אדולף כרמיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אדולף כרמייה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדולף כרמיה
אדולף כרמיה
תיאור חגיגות חתונת היובל לכרמיה, חבצלת, 1875

אדולף יצחק-יעקב כרמיה (צרפתית: Adolphe Isaac-Jacob Crémieux‏; 22 באפריל 1796 - 9 בפברואר 1880, פריז) היה מדינאי צרפתי-יהודי שכיהן כשר המשפטים של צרפת.

ביוגרפיה

כרמיה נולד בעיירה נים, במחוז גאר אשר בצרפת. מוצא משפחתו היה מיהודי האפיפיור שישבו בעיר קרפנטרה. אביו היה סוחר במשי. בתקופת הקיסרות של נפוליון למד משפטים בפריז, ובשנת 1817 שב לנים והחל לייצג קורבנות של רדיפה פוליטית ואפליה דתית, במיוחד יהודים. כרמיה נמנה עם פעילי השמאל הצרפתי, ובהדרגה עלה מעמדו בחוגים הליברליים.

ב-1840 פעל עם משה מונטיפיורי למען העצורים בעלילת הדם בדמשק. ב-1842 נבחר כציר בפרלמנט והיה לאחד הפעילים המרכזיים של אופוזיציית השמאל. בהמשך הושם במאסר על פעילותו זו.

כרמיה היה פעיל מאד בנושא ביטול שבועת היהודים, שבוטלה לבסוף ב-1846.

בשנת 1848, לאחר שהודח המלך לואי פיליפ מכיסאו וקמה הרפובליקה השנייה, התמנה כרמיה לשר המשפטים הצרפתי.

ב-1860 נמנה עם מייסדי חברת כל ישראל חברים (אליאנס) שמטרתה הייתה עזרה ליהודים שהופלו על רקע דתי ונפגעו זכויות האזרח שלהם. כרמיה החזיק בתפקיד נשיא החברה עד מותו. במסגרת תפקיד זה עבר כרמיה בארצות אירופה ופעל למען הענקת שוויון זכויות ליהודים.

ב-1870, לאחר נפילת נפוליאון השלישי, התמנה שוב לשר המשפטים. בכהונה זו ביטל את עונש המוות למתנגדים פוליטיים, וביטל את העבדות בקולוניות. באותה שנה קיבלו יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית על-פי חוק חדש ביוזמתו, שקיבל את השם "פקודת כרמיה". כרמיה נבחר כסנטור לכל חייו ובכך סיים את חייו הפוליטיים. במהלך חייו כיהן כנשיא המועצה המרכזית של יהודי צרפת. למרות יחסו הקרוב ליהודים והפעולות הרבות שנקט למענם, כרמיה נחשב ליהודי מתבולל ובניו התנצרו.

כרמיה היה פעיל בבונים החופשיים של צרפת, ביצע רפורמות, הקים את ההנהגה הארצית והיה בעל דרגה של "Souverain Grand Commandeur" במועצה הצרפתית העליונה.

יש הטוענים שעל שמו קרוי הקיבוץ כרמיה הממוקם דרומית לאשקלון.[1] כמו כן קרויים על שמו רחובות במושבה הגרמנית בירושלים, ליד שדרות רוטשילד בלב תל אביב, ובחיפה.

לקריאה נוספת

  • מיכאל אביטבול, תולדות האנטישמיות מכרמיה לפטן: אנטישמיות באלג'יריה הקולניאלית 1870–1940, הוצאת מרכז זלמן שזר 1994
  • דב קסלמן, לוחם החופש היהודי מפריז, 'סגולה' מגזין ישראלי להיסטוריה, 23 25 2012
  • יואל בן בנימין עלק, חיי כרמיה, נדפס בממל, 1882

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולף כרמיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כרמיה - קיבוץ, ב"אתר תנועת העבודה", ראו שיחה:כרמיה (קיבוץ) שם הובאו דעות סותרות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25610437אדולף כרמיה