אגם המלכים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגם המלכים
Königssee
אגם המלכים והר וצמן במבט מהר ינר בצפון מזרח האגם. ניתן להבחין היטב במבנה הפיורד של האגם
אגם המלכים והר וצמן במבט מהר ינר בצפון מזרח האגם. ניתן להבחין היטב במבנה הפיורד של האגם
מידות
נפח 0.511785 קמ"ק
גובה 603 מטר מעל לפני הים
אורך מרבי 7.2 ק"מ
רוחב מרבי 1.2 ק"מ
עומק מרבי 190 מטר
‏עומק ממוצע 98.1 מטר
מידע נוסף
נהר מזין נחל סלט
מקור לנהר נחל אגם המלכים
איים קריסטליגר
קואורדינטות 47°33′00″N 12°58′30″E / 47.55000°N 12.97500°E / 47.55000; 12.97500

אגם המלכיםגרמנית: Königssee) הוא אגם הררי מאורך, השוכן באזור ברכטסגאדן במדינת בוואריה, גרמניה.

האגם ממוקם למרגלותיו המזרחיים של הר וצמן (Watzmann) אשר מדרונותיו התלולים משווים לאגם צורה של פיורד. מי האגם מגיעים בעיקר מזרימה עילית המנוקזת אליו מאגם אוברזה (Obersee) הממוקם מדרום מזרח לו באמצעות נחל סלט (Saletbach), ונחשבים לנקיים במיוחד ובאיכות של מי שתייה.

מקור השם

למרות הקידומת König- מלך בגרמנית, שמו של האגם אינו נובע כל הנראה מן התואר מלך. למעשה לא היו מלכים בבוואריה מאז המאה ה-9 והמלך האחרון לודוויג הגרמני, ועד המאה ה-19 והמלך מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה. בעבר נכתב השם כ-Kunigsee כאשר שמו של אציל מקומי בשם Kuno מוזכר במקורות היסטוריים. איות השם כ- Chunigesee הוא כנראה עתיק יותר באופן משמעותי. באוגוסט 1134 מוזכרת בזיליקה בשם Basilica Chunigesee שנבנתה על גדת האגם בפעם הראשונה, לאחר ששנה קודם לכן נקראה על שמו של ברתולומאוס ה"קדוש" הנחשב בגרמניה כמגן על האיכרים ולכן נקרא האגם בעבר גם אגם ברתולומאו (Bartholomäsee).

גאוגרפיה

כנסיית סנט ברתולומאו למרגלות הר וצמן

אגם המלכים בעל המבנה הצר והארוך, משתרע על שטח של כ-5.2 קמ"ר ושטח אגן הניקוז שלו כ-136 קמ"ר. אורכו 7.2 ק"מ, רוחבו המרבי 1.2 ק"מ, והמזערי כ-250 מטרים. עומק המים הממוצע עומד על כ־98 מטרים ובנקודה העמוקה ביותר 190 מטרים.

על פי הסברה הגאולוגית המקובלת, האגם ההררי נוצר כתוצאה מהתרוממות טקטונית של הרכסים ההררים. אגן ההיקוות הועמק במאות מטרים נוספים ורק שטח קטן לחופו המערבי נותר שטוח וחולי כאשר בשיאו של התהליך כוסה העמק כולו עד לגובה של 900 מטרים. עם נסיגת הקרחונים התעצמה סחיפת הקרקע באגן ההיקוות, שהייתה עמידה הרבה פחות לתהליך השחיקה לעומת רכסי ההרים המקיפים אותה והאגם המשיך והתעמק.

האגם תחום ממזרח וממערב ברכסי הרים תלולים כאשר חלקו המערבי של האגם תלול במיוחד, ומהווה חלק ממורדותיו המזרחיים של הר וצמן. גובהו של המדרון 2100 מטרים מעל פני המים כאשר 1800 מטרים מתוכם מהווים קיר כמעט אנכי. כתוצאה ממפולות שלג וקרח שאירעו במשך השנים ואשר גרפו איתן שברי סלעים ואדמה מן ההר, נוצר למרגלות המדרון המערבי, בערך באמצע האגם, חצי האי הירשאו (Hirschau) שעליו הוקמה הכנסיה ומספר בקתות. חלקו הדרומי והצפוני שאינם הרריים מאפשרים גישה נוחה ליבשה. בחלקו הצפוני של האגם, בקרבת המעגן הראשי, מתרומם האי הקטן קריסטליגר (Christlieger) ועל גדותיו הצפוניים מערביים של האגם שוכנת העיירה שונאו (Schönau am Königssee). בחלקו הדרומי של האגם הוא מתחבר לנחל סלט המזרים אליו מים מאגם אוברזה הקטן השוכן מדרום לו.

פיתוח ושימושים

ספינות התיור החשמליות באגם

שימוש מסחרי באגם החל כבר במאה ה-18. סירות משוטים שינעו סחורות, נוסעים, ובעלי חיים בין הנקודות השונות על גדותיו שאיפשרו עגינה. סירות בעלות מנועי קיטור ובנזין הופעלו באגם לשימושים מזדמנים אך לא באופן קבוע, במטרה לשמור על איכות המים והסביבה. בשנת 1909 הוכנסו לראשונה לשימוש באגם סירות בעלות מנוע חשמלי. עד 1998 היו הסירות המורשות לנוע באגם עשויות מעץ בלבד. נכון להיום נעשה באגם שימוש ב-18 סירות נוסעים המונעות במנוע חשמלי שאינו גורם לזיהום המים והסביבה וחלקן גם בעלות גוף עשוי מתכת. קווי הנוסעים באגם יוצאים מן המעגן הראשי הממוקם על הגדה הצפונית. לחופי האגם קיימות שלוש תחנות עצירה: תחנת סנט ברתולומאו על לשון היבשה שבגדה המערבית, סלט (Salet) לחופו הדרומי וקסל (kessel ) במישור קטן בגדה המזרחית. תנועת כלי שיט ממונעים פרטיים וצלילה אינם מורשים באגם אך ניתן לשכור סירות משוטים.

תיירות

בשל המבנה הגאולוגי הסובב את אגם המלכים המתאפיין בקירות סלע תלולים המקיפים אותו, לא ניתן לבצע הקפה רגלית שלו בקרבת קו המים. מטיילים בסביבת האגם נוהגים לשוט עד לאחד המעגנים ומשם לצאת לטיולי הליכה רגלית בהרים. כנסיית סנט ברתולומיאו הממוקמת על לשון יבשה בצידו המערבי של האגם מהווה אתר צליינות אשר דרך עולי הרגל אליו היא העתיקה ביותר בהרי האלפים, והיא עוברת בהרים כבר משנת 1635. מסלול הליכה מן הכנסיה מאפשר הגעה עד לכנסיית הקרח החצובה לרגלי המדרון המזרחי של הר וצמן. מסלול אחר היוצא ממעגן סלט לחופו הדרומי של האגם מאפשר הליכה לאגם אוברזה ולאורך הגדה המערבית שלו. משם ניתן להגיע גם למפל רותבאך-הגבוה בגרמניה(470 מ'). מסלולי הליכה נוספים היוצאים מסלט וממעגן קסל בגדה המזרחית של אגם המלכים מאפשרים טיפוס עד לפסגות ההרים הסובבים את האגם.

בשל גודלו האגם קופא לחלוטין רק בחורפים קרים במיוחד בדר"כ אחת לעשר שנים. האגם עשיר בדגים ממשפחת הסלמון והטרוטה אך רק דייגים בעלי היתר מורשים לדוג בו לצרכים מסחריים.

אגם אוברזה

אוברזה-מבט מדרום

אוברזה (Obersee-האגם העליון) הוא אגם הררי קטן מדרום לאגם המלכים, ומזרים את מימיו אליו באמצעות נחל סלט שאורכו כ-600 מטרים. בין האגמים מפרידה מורנה (גאוגרפיה), שאורכה הוא כ-700 מטרים, ורוחבה כ-800 מטרים. ההנחה המקובלת היא כי האגמים לא היו מחוברים מעולם למרות שבשטח ניתן להבחין בשברי הסלעים שנותרו כתוצאה ממפולת גדולה שהתרחשה בשנת 1172 ואשר לגביה היו הערכות כי גרמה להפרדה בין האגמים.

אורכו של אגם אוברזה 1.32 ק"מ ורוחבו המקסימלי 420 מטרים. שטחו של האגם הוא כ-0.6 קמ"ר ושטח אגן הניקוז שלו כ-38 קמ"ר. עומק המים הממוצע באגם 29.6 מ' והעומק המקסימלי 51 מטר. האגם מוקף ממזרח וממערב בהרים תלולים אשר בחלקו המזרחי אינם מאפשרים גישה לקו המים ואילו בחלקו המערבי קיים שביל מטיילים שבחלקו חצוב בסלע המדרון.

לחופו הדרומי של אגם אוברזה בנויה מזה כ-500 שנה, בקתה הררית המשמשת כרפת ומחלבה בעונת הקיץ שבהם שוהים עדרי הבקר בסביבה. באגם קיימים דגים מסוגים שונים ובעיקר ממשפחת הסלמון והטרוטה אך דיג מסחרי אסור מאז 1978 שבו הוכרז השטח כחלק מן הפארק הלאומי ברכטסגאדן.

מפל רותבאך

מפל רותבאך במרכזו של קרקס קרחוני

מפל רותבאך (Röthbachfall) הממוקם בקצהו הדרומי של עמק אגם המלכים, מדרום לאגם אוברזה, ובמרכזו של קרקס קרחוני, הוא המפל הגבוה בגרמניה. המפל בנוי משתי מדרגות סלע אנכיות כמעט וגובהו כ-470 מטר. מקור המים במפל הוא בנחל רות ופלגים נוספים הזורמים בשטח הגבוה של הרמה ההררית מדרום למצוק. הגישה למרגלות המפל אפשרית ישירות מחופו הדרומי של אגם אוברזה בשביל לא סלול ולא מפותח מבחינה תיירותית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגם המלכים בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוברזה בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפל רותבאך בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0