אגרת בת מחלת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַגְרַת בַּת מַחֲלַת[1] הוא שמה של שדה המוזכרת בספרות חז"ל, שהייתה מצויה בשעות הלילה בדרכים, והייתה מסכנת את בני האדם, שנמנעו בעקבות כך מלילך בשעות הלילה לבדם, מחשש שיזוקו על ידה.

זהותה

לדעת המהרש"א ייתכן והכוונה לבתו של מחלת שהייתה אשתו של עשו, שהולידה שדים ורוחות[2].

אחרים כתבו שאגרת בת מחלת היא לילית, ושמה גם אגרת, ונקראת "בת מחלת" מלשון ריקוד (מחול).

אזכורים

בתלמוד במסכת פסחים מובא שאין לבני אדם לילך בלילה ברחוב יחידי, מאחר שאגרת בת מחלת היא וחילותייה יכולים להזיק את ההולך יחידי:

לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות מפני שאגרת בת מחלת היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו

בהמשך דברי התלמוד מובא שבתחילה הייתה 'אגרת בת מחלת' מצויה בדרכים בכל לילות השבוע, יום אחד פגשה 'אגרת בת מחלת' את רבי חנינא בן דוסא, ואמרה לו שהיא אינה מזיקתו מאחר שהוא חשוב בשמים, מששמע כך רבי חנינא אמר לה, שאם אכן כדבריה - הוא גוזר עליה שלעולם לא תעבור במקום מיושב. מששמעה זאת אגרת, ביקשה ממנו שישאיר לה זמנים מסוימים שכן יורשה לה לעבור. ואכן נעתר לבקשתה ושייר לה את לילי רביעי ולילי שבת[3]

סיפור נוסף מובא בתלמוד על כך שאגרת בת מחלת פגשה את אביי שגזר עליה שלא תעבור לעולם ביישוב. במהשך לסיפור זה, נאמר בתלמוד שאף שלעיתים נראים חיליותיה של מחלת בעיר, הוא משום שסוסיהם נשמטים מהם ובורחים, והם רצים אחריהם להחזירם.

בתלמוד במסכת תענית[4] דרשו חז"ל על הפסוק "ונתתי גשמכם בעיתם" - שהזמן היותר טוב שיורדים בו גשמים הוא בליל יום רביעי ובלילות שבת, ובטעם הדבר כתבו הראשונים, מאחר שבאותם הזמנים בין כך אין מצויים אנשים ברחובות מפחד אגרת בת מחלת[5].

רבי יצחק אייזיק מטירנא בספר המנהגים[6] כתב שלכך תיקנו להוסיף בסוף ברכת השכבינו שבתפילת ערבית של שבת, 'ופרוס עלינו סוכת שלומך' להינצל מהשידה אגרת בת מחלת שמצויה בלילי שבת.

רבי אליהו מזרחי בפירושו על התורה כותב שהטעם שלא יצאו בלילי רביעי ולילי שבת הוא: ”מפני שבאלה הלילות שולטין שני כוכבים רעים: שבתי, בלילי שבתות, ומאדים בלילי רביעיות, ואינם יוצאים מבתיהם שלא ינזקו. והיא אגרת בת מחלת בלשון חכמים” (ספר דברים, פרק י"א, פסוק י"ד).

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט אגרת בת מחלת (אוצר ישראל), באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ כך הוא מנוקד באוצר ישראל ועוד
    2. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב .
    3. ^ ראו ספר חסידים תקיז, בטעם ששייר דווקא ימים אלו.
    4. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג .
    5. ^ כך כתבו רש"י ותוספות שם בגמרא, וכן הוא בעוד ראשונים.
    6. ^ מנהג של שבת אות כז.
    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0