רבי אהרן פרסבורגר
 | |
| לידה |
ה'תרמ"ד מטרסדורף,  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| נהרג |
י"ח בתמוז ה'תש"ד (בגיל 60 בערך) מחנה ההשמדה באושוויץ |
| כינוי | רבי אהרן פרעסבורגער (פרשבורג) |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית [[קובץ:תבנית:דגל/ממלכת הונגריה (1920–1946)|קישור=ממלכת הונגריה (1920–1946)|גבול|22x16pxpx|ממלכת הונגריה (1920–1946)]] ממלכת הונגריה |
| למד ב | ישיבת פרשבורג |
| מקום מגורים | בוניהד |
| מקום פעילות |
בוניהד, האימפריה האוסטרו-הונגרית [[קובץ:תבנית:דגל/ממלכת הונגריה (1920–1946)|קישור=ממלכת הונגריה (1920–1946)|גבול|22x16pxpx|ממלכת הונגריה (1920–1946)]] ממלכת הונגריה |
| תקופת הפעילות | ה'תרפ"ה–ה'תש"ד |
| תחומי עיסוק | רב אב"ד בוניהד |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | אביו, רבי ישעיהו זילברשטיין ורבי שמחה בונים סופר |
| תלמידיו | הרב אהרן מרדכי רוטנר |
| חיבוריו | שו"ת פאר אהרן |
| בת זוג | גיטל |
| אב | רבי יוסף |
| אם | ביילא קראסיל |
רבי אהרן פרסבורגר (ה'תרמ"ד - י"ח בתמוז ה'תש"ד) היה רב, אב"ד וראש הישיבה בבוניאהד ומחבר ספר שו"ת פאר אהרן. נספה בשואה.
ביוגרפיה
נולד במטרסדורף לרבי יוסף, ראב"ד מטרסדורף ומחבר ספר תפארת יוסף, ולביילא קראסיל בתו של רבי אהרן זינגר, רבה של מטרסדורף ומחבר ספר תפארת אהרן. נקרא על שם אבי אמו. בילדותו למד תורה מפי אביו ובלט בזכרונו ובחריפות שכלו. בילדותו נבחן על מאות דפי גמרא אצל רבי שניאור זלמן פרדקין שהעריכו מאד[1][2].
בבחרותו למד בישיבתו של רבי ישעיהו זילברשטיין בווייצן ולאחר מכן בישיבת פרשבורג אצל רבי שמחה בונם סופר, והוסמך לרבנות על ידו. נישא לגיטל, ולאחר נישואיו התגורר אצל חותנו בפאפא. בשנת תרע"ג מונה לרב של חברת ש"ס[3] בעיר, ועסק במסחר תקופה קצרה לפרנסתו.
בשנת ה'תרפ"ה מונה לרב ואב"ד בוניהאד, וכן הקים ישיבה בעיר. בכנסיה הגדולה השנייה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה בשנת תרפ"ט - ייצג את האזור כולו בהונגריה והיה מהרבנים הבולטים בכינוס[4].
בימי מלחמת העולם השניה, הושגה לו אישור ופספורט להמלט ברכבת הצלה, אך הוא סירב, באמרו ש”כשספינה טובעת - על רב החובל מוטל לצאת האחרון”[5]. בשנת ה'תש"ד הועבר לגטו, ובחדש תמוז נרצח במחנה ההשמדה באושוויץ יחד עם בני קהילתו ובני משפחתו.
בין תלמידיו בישיבה בבוניאהד הוא הרב אהרן מרדכי רוטנר.
דמותו
ידע בעל פה את כל השולחן ערוך ואת כל ספרי החתם סופר. נודע באהבת ישראל ובפרט אהבתו לתלמידיו[6]. רבו השבט סופר התבטא עליו שהוא 'פאר תלמידיו' ו'לא קם תלמיד כמותו'[7].
משפחתו
- בנו רבי שמואל מילא מקום אביו בבוניאהד, ואחר כך כרב בשיפשואל בווינה. בנו הרב מיכאל פרסבורגר (אנ') הוא רב חרדי בולט בוינה.
- גיסו (חתן אביו) רבי ישראל טויסיג.
לקריאה נוספת
- דברים אחדים ומבוא בתוך שו"ת פאר אהרן, ירושלים, תשס"ג.
- יתד נאמן – מוסף שבת קודש – גליון 15.
- מוריה, תשס"ד, גליון יא-יב עמ' קנז.
- תולדות רבי אברהם פולק, שושנת יעקב (נדפס עם פרי אליעזר) עמ' תר"ס.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן פרסבורגר, שו"ת פאר אהרן, בהוצאת מכון ירושלים, ירושלים, תשס"ג, עם תולדות המחבר ומבוא, באתר אוצר החכמה.
- ביאור למסורה על הפסוק "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" / הרב אהרן פרסבורגר הי"ד באתר תורתך לא שכחתי
הערות שוליים
- ^ רבי יוסף פרסבורגר, תפארת יוסף, תולדות רבינו, ירושלים: חתנו רבי ישראל טויסיג, תשי"ט, עמ' ו.
- ^ רבי אהרן פרסבורגר, שו"ת פאר אהרן, דברים אחדים, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ג, עמ' 11.
- ^ כינוי חברת ה'חריפים'
- ^ מתוך הסכמת רבי שמואל הלוי וואזנר לשו"ת פאר אהרן, תשס"ג
- ^ שו"ת פאר אהרן, דברים אחדים, עמ' 11.
- ^ פאר אהרן, עמ' 11
- ^ ביאור למסורה על הפסוק "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" / הרב אהרן פרסבורגר הי"ד באתר תורתך לא שכחתי