רבי אהרן בן מאיר הכהן
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-10 |
| השתייכות | גאונים |
| תחומי עיסוק | הלוח העברי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| חיבוריו | "ארבעה שערים" (בגרסה שלו) |
רבי אהרן[1] בן מאיר הכהן היה ראש ישיבה בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים. התפרסם כחולק בעניין עיבור השנה נגד רב סעדיה גאון וראש הגולה רב דוד בן זכאי.
יחוס משפחתו
הגם שרבי אהרן התייחס ככהן, מצד אמו התייחס לשושלת הנשיאות של הלל הזקן. רבי אהרן השתייך למשפחה של כהנים שמיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה.[2] מבין יוצאי חלציו נמנה אביתר הכהן מחבר מגילת אביתר.[2] בגניזת קהיר נתגלה כתב יד[3] שבו כותב צאצא רבי אהרן - רבי מצליח הכהן גאון - את ייחוס המשפחה אליו;
- עזרנו בש יו עושה שמים וארץ
- מן מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- החוסה בשם אלקיו[מ]גן הוא לכל החוסים ב[ו]
- ביר שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- בן אליהו הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- נין שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- גזע יהוסף הכהן בית [ד]ין כהן צדק
- נכד אהרן הכהן הראש קדוש יו זקל
- שאו אחינו אנשי גאולתנו אוהבי ישיבתינו כלל הקהל הקדוש
- הדרים בע[יר] דמסים הנדיבים ואנשי המעשה הזקינים
- והישישים והבחורים ויתר עם אלקינו בפרט וב[כלל]
פעילותו הציבורית
רב דוד בן זכאי שימש ראש הגולה בתקופה רגישה בארץ ישראל, בה המאבק בין הקראים לבין החכמים המסורתיים היה בעיצומו, ובעקבות כך נסע רבי אהרן בן-מאיר לבגדאד כדי להשיג את תמיכת הח'ליפים ששלטו באזור. ליהודי בגדאד הייתה השפעה בחצר הח'ליפה אל-מקתדר, ועל כן רבי אהרן פנה אליהם כדי שיעזרו לו במאבקו נגד הקראים. בתקופה בה הגיע רבי אהרן לבגדאד התחוללה מחלוקת קשה בין החכמים המקומיים לראש הגולה רב דוד בן זכאי בנוגע למינוי גאון מחליף לרב יהודה גאון - החכמים תמכו ברב מבשר ורב בן-זכאי בחר ברב כהן-צדק. רבי אהרן התערב במחלוקת וצידד בחכמים, וכך יצר ידידות, זמנית, בינו לבין חכמי בגדאד.
המחלוקת על קביעת לוח השנה
ערך מורחב – מחלוקת קביעת לוח השנה (ד'תרפ"ב)
יחסים טובים אלה לא האריכו ימים, ופרצה מחלוקת בין רבי אהרן לחכמי בבל (ביניהם חכמי בגדאד) על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים. המחלוקת נסבה אודות שנת ד'תרפ"ב; לפי רבי אהרן הייתה זו שנה חסרה ולפי חכמי בבל הייתה זו שנה שלמה. המחלוקת נסבה סביב הכלל של דחיית מולד זקן, שלפיו ראש השנה נדחה ביום אחד כאשר מולד הלבנה חל אחרי חצות היום. המולד של שנת ד'תרפ"ד חל 237 חלקים לאחר חצות היום, ולכן היה צריך לדחות את ראש השנה בשנה זו, וגם כן לדחות את ראש השנה בשנה הקודמת (ד'תרפ"ג) כדי שהיא לא תהיה ארוכה מדי (דחיית ג"ט ר"ד). לעומת זאת, רבי אהרן טען שמסורת בידו שיש להוסיף 642 חלקים להגדרת "מולד זקן", ולכן אין לדחות את ראש השנה בשנת ד'תרפ"ד שבה המולד חל רק 237 חלקים לאחר חצות היום. ההבדל בהגדרת "מולד זקן" לא היה רלוונטי בעשרות השנים שקדמו אל זמנו של רבי אהרן עד לשנת ד'תרפ"ב שבה נוצר פער בשאלה האם יש לדחות את ראש השנה או לא.
רבי אהרן הורה לתלמידיו לחגוג את המועדים כפי הוראתו, ואילו חכמי בבל, ובראשם ראש הגולה רב דוד בן זכאי ורב סעדיה גאון כתבו לו כי טעות בידו. כתוצאה מכך פסח נחגג בארץ ישראל ביום ראשון, ובבבל ביום שלישי. בתגובה לטענת חכמי בבל, קבע רבי אהרן כי הסמכות לקבוע מועדים ולעבר את השנה נתונה לחכמי ארץ ישראל בלבד, ועל כן פסיקתו מוסמכת יותר משל רב דוד ורס"ג.[4] בעקבות המצב שנוצר, בו יהודים באזורים שונים חגגו מועדים בזמנים שונים, הזדעזעו חכמי בבל מהפילוג וניסו לשכנע את רבי אהרן לחזור בו והפיצו בקהילות שונות מכתבים המזהירים שלא לנהוג כשיטת רבי אהרן, וכן רב סעדיה גאון פרסם את "ספר המועדים" נגד שיטתו, אך רבי אהרן התעקש ואף פרסם את לוח "ארבעה שערים" (של חכמי בבל) בגרסה שלו. מצב בלתי-אפשרי זה הוביל את רב מבשר ותומכיו, שבתחילה צידדו בשיטת רבי אהרן, לעבור לצד של רב סעדיה גאון וחכמי בבל.
חליפות המכתבים בין הצדדים הניצים לא פסקו, וחכמי בבל כתבו לרבי אהרן וניסו לפייסו לחזור בו ("נעשינו חרפה בגויים וקלסה בין המינים"; "אבלים נזופים בבכי תמרורים ואנחה", ועוד), אך רבי אהרן לא חזר בו והשיב להם במכתב כי "אף אילו נהרגנו ואלף כמותנו, לא נשנה מנהג אבותינו ולא נחליף חוק... יש הרשות לחבורת ארץ ישראל על חכמי בני הגולה, ואין לבני הגולה רשות על בני ארץ ישראל..." בהמשך מכתבו זה טוען רבי אהרן כי רב סעדיה גאון אשם במחלוקת שפרצה.
לא ידוע כיצד מחלוקת זו הסתיימה, אך ידוע כי בשנת ד'תרפ"ג עוד היה הבדל בין זמן חגיגת המועדים, ולעומת זאת בשנת ד'תרפ"ד הם כבר נחוגו באותו זמן בבבל ובארץ ישראל. עמדת חכמי בבל נתקבלה, ושיטתם בשימוש עד היום.
לקריאה נוספת
- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' אהרן בן-מאיר", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך א, עמ' 25-22.
קישורים חיצוניים
- "בן-מאיר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רבי אהרן בן מאיר הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רחמים שר שלום, מחלוקת רס"ג ובן מאיר, אתר דעת; פורסם במקור: סיני (כתב עת), קיא, תשנ"ג
- יוסף נדבה, קידוש החודש - מאבק על ההגמוניה ביהדות, באתר "דעת"
- חיים יחיאל בורנשטין, מחלקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ שמו הפרטי אינו ידוע בוודאות, אך ככל הנראה היה "אהרן". הובא בספר סעדייאנא חתימת שלמה הכהן בנו: "שלמה הכהן בי"ר גאון נין שלמה גאון נכד אהרן קדוש ה' זצ"ל". לפי אוצר הגדולים (ח"ב ד' קנח ע' שסא) נראה שהיו מייחסים עצמם לרב אהרן בן מאיר ולא לבנו ממש
- ^ 2.0 2.1 אוצר הגדולים כרך ב דף קנח ע"פ ספר סעדייאנא
- ^ Budapest MTA 192
- ^ קביעה זו לא חודשה על ידו, ויש לה בסיס רחב בספרות חז"ל; כך לדוגמה נקבע במסכת סופרים כי עיבור השנה הוא בסמכותה של "חבורתא קדישתא די בארעא דישראל" (=ארץ ישראל); ביטוי קיצוני לזה ניתן למצוא בפרקי דרבי אליעזר: "אפילו צדיקים וחכמים בחוצה לארץ, ורועי צאן ובקר בארץ (ישראל), אין מעברין את השנה אלא על ידי רועי צאן ובקר" (פרק ח); וכ"כ הרמב"ם (סה"מ מ"ע קנ"ג): "ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי החדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד, אלא בשעת הצורך ובהיעדר החכמים מא"י". ראו על כך עוד: יוסף נדבה, קידוש החודש - מאבק על ההגמוניה ביהדות, באתר "דעת"
29768947אהרן בן מאיר