אדרת אליהו (שטיין)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אברהם שמואל שטיין |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאה אחרונה בשנת 2017 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | 333 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990040980570205171 |
אדרת אליהו הוא ספר מאת אברהם שמואל שטיין, העוסק ביישוב היהודי בירושלים במאה ה-19.
הספר יצא לאור בישראל בעברית בשנת 1964[1] כ- 4 שנים לאחר פטירתו של אברהם שמואל שטיין, בשנת 2017 יצאה לאור מהדורה מחודשת בעריכת תמר בן מנחם עם הקדמה מאת אריה מורגנשטרן.
הספר
ספר מתאר את אנשי היישוב הישן האזכנזי; תלמידי הגר"א ואחרים.
הספר מתאר בהרחבה פרשיות שונות, את הליך היציאה מהחומות ומגוון אישים בולטים בני התקופה בהם רבי יהושע לייב דיסקין, רבי שמואל סלנט, רבי יוסף חיים זוננפלד, יוסף ריבלין, יחיאל מיכל פינס ואליעזר בן יהודה.
במקביל מתוארים בספר פולמוסים שונים שהסעירו את היישוב באותם ימים, בהם 'חידוש הקורבנות, בתי ספר 'מודרניים' והחרם על בית המדרש של יחיאל מיכל פינס.
התיאורים בספר מלמדים רבות על ההתנהלות הקהילתית הפנימית של 'היישוב הישן', ואף על יחסיו עם גורמים מבחוץ. כך למשל מתואר בפרק העוסק ביציאה מהחומות, כי הוועד הכללי כנסת ישראל שילם לערבי בשם דאהוד ג’ילאל כדי שירגל בקרב הכנופיות הערביות, וכך סוכלה תוכנית של כנופיית שודדים מדיר יאסין לתקוף את שנונת משכנות שאננים.
במבוא לספר מסביר המחבר את מטרת הספר:
”הספר שלפנינו בא להחיות תקופה נשכחה זו הידועה כתקופת “הישוב הישן” ולהחזיר לה את כבודה. כל האירועים כשלעצמם, וכן שלל הדמויות, הם היסטוריים; קישור האירועים – בלטריסטי. זהו, איפוא, לא סיפור היסטורי, אלא סיפור שהוא היסטוריה.”
ביקורת על הספר
הרצל חקק תיאר את ייחודיותו של הספר:
”אדרת אליהו, ספר סיפוריו של שטיין על ירושלים של אז (במאה ה-19), אינו ספר היסטוריה כי אם וידוי של תקופה בעודה באיבּה, וידוי של נשמות רוחשות על חבלי תקומה וישועה ועל ייסורי מאבק נגד פורעים ומתנכלים...
המחלוקות האידיאולוגיות הן גם הדופק המפעם בסיפוריו עדיני המכחול של שטיין על ירושלים בספר שלפנינו. שרטוטי החצרות והשכונות, הרבנים והתלמידים והנשים, כמעט מעלים באפנו את ניחוחם המוכר של סיפורי הווי ופולקלור ונוסטלגיה – והנה אנו מוצאים אותם טעונים במתח טרוף”[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מהדורת 1962 באתר הספרייה הלאומית
- ^ הרצל חקק, "היישוב הישן כמולדת ההתחדשות", השילוח 9, אפריל 2018
