רבי אברהם רפאל כלפון
| לידה | ה'תק"פ |
|---|---|
| פטירה | ה'תרמ"ו (בגיל 66 בערך) |
| כינוי | אכ"ל, מעט אכ"ל |
| מקום פעילות | תטואן במרוקו, טבריה וחיפה |
הרב אברהם רפאל כלפון (1820 ה'תק"פ – ד' בניסן ה'תרמ"ו 1886) היה שד"ר, רב בתטואן שבמרוקו, רב בטבריה ואב בית דין וראש ישיבה בחיפה.
ביוגרפיה
נולד ליעקב כלפון בתטואן שבמרוקו. בילדותו התחנך במוסדות מקומיים, וכשבגר נישא לאסתר לבית סלאמה וכיהן במשרה רבנית בעיר.
בשנת 1860 (ה'תר"ך) עלה לארץ ישראל יחד עם בני משפחתו, והשתכן בטבריה, שם מונה לשמש כרב. בשלב מסוים עבר להתגורר בחיפה, ולאחר פטירת הרב אלעזר הכהן חמצי בשנת 1881 (ה'תרמ"א) מונה לשמש תחתיו כאב בית הדין המקומי וכראש ישיבה.
במסגרת פעילותו הציבורית נסע כשד"ר לביירות שבלבנון ולאיזמיר שבטורקיה, ונמנה עם ראשי פעילי העלייה של יהודי מרוקו לארץ ישראל.
התכתב עם רבנים שונים, בהם הרב מנשה סתהון, שאף נפגש עמו כשנסע לביירות, הרב יעקב שאול אלישר[1], הרב יוסף שמואל אבועלפיא, הרב ישועה בסיס והרב יצחק חי טייב. כן חיבר מספר פיוטים, בהם פיוט לברית מילה ופיוט לכבוד רבי מאיר בעל הנס, שכתב לרגל חנוכת המבנה שעל הקבר בשנת 1868 (ה'תרכ"ח).
הלך לעולמו בחיפה ב-9 באפריל 1886 (ד' בניסן ה'תרמ"ו) ונקבר בסמוך לקברו של רבי אבדימי דמן חיפה בבית הקברות היהודי העתיק בחיפה.
בתפקידו ברבנות החליפו הרב מסעוד התשואל.
משפחתו
- בנו הרב ימין כלפון. בין נכדיו: מרדכי כלפון.
- בנו הרב משה כלפון היה איש ציבור, מייסד בית כנסת וישיבה בחיפה. נישא לבתו של רבי רפאל חיים משה בן נאים שהיה רבה הראשי של גיברלטר
- אברהם כלפון (שנכדתו היא העיתונאית נרי ליבנה)
- ופלור, נישאה לשמואל בן-שבת.
חיבוריו
- פדה את אברהם - שו"ת, חידושים, דרשות ופיוטים, כתב יד
- מעט אכל - על ספר משלי, כתב יד
- אכל וחי לעולם - על ספר תהילים, כתב יד
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם רפאל כלפון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 845
- רבי רפאל אברהם כלפון, באתר עדה המצבה
הערות שוליים
- ^ בספרו כתוב כי המכתב מיועד ל"יש"א ברכ"ה", וישנה השערה כי מדובר ברב אחר, הרב יוסף שמואל אבועלפיה, שחיבר ספר בשם זהה