הרב אברהם שמחה חנון
אב | הרב דב בער חנון |
---|---|
אם | שיינא טויבא |
הרב אברהם שמחה אליקים חנון (נולד בט"ז בתשרי ה'תשט"ז) הוא מנהיג ואדמו"ר של קהל חסידי ירושלים שהתפלגו מחסידות קרלין.
ביוגרפיה
נולד בירושלים[1] לרב דב בער חנון, חסיד חב"ד[2] ומקובל ירושלמי, ולשיינא טויבא בתו של רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות[3]. נקרא "אברהם שמחה" על שם רבי אברהם שמחה מבארניב רבו של סבו הרב מרגליות.
בצעירותו למד בישיבת שומרי אמונים ואחר כך בישיבת קרלין-סטולין שם התקרב לחסידות קרלין.
נישא לשרה ביילא בתו של הרב דוד משה טעפ מחסידי קרלין-סטולין בירושלים.
כיהן כר"מ בישיבה של חסידות תולדות אהרן[4], השתייך לחסידות קרלין-סטולין עד לפרישתה מהעדה החרדית בשנת תשמ"ה, אז פרש ממנה יחד עם קבוצת חסידים בראשות הרב יוסף ציינוירט, יחד הם הקימו את קהילת קהל חסידי ירושלים.
בתחילה פעלה הקהילה ללא מנהיג רשמי, ובשנת ה'תשס"א מונה הרב אברהם שמחה חנון למנהיג הקהילה, על אף התנגדותו של הרב צינווירט.[דרוש מקור] באדר תשס"ז התקיימו בחירות בקרב חברי הקהילה שהכריעו כי הרב חנון יוכתר לאדמו"ר.[5][6]
נמנה על הפלג הקנאי יותר בעדה החרדית. בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש תמך בדעת האוסרים את החפירה במקום, בניגוד לדעת הרב משה שטרנבוך.
לקהילה בראשותו ארבעה בתי כנסת, אחד בירושלים ושלשה בבית שמש.
משפחתו
- אחיו הרב אלעזר חנון משב"ק חסידות שומרי אמונים.
- אחיו הרב יעקב צבי חנון מעסקני העדה החרדית ומראשי קהילת משכנות הרועים.
- חתנו הרב אברהם צבי פפנהיים מו"ץ העדה החרדית
- בנו הרב אליעזר מכהן כר"מ בישיבת רמ"א.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שלמה ניימאן, אשרי ילדותינו: די קינדער יארן פון אונזערע רבי'ס, קינדער שריפט 235, סוכות תשפ"ד, עמ' 68 (ביידיש)
- ^ בנו של המשפיע החב"די הרב נחום חנון מחברון שנולד בעיירה ליובאוויטש, צאצא למשפחתה שורשית בחב"ד על לתלמידי בעל התניא.
- ^ הרב שלמה זלמינא וינברג, אודות יחוסו, בתוך "דברים ערבים", עמ' י"ח הערה מ', באתר אוצר החכמה
- ^ הרב אברהם שמחה חנון, בענין חיוב תרו"מ בלוקח יין מבין הכותים, בתוך קובץ חידושי תורה "בארות יצחק", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ועל ירושלים • הקנאים שערכו בחירות וראש הישיבה שהפך לאדמו"ר • פרויקט - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, 3 באוגוסט 2015
- ^ תקדימים לבחירות בחסידויות היו בחסידות סלונים, בחסידות ביאלא ובחסידות פינסק קרלין, אך אצלם הייתה הצבעה לבחירת אדמו"ר מתוך כמה מועמדים, ואילו בקהל חסידי ירושלים ההצבעה הייתה עקרונית אם למנות אדמו"ר.