אוברי דה גריי
 | |
| אוברי דה גריי, 2008 | |
| לידה |
20 באפריל 1963 (גיל: 61) לונדון, אנגליה |
|---|---|
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| מקום מגורים | קיימברידג', אנגליה |
אוברי דה גריי (באנגלית: Aubrey de Grey; נולד ב-20 באפריל 1963) הוא סופר וחוקר גרונטולוגיה ביו-רפואי בריטי במחלקה לגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.
קורות חיים
דה גריי נולד ב-1963 בלונדון, אנגליה ובה גם למד וגדל. סיים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת קיימברידג', ב-1985 ועבד בחברת מחשבים בריטית בשם Sinclair Research Ltd, בקיימברידג'. נישא לגנטיקאית אדלייד קרפנטר ודרכה התוודע לנושא המלחמה בהזדקנות.
הוא משמש כיום כעורך בארבעה כתבי-עת מדעיים, ובהם Mitochondrion, וכן - Current Stem Cell Research & Therapy. בנוסף לכך הוא עורכו הראשי של Rejuvenation Research, כתב-העת המדעי הרשמי היחיד שעוסק בתחום יוצא הדופן שדה-גריי חוקר, עיכוב ההזדקנות. עוד הוא מכהן, כעמית באגודה האמריקאית לחקר הזקנה, אגודת ההזדקנות האמריקאית, האגודה הבריטית לחקר ההזדקנות, האגודה לחקר המיטוכונדריה, וחבר הוועדה המייעצת של מכון המחקר Singularity Institute של הממציא האמריקאי ריי קורצווייל.
דה גריי הוא גם אחד משני המייסדים והיה היושב ראש של קרן מתושלח (Methuselah Foundation). ב-2009 הוא עזב את קרן מתושלח, לצורך הקמת קרן נפרדת משלו - SENS Foundation (ראשי תיבות של: Strategies for Engineered Negligible Senescence) (הקרן לעצירת ההזדקנות, או הקרן לקידום ביוטכנולוגיות לחידוש הנעורים) (מילולית: קרן לאסטרטגיות ליצירת הזדקנות זניחה)[1], העוסקת במימון ועריכת מחקרים בנושא עיכוב תהליך ההזדקנות. כיום הוא המדען הראשי של קרן זו.
כתיבתו
ספרו הראשון The Mitochondrial Free Radical Theory of Aging יצא לאור ב-1999 בהוצאת R G Landes Co[2], ועל סמך ספר זה העניקה לו אוניברסיטת קיימברידג' את הדוקטורט, ב-2000. ספרו השני, Ending Aging, יצא לאור ב-2008 בהוצאת St. Martin's Griffin[3], והוא ספר מדע המיועד לקהל הרחב. בנוסף לשני ספריו, דה-גריי פרסם יותר מ-45 מאמרים מדעיים בכתבי-עת רשמיים, וכן הוזמן לחבר כ-20 פרקים עבור ספרי מחקר של מדענים אחרים.
החיפוש אחר התרופה להזדקנות
דה גריי התפרסם בשל הנוסחה התאורטית שפיתח, אשר אמורה לרפא את תהליכי ההזדקנות ה"טבעיים" בקרב בני אדם ולהשאיר את הגוף צעיר. לטענתו של דה גריי, יש להתייחס לזיקנה כאל מחלה בת ריפוי, משום שכאשר יפותחו הטיפולים המתאימים, יוכלו חלק מהאנשים שעוד חיים כיום, לשמור על נעוריהם, ואף לחיות עד גיל 1000 שנים.
בשנים האחרונות הוא זכה להתעניינות רבה מצד גופי תקשורת רבים ורואיין בין היתר בתוכנית התחקירים האמריקאית 60 דקות, ב-CNN, בערוץ ה-BBC, בניו יורק טיימס, בכתב העת Fortune, ובתוכנית הסאטירית הקולבר ריפור. על מעמדו בעולם המדע ניתן ללמוד גם מקריאת ראיונות נרחבים שנערכו עמו ב"וושינגטון פוסט" וב-Chronicle of Higher Education, העיתון הנפוץ במגזר האקדמי בארצות הברית.
נזקים הגורמים להזדקנות לפי התאוריה של דה גריי
לפי טענתו של דה גריי, יש למקד את המחקר הטכנולוגי למציאת פתרונות לשבעה סוגי נזקים ברקמות התאים אשר נובעים מהמטבוליזם בגוף האדם, וגורמים לתהליכי הזדקנות ולבסוף למוות, על מנת שריפוי תהליכי ההזדקנות הטבעיים בקרב בני האדם יהיה בר ביצוע. לפי התאוריה של דה גריי, שבעת סוגי הנזקים הם:
- שינויים גנטיים בגרעין התא אשר גורמים למחלת הסרטן:
- אלו הם שינויים גנטיים במבנה ה-DNA של גרעין התא (nDNA), המולקולה אשר מכילה את המידע הגנטי שלנו, או בחלבונים אשר מחוברים אל גרעין התא. שינויים גנטיים מסוימים יכולים לגרום למחלת הסרטן, ולפי טענתו של דה גריי, שינויים גנטיים שאינם סרטניים ואפיגנטיקה לא תורמים לתהליכי ההזדקנות במהלך תקופת חיים ממוצעת ומשום כך הנזק היחידי שנגרם כתוצאה מבעיה זו היא מחלת הסרטן.
- שינויים גנטיים במיטוכונדריה
- הצטברות של פסולת וזיהום בתוך התאים:
- התאים בגופינו מפרקים באופן קבוע חלבונים ומולקולות אחרות אשר לא שימושיות יותר או שמסוגלות להזיק לגופינו. המולקולות אשר לא ניתנות לעיכול פשוט מצטברות כפסולת בתוך התאים שלנו. טרשת עורקים, ניוון מקולרי וכל מיני מחלות ניווניות של מערכת העצבים (Neurodegenerative diseases) (כמו מחלת אלצהיימר) קשורות לבעיה זו.
- הצטברות פסולת וזיהום מחוץ לתאים:
- חלבון פסולת מזיק יכול גם להצטבר מחוץ לתאים שלנו. רובד העמילואיד אשר מצטבר על גבי מוחות של חולי מחלת אלצהיימר הוא דוגמה אחת לבעיה זו.
- איבוד תאים:
- לחלק מהתאים בגופינו אין תחליף, או שהם מסוגלים להתחלף אבל בקצב איטי מדיי - חילוף אשר איטי יותר מאשר הקצב בו הם מתים. ירידה זו במספר התאים גורמת ללב להפוך לחלש יותר בגיל מתקדם יותר. אחת הפתולוגיות של איבוד התאים היא מחלת פרקינסון.
- ניוון התאים:
- תופעה בה התאים אינם מסוגלים יותר להתחלק, אבל גם אינם מתים ואינם מאפשרים לתאים אחרים להתחלק. במצב זה הם מסוגלים גם לעשות דברים אחרים שהם לא אמורים לעשות, כמו הפרשת חלבונים אשר יכולים לגרום לנזק. ניוון מערכת החיסון וסוכרת מבוגרים (Diabetes Mellitus type 2) נגרמים כתוצאה מכך.
- שינויים בתפקודים הכימיים של התאים:
- התאים מוחזקים ביחד על ידי חלבונים מקשרים מיוחדים. כאשר יותר מדי חלבונים בעלי קישור צולב (cross-link) מצטברים בין התאים ברקמת התאים, הריקמה יכולה לאבד מהאלסטיות שלה ובעיות שונות יכולות להיווצר כתוצאה מכך, בהם טרשת עורקים וזוקן ראייה (Presbyopia).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אמיר זיו משיב לביקורת, "העין השביעית", 4 באפריל 2012
- איתי להט, איש הנצח, מוסף כלכליסט, 16.09.10
- שלומי שטיין, לך תזדקן, 22 באוקטובר 2007, אתר nrg.
- Holding back the years, גרדיאן, 16 בספטמבר 2007
- Hang in There: The 25-Year Wait for Immortality, 11 באפריל 2005, Live Science
- This Man Would Have You Live A Really, Really, Really, Really Long Time. If a mouse can survive the equivalent of 180 years, why not us? Or our kids? Scientific provocateur Aubrey de Grey has a plan, Fortune,דייוויד סטיפ, 14 באפריל 2004
הערות שוליים
22955950אוברי דה גריי