין) ליווה את אובסנג'ו אל שדה המצעדים של הפנטגון לטקס קבלת פנים לכבודו ב-10 במאי 2001

בבחירות של 1999, הראשונות מזה שש עשרה שנים, אובסנג'ו החליט לרוץ לנשיאות כמועמד של המפלגה הדמוקרטית העממית. הוא ניצח עם 62.6% מהקולות,[1] כאשר הוא דיכא את דרום מזרח המדינה הנוצרי ואת רוב הצפון המוסלמי. הוא איבד את אזור הבית שלו, שנמצא בדרום מערב המדינה, ליריבו – ולאולו פאלה (Olu Falae), המועמד הנוסף היחיד.

ב-29 במאי 1999 אובסנג'ו נבחר כראש המדינה הראשון בבחירות דמוקרטיות על ידי האזרחים בניגריה לאחר 16 שנים של שלטון צבאי. כיום התאריך הזה הוא יום הנצחה לדמוקרטיה, יום חג בניגריה. במהלך יום הדמוקרטיה, הניגרים עורכים ארוחות חג ופסטיבלים ברחבי המדינה, נהנים עם משפחותיהם, עם חבריהם ומרבים לאכול.

אובסנג'ו בילה את רוב הקדנציה הראשונה שלו בנסיעות לחו"ל. הוא הצליח להשיג תמיכה של חלק ממדינות המערב לחיזוק הדמוקרטיה המתהווה בניגריה. אובסנג'ו זכה בשבחים בינלאומיים על תפקידה של ניגריה במשימות של שמירה על השלום האזורי בסיירה לאון ובליבריה אשר היו שרויות באותה התקופה במלחמות אזרחים קשות.

מספר אנשי ציבור כמו יו"ר האספה הלאומית ונשיא הסנאט היו מעורבים בעימותים עם הנשיא, בשל אי ביצוע התקציבים שהוגדרו והן בשל ביצוע פעולות צבאיות פנימיות שגרמו למותם של אזרחים רבים.[10] אובסנג'ו הצליח לשרוד את ההאשמות ומונה לנשיא פעם נוספת.

כהונה שנייה

אובסנג'ו נבחר פעם נוספת בבחירות סוערות בשנת 2003, שהיו בעלות מאפיינים אתניים ודתיים אלימים. מתנגדו העיקרי, השליט הצבאי לשעבר, הגנרל מוחמדו בוהארי ( Muhammadu Buhari), היה מוסלמי שזכה לתמיכה בעיקר מהצפון. בזכייתו ב 61.8% מהקולות, אובסנג'ו הביס את בוהארי ביותר מ-11 מיליון קולות.[11] בנובמבר 2003 נמתחה ביקורת על החלטתו של אובסנג'ו להעניק מקלט לנשיא הליברי המודח, צ'ארלס טיילור  (Charles Taylor) אשר בשל אחריותו לפעולות אכזריות ולשפיכות הדמים בליבריה ובסיירה לאון, הוצא נגדו כתב אישום על פשעים כנגד האנושות.[12] ב-12 ביוני בשנת 2006 אובסנג'ו חתם על הסכם עם נשיא קמרון, פול בייה ( Paul Biya), ששם קץ באופן רשמי למחלוקת הגבול של חצי האי בקאסי.[13] אף על פי שהסנאט הניגרי קיבל החלטה לפיה הנסיגה של הכוחות הניגרים מחצי האי הייתה בלתי חוקית, אובסנג'ו נתן פקודה להמשיך את הנסיגה כמתוכנן.[14]

ההכנסות מהנפט

הודות לרווחים העצומים של המדינה בעקבות הנפט, אובסנג'ו פיתח במדינה מספר תחומים. ראשית, הוא יצר את "ועדת פיתוח הדלתא הניגרית", שהייתה אחראית על חינוך יסודי אוניברסלי בניגריה – חינוך חינם לילדים בין הגילאים 6–15. בכך, קידם אובסנג'ו את רמת ההשכלה במדינה. שנית, אובסנג'ו פעל למען מיגור השחיתות במדינה. הוא הקים שתי ועדות אשר תפקידן היה לטפל בשחיתות ובפשעים כלכליים ופיננסיים. בנוסף לכך, באמצעות הרווחים אובסנג'ו חידש את פעילות החברה הלאומית לדשן אשר פעלה בשתי ערים מרכזיות בניגריה: האחת מהן היא קדונה – אשר שוכנת בצפון-מרכז ניגריה, ומשמשת מרכז מסחרי וצומת דרכים תחבורתי של אזורים חקלאיים רבים, והשנייה היא פורט הרקורט – העיר החמישית בגודלה במדינה הממוקמת בדרום. בנוסף לפיתוחיו שהתאפשרו בעקבות הכנסות הנפט, אובסנג'ו המשיך להגדיל את ההכנסות למדינה בעקבות ייצוא הנפט.[15]

צמיחה כלכלית ותשלום חובות

לפני הממשל של אובסנג'ו, צמיחת התמ"ג בניגריה משנת 1987 הייתה איטית מאד, ועלתה רק בשלושה אחוזים בין השנים 1999–2000. לעומת-זאת, תחת שלטונו של אובסנג'ו, התמ"ג הכפיל עצמו משלושה לשישה אחוזים, וזאת רבות הודות לייצוא הנפט אותו קידם אובסנג'ו. בעקבות עליה זו בתמ"ג, עלו יתרות מטבע החוץ של ניגריה מ-2 מיליארד דולר בשנת 1999 ל-43 מיליארד דולר בשנת 2007, כאשר אובסנג'ו סיים את תפקידו. בכך, התאפשר למדינה להחזיר את חובותיה החיצוניים על סך 18 מיליארד דולר לבנקים בלונדון ובפריז, ו-18 מיליארד דולר של חובות נוספים. רוב החובות הללו לא נצברו בעקבות שחיתות של המדינה, אלא בגלל מדיניות שהנהיג הבנק המרכזי של ניגריה בין השנים 1982–1985: הבנק המרכזי פיקח על ערכו של המטבע המקומי של ניגריה, נאירה, באמצעות קביעת שערי חליפין לעסקאות במטבע. ערכו של המטבע המקומי נשאר גבוה באופן מלאכותי, ועל כן נאלצה ניגריה לשלם סכומים גבוהים מאד במטבע המקומי בכל עסקאות הייבוא. עקב ירידת מחירי הנפט בין השנים 1982–1986, התמעטה יתרת מטבע החוץ, ולא נותרו לבנק המרכזי מספיק מטבעות חוץ כדי לשלם עבור הייבוא. מצב זה גרם לפיגור בתשלום עסקאות לטווח קצר של המדינה, בסכום ממוצע של 3 מיליארד דולר לשנה, וליתרת חוב גבוהה. הממשל הצבאי ששלט באותה התקופה, גרם לירידה מלאכותית בערך המטבע המקומי. החל משנת 1986, ממשלת ניגריה הפסיקה את מדיניות ההתערבות בשער החליפין בשוק, ובכך אפשר לכוחות השוק לפעול באופן עצמאי וללא התערבות, וערך המטבע המקומי עלה.[16]

הנשיא ג'ורג בוש ואובסנג'ו משוחחים במהלך פגישת ה-G8 באוויאן, צרפת, ב-1 ביוני 2003.
אג'נדת הכהונה השלישית

אג'נדת הכהונה השלישית שהוביל אובסנג'ו הייתה תוכנית לשינוי החוקה אשר הכילה חוק המגביל לשתי קדנציות נשיאותיות בלבד. התוכנית הייתה לשנות את החוק בצורה כזו שתאפשר לו להמשיך לכהונה שלישית של ארבע שנים כנשיא ניגריה.[17] האג'נדה לוותה במחלוקות רבות והובילה לסערה תקשורתית ופוליטית בניגריה שהובילה לכך שההצעה לא אושרה על ידי האספה הלאומית.[18] כתוצאה מכך אובסנג'ו לא יכול היה לרוץ לבחירות הכלליות בשנת 2007 אשר בסופם פינה את תפקידו כנשיא לאומרו יראדואה. בראיון בלעדי שנתן לטלוויזיית הכבלים, אובסנג'ו הכחיש את מעורבותו באג'נדת הכהונה השלישית. והאשים את האספה הלאומית בכך שכללה את הארכת הקביעות בין הסעיפים של החוקה שעמדו בפני תיקון.[19] במהלך ההתרעמות על אג'נדת הכהונה השלישית, אובסנג'ו גונה על ידי רבים בזירה הפוליטית. הסנטור קן נמאני ( Ken Nnamani), נשיא הסנאט הניגרי לשעבר, טען שאובסנג'ו הודיע לו על כוונותיו כבר כשהפך לנשיא הסאנט. כמו כן, הוא גם רמז כי שמונה מיליארד נריה הושקעו לטובת שכנוע מחוקקים כדי שיתמכו באג'נדה.  נאמאני טען בנוסף לכך, כי נשיא ארצות הברית באותה התקופה, ג'ורג' בוש ( George W. Bush), הזהיר את אובסנג'ו ועודד אותו לזנוח את תוכניתו לכהונה שלישית.[20]

פעילותו לאחר הנשיאות

אולוסוגון אובסנג'ו נשיא ניגריה לשעבר, נואם בפגישה השנתית של הבנק לפיתוח קבוצת אפריקה בקיגאלי.

אובסנג'ו מונה ליו"ר של חבר המושבעים של המפלגה הדמוקרטית העממית. במסגרת תפקיד זה הייתה לו שליטה על מועמדים למשרות ממשלתיות ואף על מדיניות ואסטרטגיה. נאמר עליו שהוא מתכנן להחזיק בעמדה הזאת על-מנת להישאר מאחורי הקלעים ולקחת שליטה על הנהגת ניגריה, אם יהיה בכך צורך. הוא התפטר מיוזמתו מתפקידו כיו"ר בחבר המושבעים של המפלגה באפריל 2012 ולאחר מכן הוא פרש מעבודה פוליטית במסגרת המפלגה.[21] במרץ 2008 אובסנג'ו לכאורה הועמד לדין על ידי וועידה של הפרלמנט הניגרי באשמת מתן חוזי אנרגיה בשווי של 2.2 מיליארד דולר במהלך שלטונו בן 8 השנים. חקירה זו לא התקבלה על ידי הפרלמנט הניגרי כולו בשל התערבות בוטה בתהליך מצד ההנהגה של וועידת החקירה האנרגטית. אין כל מסמך רשמי אשר מוכיח כי הנשיא הועמד לדין.[22] אובסנג'ו מונה על ידי המזכיר של האו"ם, גנרל באן קי מון ( Ban Ki-Moon), לשליח מיוחד לענייני הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אשר הייתה מוכה במלחמה. אובסנג'ו ערך פגישות נפרדות לנשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'וזף קבילה  (Joseph Kabila), ומנהיג המורדים, לורן נקונדה (Laurent Nkunda).[23] במאי 2014 אובסנג'ו כתב מכתב רשמי לנשיא גודלאק ג'ונתן ( Goodluck Jonathan) וביקש ממנו לקחת תפקיד כמגשר בשם הממשלה הניגרית לשחרורן של "נערות צ'יבוק" (276 תלמידות שנחטפו בלילה שבין ה-14 וה-15 באפריל 2014) שהוחזקו על ידי המיליטנטים של ארגון הטרור בוקו חראם.[24]

ב-16 בפברואר 2015, פרש אובסנג'ו מהמפלגה השולטת לאחר חילוקי דעות מהותיים. אובסנג'ו ביקר את המפלגה והעומד בראשה בשחיטות והם מצידם רצו לסלקן מהמפלגה מאחר שלא ראו אותו נאמן לה. בצעד דרמטי ואמיץ ביקש אובסנג'ו מראש המפלגה הדמוקרטית העממית לקרוע את כרטיס החברות שלו במפלגה במהלך פגישת עיתונאים. לאחר מכן הוא נודע כדמות מרכזית במפלגת האופוזיציה החדשה. בדף הטוויטר שלו נכתב מאוחר יותר הציטוט הבא: "אני מעדיף לקרוע את כרטיס חבר המפלגה שלי מאשר לשבת בצד ולתת למפלגה ולשחיתות לקרוע את המדינה האהובה שלי לגזרים" .[25]

ב-24 בינואר 2018, הוא כתב לנשיא המכהן מוחמדו בוהארי (Muhammadu Buhari) והדגיש לו את נקודות החולשה שלו לפי תפיסתו, וכן נתן לו עצות כיצד לרוץ לבחירות ב-2019. ב-31 בינואר 2018, התנועה הפוליטית שלו נקראה "הקואליציה של ניגריה".[23]

חייו האישיים

אולוסגון אובסנג'ו נישא במהלך חייו לארבע נשים: אסתר אלורמי (Esther Oluremi) (גרושתו); לינדה (linda) (נפטרה); מוג'יוסולה אדקונל ( Mojiosola Adekunle) (נפטרה); וסטלה אבאבא (Stella Abebe  ) (נפטרה).

לאובסנג'ו יש עשרים ילדים: ביסוי, ביאי, בוקולה, בוסולה, דמילולה, דייאר, דאיו, דיבויי, פונק, פונסו, גאבינגה, לאיאבו, ג'ואון, קופו, קונל (אחיינו שאומץ כבנו), אולו, סיגון, סיאון וטויוסי.[26] בנו דייאר, עובד כמנהל תוכנה ראשי בחברת מיקרוסופט.[27]

בשנת 1987, אשתו השנייה לינדה, נקלעה לתקרית אלימה כאשר הוצאה מרכבה על ידי קבוצת אנשים חמושים ונורתה משום שלא נשמעה להוראותיהם.[28]

בתאריך 23 באוקטובר 2005, הנשיא אובסנג'ו איבד את אשתו, סטלה אובסנג'ו, עקב ניתוח פלסטי להצרת היקפי הבטן שהסתבך, אותו ביצעה בספרד. בשנת 2009, הורשע הרופא שביצע את הניתוח באשמת רשלנות רפואית, ונגזרו עליו הן שנת מאסר בפועל בכלא הספרדי והן פיצויים ששולמו לבנה של סטלה בסך 176,000 דולרים.[29]

בנוסף לתוארי הצ'יף השונים שהוענקו לו, מחזיק אובסנג'ו בתואר "באלוגון" (כינוי ניגרי לתואר "שר מלחמה" בשפת היורובה (שפה המדוברת במערב אפריקה)[30][31][32] של ממלכת אווי, ובתואר "אקרין באלוגון" של שבט האגבה השייך לאזור יורובה-לנד שבמערב אפריקה.[33]

בדצמבר 2017, הציג אובסנג'ו את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה הלאומית הפתוחה של ניגריה. כעת אובסנג'ו מחזיק בתואר דוקטור לתאולוגיה לאחר שהשלים גם את תוארו השני באותו הנושא.[34][35][36][37]

פרסים

לאולוסוגון אובסנג'ו הוענקו מספר פרסים ומדליות:

  • מדליית שירות ההגנה (DSM)
  • כוכב כוחות השירות (FSS)
  • מדליית השירות הכללי (GSM)
  • המפקד העליון של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (GCFR)
  • כוכב על שירות ראוי לשבח (MSS)
  • מדליית השירות הלאומי (NSM)
  • מדליית הרפובליקה (RM)
  • מדליית כסף היובל (SJM)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולוסגון אובסנג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אנציקלופדית בריטניקה, “Olusegun Obasanjo president of Nigeria”, ‏26 בפברואר 2018
  2. ^ Obotetukudo, S. W, The Inaugural Addresses and Ascension Speeches of Nigerian Elected and Non-elected Presidents and Prime Minister, 1960-2010, University Press of America, 2010
  3. ^ Collier, P., Soludo, C. C., & Pattillo, C. A., Economic policy options for a prosperous Nigeria, New York, NY: Palgrave Macmillan, 2008
  4. ^ Offu Sr, A. K, The Nigerian Dependent Management & Leadership Development in the Post World War II Colonial Nigeria, AuthorHouse, 2013
  5. ^ Ojo, O. J., Nigerian-Soviet Relations: Retrospect and Prospect, African Studies Review 19(3), 1976, עמ' 43-64
  6. ^ Okoroma, N. S., Educational Policies and Problems of Implementation in Nigeria, Australian Journal of Adult Learning 46(2), 2006, עמ' 243-263
  7. ^ Grass, R. F., Fela Anikulapo-Kuti: The art of an afrobeat rebel, The Drama Review: TDR 30(1), 1986, עמ' 131-148
  8. ^ Ogbeidi, M. M., Political leadership and corruption in Nigeria since 1960: A socio-economic analysis, Journal of Nigeria Studies 1(2), 2012
  9. ^ "Obasanjo reveals 'saddest day' of his life - Premium Times Nigeria". Premium Times Nigeria (באנגלית בריטית). 2017-02-14. נבדק ב-2018-03-21.
  10. ^ "House gives reasons for Obasanjo impeachment threat". IRIN (באנגלית). 2002-09-05. נבדק ב-2018-03-21.
  11. ^ National Bureau of Statistics, Annual Abstract of Statistics, 2012, עמ' 595–596
  12. ^ Hoffman, D., Despot deposed: Charles Taylor and the challenge of state reconstruction in Liberia, Legacies of Power: Leadership Change and Former Presidents in African Politics, 2006, עמ' 308-31
  13. ^ United Nation, Agreement transferring authority over Bakassi Peninsula from Nigeria to Cameroon ‘triumph for the rule of law’, secretary-general says in message for ceremony, www.un.org, ‏14 באוגוסט 2008 (באנגלית)
  14. ^ "Nigeria to appeal Bakassi delay" (באנגלית בריטית). 2008-08-01. נבדק ב-2018-03-21.
  15. ^ Iyoha, M. A., Leadership, Policy Making, and Economic Growth in African Countries: The Case of Nigeria, Leadership and Growth, 2010, עמ' 165
  16. ^ CBN (Central Bank of Nigeria) Annual Reports 1983-1986
  17. ^ Obasanjo, O., Third term agenda: the nunc dimitis, The Constitution 6(3), 2006, עמ' 120-122
  18. ^ Ibrahim, J., Legislation and the electoral process: the third term agenda and the future of Nigerian democracy, The Constitution 6(2), 2006, עמ' 46-74
  19. ^ Channel Television, Third term was initiated by National Assembly not me – Obasanjo, www.afripol.org, ‏6 באפריל 2012
  20. ^ Ameh John, Josiah Oluwole, Ubabukoh Ozioma and Baiyewu Leke, Obasanjo is a joker, liar, he was behind third term – Nnamani, others — The Punch - Nigeria's Most Widely Read Newspaper, ‏27 בספטמבר 2013
  21. ^ Sklar, R. L., Onwudiwe, E., & Kew, D., Nigeria: completing Obasanjo's legacy, Journal of democracy 17(3), 2006, עמ' 100-115
  22. ^ "Nigerian deals 'wasted billions'" (באנגלית בריטית). 2008-03-14. נבדק ב-2018-03-21.
  23. ^ 23.0 23.1 Iliffe, J., Obasanjo, Nigeria and the world, Boydell & Brewer Ltd, 2011
  24. ^ "Obasanjo initiates contact with Boko Haram to help #BringBackOurGirls - Premium Times Nigeria". Premium Times Nigeria (באנגלית בריטית). 2014-05-28. נבדק ב-2018-03-21.
  25. ^ "Why I tore my PDP membership card - Obasanjo - Vanguard News". Vanguard News (באנגלית אמריקאית). 2015-02-17. נבדק ב-2018-03-21.
  26. ^ Olusegun Obasanjo's 20 Children (Photos) - Politics - Nigeria, www.nairaland.com
  27. ^ Dare Obasanjo on the perils of being a Microsoft blogger, and why he actually has to read all that Nigerian 419 spam, ‏6 באפריל 2015
  28. ^ Harden, blaine., Africa: Dispatches from a Fragile Continent, 1992, עמ' 283
  29. ^ "Doctor jailed over former first lady's lipo death". ABC News (בAustralian English). 2009-09-22. נבדק ב-2018-03-21.
  30. ^ Omoniyi Tope; A. Fishman, Joshua, Explorations in the Sociology of Language and Religion, John Benjamins Publishing : Amsterdam/Philadelphia, 2006, עמ' 108
  31. ^ Falola, Toyin; Oguntomisin, Dare, The Military in Nineteenth Century Yoruba Politics, University of Ife Press : University of Virginia, 1984, עמ' 51
  32. ^ "Ola Balogun: Reflections On A 70th Anniversary". The NEWS (באנגלית אמריקאית). 2015-08-02. נבדק ב-2018-03-21.
  33. ^ Owulakoda, The history of sangoOLOWU, Owulakoda Blog, ‏24 בספטמבר 2014
  34. ^ "Why Obasanjo spent less than two years on his PhD - NOUN - EduCeleb". EduCeleb (באנגלית בריטית). 2017-12-16. נבדק ב-2018-03-21.
  35. ^ "Obasanjo bags PhD in Theology - Premium Times Nigeria". Premium Times Nigeria (באנגלית בריטית). 2017-12-15. נבדק ב-2018-03-21.
  36. ^ "Obasanjo bags PhD in Christian Theology". Punch Newspapers (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-03-21.
  37. ^ "Obasanjo bags PhD in Christian Theology after 163 minutes drill by Panelists - Vanguard News". Vanguard News (באנגלית אמריקאית). 2017-12-15. נבדק ב-2018-03-21.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25578185אולוסגון אובסנג'ו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אולוסגון_אובסנג%27ו&oldid=1504487"