אדוורד קולסטון
 | |
| מפלגה | טורי |
|---|---|
אדוורד קולסטון (באנגלית: Edward Colston; 2 בנובמבר 1636 - 11 באוקטובר 1721) היה סוחר עבדים, נדבן וחבר פרלמנט אנגלי. הוא תמך ותרם לבתי ספר, בתי תמחוי, בתי חולים וכנסיות בבריסטול, לונדון ובמקומות אחרים. שמו מונצח בכמה נקודות ציון של בריסטול, רחובות, שלושה בתי ספר. רבים ממוסדות הצדקה שהקים קיימים עד היום.[1] עושרו נרכש בחלקו באמצעות סחר וניצול עבדים.[2][3][4][5][6]
ראשית חייו
קולסטון נולד ב-2 בנובמבר 1636 ברחוב צ'רץ' בבריסטול, הבכור מבין לפחות 11 עד 15 ילדים. הוריו היו ויליאם קולסטון (יליד 1608; מת ב-1681), סוחר משגש ושרה (1608-1701), בתו של אדוארד באטן. הוא חונך בבריסטול עד לתקופת מלחמת האזרחים האנגלית, אז כנראה התגורר זמן מה באחוזת אביו בווינטרבורן, צפונית לעיר. לאחר מכן המשפחה עברה ללונדון שם ייתכן שאדוארד היה תלמיד בבית ספר ישועי.
קריירה
קולסטון חונך בחברת מרסרס במשך שמונה שנים ובשנת 1672 עבד במשלוח סחורות מלונדון. הוא בנה עסק משתלם, סחר בבד, שמן, יין, שרי ופירות עם ספרד, פורטוגל, איטליה ואפריקה.
בשנת 1680 הפך קולסטון לחבר בחברה המלכותית האפריקנית, שהחזיקה במונופול באנגליה על סחר לאורך החוף המערבי של אפריקה בזהב, כסף, שנהב ועבדים משנת 1662. קולסטון הפך במהירות לחבר בדירקטוריון החברה והפך לסגן יו"ר החברה, בשנים 1689—1690; הקשר שלו עם החברה הסתיים בשנת 1692.[7] חברה זו הוקמה על ידי המלך צ'ארלס השני ואחיו ג'יימס, הדוכס מיורק, (לימים המלך ג'יימס השני, שהיה מושל החברה), יחד עם סוחרי עיריית לונדון, והיו בה הרבה משקיעים בולטים, כולל ג'ון לוק, הפילוסוף והרופא האנגלי, נחשב בעיני רבים כאחד המשפיעים ביותר על הוגי ההשכלה ונודע בכינויו "אבי הליברליזם" (אם כי לאחר מכן שינה את עמדתו בנושא סחר העבדים), וכותב האוטוביוגרפית סמואל פפיס.[8][9]
במהלך מעורבותו של קולסטון עם החברה המלכותית באפריקה (1680 עד 1692), מעריכים כי החברה הובילה כ-84,000 גברים, נשים וילדים אפריקאים, שנסחרו כעבדים במערב אפריקה, מתוכם 19,000 מתו במסעם לקריביים והשאר הגיעו לאמריקה. בשל התנאים ברבים מהספינות, המסעות המורחבים השפיעו על שיעורי התמותה של אנשי הספינה שהיו לעיתים דומים ולעיתים גדולים יותר משיעורי התמותה בקרב העבדים.[10] העבדים נמכרו לעבודה זולה בחוות הטבק ובמטעי הסוכר בברזיל כדי שהאפריקאים יקבלו תנאים דומים לתנאים בארצם, שכן האקלים דמה לאקלים של מולדתם במערב אפריקה. אפריקאים משועבדים היו גם הרבה פחות יקרים לתחזוק מאשר משרתים או עובדים בשכר מבריטניה.[11]
הוריו של קולסטון התיישבו מחדש בבריסטול. בשנת 1682 הוא נטל הלוואה מבריסטול ובשנה שלאחר מכן הפך לחבר באגודה של גילדת הסוחרים. בשנת 1684 הוא ירש את העסק של אחיו ברחוב סמול, והיה שותף לבית זיקוק סוכר בכנסיית סנט פיטר והעביר משלוח סוכר שהופק על ידי עבדים מסנט קיטס. עם זאת, קולסטון מעולם לא התגורר בבריסטול בבגרותו והמשיך את עסקיו בלונדון ממורטלאק בסארי עד שפרש בשנת 1708.
שיעורו של ההון בבעלותו שהגיע ממעורבותו בסחר העבדים ובסוכר המיוצר בידי עבדים אינו ידוע.[12] בנוסף להכנסה זו, הוא הרוויח מהסחר שלו בסחורות הרגילות, מריבית מהלוואות כספים וסביר להניח, מעסקאות פיננסיות אחרות.
אלטרואיזם ופוליטיקה
הוא תמך ותרם לבתי ספר, בתי תמחוי, בתי חולים וכנסיות בבריסטול, לונדון ובמקומות אחרים. רבים ממוסדות הצדקה שלו שורדים עד היום.[1]
בבריסטול הוא הקים בתי מרחץ ברחוב קינג ובגבעת סנט מיכאל, תרם לבית ספר של בית החולים המלכה אליזבת וסייע בהקמת בית החולים קולסטון, פנימייה שנפתחה בשנת 1710. הוא נתן כסף לבתי ספר בטמפל (שאחד מהם הפך לסנט מרי רדקליף ובית הספר טמפל) ולחלקים אחרים בבריסטול, וכמה כנסיות והקתדרלה בעיר. הוא היה איש חזק ובעל השפעה.
בכתביו של דייוויד יוזון משנת 1808 תואר קולסטון כ"התורם הגדול של העיר בריסטול, שבחייו הוציא יותר מ-10,000 ליש"ט [£] למוסדות צדקה".[13]
מוות
הוא מת, בגיל 84, ב-11 באוקטובר 1721 בביתו, בית קרומוול (שנהרס ב־1857), במורטלייק. גופתו הועברה חזרה לבריסטול ונקברה בכנסיית כל הקדושים. המצבה שלו תוכננה על ידי ג'יימס גיבס עם גילוף מאת ג'ון מייקל ריסברק.
הנצחה
בעשורים האחרונים, עם ההכרה הגוברת בתפקידו של קולסטון בסחר העבדים, גוברת ביקורת על ההנצחה לקולסטון בבריסטול.[14]
פסל
פסל, שתוכנן על ידי ג'ון קאסידי, הוקם במרכז בריסטול בשנת 1895 להנצחת מעשי הפילנתרופיה של קולסטון.[15]
ב-7 ביוני 2020, הפסל הופל ונזרק לנמל בריסטול על ידי מפגינים במהלך מחאות ג'ורג' פלויד בבריטניה.[16] מזכירת הפנים, פריטי פאטל, כינתה את הפלת הפסל מעשה "מחפיר לחלוטין", ואמרה כי "היא מדברת על מעשי ההתפרעות, הפרעת הציבור, שלמעשה הפכו להסחת דעת מהסיבה בגינה אנשים באמת מפגינים".[17]
אנדרטאות אחרות
שמו של קולסטון מונצח בציוני דרך כמו מגדל קולסטון, קולסטון הול, שדרת קולסטון, רחוב קולסטון, בית הספר לבנות קולסטון, בית ספר קולסטון, בית הספר היסודי של קולסטון ובית הספר טמפל קולסטון (כיום חלק מבית סנט מרי רדקליף ובית הספר טמפל), כולם בעיר בריסטול. הוא מוזכר גם, בעיקר על ידי כמה בתי ספר, ארגוני צדקה וגילדת הסוחרים, ביום קולסטון ב-13 בנובמבר, יום הולדתו.[18]
באפריל 2017 הודיע ארגון הצדקה שמנהל את אולם קולסטון, "קרן המוזיקה של בריסטול" [19] כי תוריד את שמו של קולסטון כשההיכל ייפתח מחדש לאחר שיפוץ בשנת 2020, זאת בעקבות מחאות ועצומות שקראו לשנות את השם וכן אמנים שהחרימו את המקום בגלל השם קולסטון.[20] בעקבות ההחלטה הגיעו העתירות לשמירת שמו של קולסטון כמעט ל-10,000 חתימות, אם כי ארגון הצדקה אישר כי שינוי השם יתבצע.[21]
בנובמבר 2017, לאחר עשרות שנים של ויכוחים, בית הספר לבנות קולסטון הודיע שהוא לא מתכוון להוריד את שמו של קולסטון מכיוון שזה לא "יועיל" לבית הספר לעשות זאת.[22] בפברואר 2019 הודיעו סנט מרי רדקליף ובית הספר טמפל כי ישנו את שמם של קולסטון לבית ג'ונסון, על שם המתמטיקאית האמריקנית קתרין ג'ונסון.[23]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Edward Colston, the Dolphin Society and 268 years of letter-writing…History / Background". The Dolphin Society (באנגלית). 2015-05-16. נבדק ב-2018-10-19.
- ^ Hayton, David; Cruickshanks, Eveline; Handley, Stuart (באפריל 2006). "Colston, Edward II". The History of Parliament. Cambridge University Press. נבדק ב-11 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Morgan, Kenneth (1999). "Colston, Edward (1636-1721)". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press. נבדק ב-11 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pocock, Nigel; Cook, Victoria (5 בנובמבר 2009). "The Business of Enslavement". BBC – History – British History in depth. BBC. נבדק ב-14 באוגוסט 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Virtual Tour of the Black and Asian Presence in Bristol, 1500 – 1850". Black presence. The National Archives. נבדק ב-14 באוגוסט 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dresser, Madge (2000). "Squares of distinction, webs of interest: Gentility, urban development and the slave trade in Bristol c.1673–1820". Slavery & Abolition a Journal of Slave and Post-Slave Studies. Routledge. 21 (3): 22. doi:10.1080/01440390008575319. ISSN 1743-9523. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) (נדרשת הרשמה) - ^ "COLSTON, Edward II (1636–1721), of Mortlake, Surr. | History of Parliament Online". www.historyofparliamentonline.org. נבדק ב-16 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Britain's involvement with New World slavery and the transatlantic slave trade". The British Library (באנגלית). נבדק ב-2018-10-18.
- ^ Matthew., Parker (2011). The sugar barons: family, corruption, empire, and war in the West Indies. New York: Walker & Co. p. 126. ISBN 9780802717443. OCLC 682894539.
- ^ Curtin, Philip D. (1969). The Atlantic slave trade: a census. Madison: University of Wisconsin Press. pp. 282–286. ISBN 0299054004. OCLC 46413.
- ^ "Slavery in the Caribbean - International Slavery Museum, Liverpool museums". www.liverpoolmuseums.org.uk (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-11-19.
- ^ Morgan, Kenneth (1999). Edward Colston and Bristol. Bristol: Bristol Branch of the Historical Association. p. 3.
- ^ Hughson, David (1808). "Circuit of London". London; Being An Accurate History And Description of the British Metropolis And Its Neighbourhood, To Thirty Miles Extent, From An Actual Perambulation. Vol. V. Holborn Hill, London: J Stratford. p. 386.
- ^ Wilkins, H. J. (1920). Edward Colston (1636–1721 A.D.), a chronological account of his life and work. Bristol: J. W. Arrowsmith.
- ^ "Edward Colston". PMSA National Recording Project. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2010. נבדק ב-9 במאי 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Diver, Tony (7 ביוני 2020). "Statue of slave trader Edward Colston pulled down and thrown into harbour by Bristol protesters". The Telegraph. נבדק ב-7 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Priti Patel: Toppling Edward Colston statue 'utterly disgraceful'". Sky News (באנגלית בריטית). 2020-06-07. נבדק ב-2020-06-07.
- ^ Davidson, Alan (1999). The Oxford Companion to Food. Oxford University Press. p. 114. ISBN 978-0-19-211579-9.
- ^ "About us". Colston Hall. Bristol Music Society. נבדק ב-7 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Morris, Steven (26 באפריל 2017). "Bristol's Colston Hall to drop name of slave trader after protests". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-7 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ballinger, Alex (2017-05-12). "Petitions to stop Colston Hall name change reach 9k signatures". bristolpost. נבדק ב-2018-10-18.
- ^ Yong, Michael (2017-11-02). "One of Bristol's oldest schools is not changing its name". bristolpost. נבדק ב-2018-10-18.
- ^ Ballinger, Alex (2019-02-11). "Edward Colston: Bristol school to remove slave trader's name from house". BBC News. נבדק ב-2019-02-11.
