אוחילה לא-ל

אוֹחִילָה לָאֵל
אוֹחִילָה לָאֵ-ל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי

אוחילה לקל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים.

זהותו של מחבר הפיוט אינה ידועה, אולם מתפוצתו הרבה וחוסר החריזה שבו, דבר שהיה נהוג אצל פייטנים קדומים, ידוע שהוא עתיק ביותר.

זמן אמירתו

בדומה לפיוטים אחרים שנאמרים על ידי שליח הציבור בתפילות הימים הנוראים, כגון "מסוד חכמים ונבונים" ו"הנני העני ממעש", משמשת התפילה מעין בקשת רשות לשאת תפילה.

על פי מנהג יהדות אשכנז, הפיוט נאמר באמצע חזרת הש"ץ בתפילת מוסף של ראש השנה, ובתפילות יום הכיפורים לפני סדר העבודה. לעומת זאת, ספרדים אומרים את הפיוט כפתיחה לחזרת הש"ץ בתפילת מוסף.

תוכן הפיוט

נוסח הפיוט	ביאור
אוֹחִילָה לָאֵ-ל אֲחַלֶּה פָנָיו	האבודרהם מפרש שהכוונה ב"אוֹחִילָה" היא כמו בפסוק ”חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ”, כלומר ציפייה לאלוקים, אך משמעותה של המילה "אֲחַלֶּה" היא היא כמו בפסוק ”חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל־לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ”, שזהו עניין בקשה, כמו שכתוב "ויחל משה".
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן	המילים "מַעֲנֵה לָשׁוֹן" לקוחות מספר משלי, שם כתוב "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן".
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ	המשפט לקוח משני פסוקים בתהילים. המילים "קָהָל רָב" בחלקו הראשון של המשפט לקוחות מהפסוק: "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב", וחלקו השני לקוח מהפסוק "וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ" משורה זו מובן שהפיוט נועד לשליח הציבור ולא לכל הקהל, והאבודרהם כותב שיחיד לא יאמר פיוט זה בתפילת לחש.
אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו	"אַבִּיעָה" על שם "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה", ומשמעותו "תדברנה". ו"בְּעַד מִפְעָלָיו" על פי הפסוק "כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ".
לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן	פסוק מספר משלי, ומשמעותו היא שהאדם עורך ומסדר את מה שרוצה להגיד, ובכל זאת צריך עזרה מה'. הפסוק נפוץ בתור חתימה לפיוטים מסוג רשות.
אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ	פסוק מספר משלי. גם פסוק זה נפוץ כתחימה לפיוטי רשות, והוא נאמר לפני כל תפילת עמידה.

לחנים וביצועים

לפיוט ישנם מספר לחנים, אולם המוכר והנפוץ מביניהם הולחן על ידי הרב הלל פלאי. הפיוט בוצע על ידי מספר זמרים ישראליים, כגון ליפא שמלצר יצחק מאיר וישי ריבו.

אמירתו ביחיד

נחלקו הראשונים האם היחיד אומר את הפיוט בתפילת הלחש. דעת הרמב"ם האורחות חיים והכל בו שגם היחיד אומר זאת בתפילת הלחש להתעורר בתפילתו לפני תחילת תפילת מלכויות זכרונות ושופרות. לעומת זאת האבודרהם (בסדר תפילת ראש השנה) והטור (תקצ"א) כתבו שאין ליחיד לאומרה היות ואומרים בה "אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ" וכיצד יאמר זאת היחיד בתפילתו. וכך התקבל בתפוצות ישראל שאין היחיד אומרה בתפילת לחש. לכל הדעות אין בעיה לציבור לומר זאת עם החזן בחזרת הש"ץ וכך נהוג היום ברוב הקהילות.

קישורים חיצוניים

• אוחילה לאל, באתר "מחלקי המים"
• אוחילה לאל, באתר הפיוט והתפילה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחילה לאל34428869