אברם חוזאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברם חוזאה
שם מלא אברם חוזאה או אבימי חוזאה
כינוי חוזאה
מדינה בבל, בי חוזאה
השתייכות תנאים או אמוראים

אברם חוזאה הוא חכם הנזכר פעם יחידה בתלמוד. לא ידוע באיזו תקופה הוא חי.

אזכורו בתלמוד

בתלמוד בבלי במסכת גטין הובאה ברייתא בשמו:

תני אברם חוזאה: אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית ואפילו הן ניזקין

.

דורו

רבי אברהם זכות משער, שאברם חוזאה קדם לרבא, בן הדור הרביעי של אמוראי בבל, מכך שהתלמוד מקשה על דין שפסק רבא מהברייתא שהביא אברם חוזאה[1]. יש שהביאו ראיה מכך ששנה ברייתא שהיה תנא[2], אך רבי אברהם זכות כתב שהיה אמורא, והברייתא היתה מקובלת בידו במסורת, כדרך כמה אמוראים שהיו שונים ברייתות שאינן ידועות לכל[3].

שמו

ככל הנראה שמו היה רק אברם, והכינוי חוזאה הוא על שם עירו הנקראת בי חוזאה[4]. אפשרות נוספת היא שחוזאה פירושו חוזה ומגלה עתידות הנקרא בלשון התלמוד חוזאה[5].

מהר"י ברונא הביא ראיה מן השם אברם, המופיע בגירסת כל ספרי התלמוד, ששם זה אינו כינוי לאברהם אלא שם לעצמו, וכך יש לכתבו בגט לאדם המוחזק בשם זה[6]. המהרש"ל הביאו וכתב שיש אנשים שמסיבה מסוימת קרויים בשם אברם ולא בשם אברהם[7]. מדבריהם עולה, שעל אף הנאמר בתלמוד שאסור לקרוא לאברהם אבינו אברם, אין איסור בקריאת השם אברם לאדם אחר או כשם לעצמו. המהר"ץ חיות כתב שיש ללמוד מכאן שגם בזמן חז"ל נהגו לעתים לקרוא בשמות האבות[8].

גירסת בעל סדר הדורות

בעל סדר הדורות כותב, שנראה לו שיש לגרוס במקום אברם חוזאה "אבימי חוזאה‏"[9] כשהוא מזהה אותו עם האמורא "אבימי מבי חוזאה"[10].

המהר"ץ חיות[8] תמה עליו, שלא נמצא בתלמוד אמורא שנקרא בשם "אבימי מבי חוזאה", אלא מסופר על האמורא "אבימי" שהגיע מ"בי חוזאה" והביא עמו ברייתא[11], וכן במקום אחר מסופר עליו שביקר בעיר זו[12] ולא שהתגורר בה. אך יש שתירצו את דברי בעל סדר הדורות[2].

המהר"ץ חיות מעלה אפשרות, שלדעתו של בעל סדר הדורות אין לקרוא כלל בשם אברם, ולכן צידד לגרוס אבימי. אך הוא תמה עליו כיון שהרבה פוסקים התירו לקרוא לסתם אדם אברם.

הערות שוליים