אדית הופמן-בירקין
| תקופת הפעילות | 1946 |
|---|---|
| תחום יצירה | ציור |
| יצירות ידועות | "גטו לודז': עגלת המוות", "מסדר נוכחות - בלזן 44" |
אדית הופמן-בירקין (Edith Hofmann-Birkin; פראג, צ'כיה, 13 בנובמבר 1927 – הרפורד, אנגליה, 20 בספטמבר 2018) הייתה אמנית יהודייה, ניצולת השואה.
חייה ופועלה
נולדה בפראג למשפחת הופמן. ב-1941, והיא בת 14, נכלאה עם משפחתה בגטו לודז' בפולין. הוריה מתו שם בתוך שנה, והיא התקיימה בכוחות עצמה. בעת חיסול הגטו ב-1944 הועברה למחנה הריכוז אושוויץ מונוביץ וממנו נשלחה למחנה עבודה כריסטיאנשטט (מחנה-משנה של גרוס-רוזן) והועבדה במפעל תחמושת תת-קרקעי. בהתקרב הצבא האדום הובלה בצעדת המוות לפלוסנבירג ולברגן-בלזן, משם שוחררה ב-15 באפריל 1945. בשובה לפראג גילתה שבני משפחתה נספו. ב-1946 עברה לאנגליה. הוכשרה ועבדה כמורה, נישאה ואימצה שלושה ילדים. בשנות ה-70 למדה אמנות מודרנית לתואר אקדמי.
אדית בירקין כתבה על קורותיה מיד לאחר השחרור, והדברים עובדו על ידיה אחרי שנים לסיפורת (Unshed Tears) באנגלית. ספרהּ, שפורסם ב-2001 וזכה למהדורות נוספות, הופיע בשם נעוריה – אדית הופמן. עיקר יצירתה היו הציורים שבהם תוארו חוויותיה בשנות השואה. ב-2012 פרסמה ספר שירה גדוש בציוריה (The Last Goodbye), גם הוא בשם אדית הופמן.
הציורים שהותירה נמסרו מידי משפחתה למוסדות שונים: מוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון, גלריית בן אורי, מוזיאון אושוויץ בירקנאו, קרן המוזיאונים של בירמינגהם (אנ'), מוזיאון מחוז הרפורד ועוד.
אדית בירקין נפטרה ב 20 בספטמבר 2017 בגיל 91.
לקריאה נוספת
- Unshed Tears: a novel – but not a fiction, Newark, Nottinghamshire: Quill Press, 2001
- The Last Goodbye, Cirencester, Gloucestershire: Memoirs Publishing, 2012
קישורים חיצוניים
- מבחר מציוריה
- עבודותיה בגלריית בן אורי, לונדון
- תמצית קורותיה על גב ספרהּ באתר הספרים של אמזון
- על אודותיה באתר גלריית בן אורי
- קטעים מוקלטים מעדותה, מדור "קולות מהשואה" בספרייה הבריטית
