אברהם חיים גרין (רופא)
ערך זה עוסק ברופא העונה לשם זה. אם התכוונתם לילד פלא, ראו 
אברהם חיים גרין (1892 - י"ג באייר תרע"ח, אפריל 1918) היה רופא, ואיש ציבור ביישוב, פעיל ב"ועד ההגירה" לעזרת מגורשי יפו ומגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל, רופא יחידי בכל אזור צפת וראש פינה אשר פעל למגור מחלת טיפוס הבהרות שהשתוללה באזור הגליל (1918-1916)[1]. לאחר שנדבק ממטופל ב"טיפוס הבהרות", נפטר גרין בגיל 26
ביוגרפיה
גרין נולד בירושלים לטויבה (לבית ראב ממייסדי פתח תקווה) וליעקב, שהיה סוחר בגדים. הוא קיבל חינוך מסורתי והשכלה כללית בירושלים וסיים את בית הספר אליאנס בירושלים.
גרין יצא בגיל 16 ללמוד רפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שם עסק גם בפעילות ציונית, וכיהן כיושב ראש אגודת הסטודנטים היהודים "קדימה".
גרין יועד על ידי אחיו, שמימנו את לימודיו להשתלב בחברת התרופות שלהם "האחים גרין", (כצט), אך גרין בחר בסיום הלימודים בשנת 1913 להשתקע בצפת. גרין נישא לחיה בת בנימין ינוביץ. לזוג נולדה בת בשנת 1918.
במלחמת העולם הראשונה היה גרין הפעיל הראשי בוועד לחלוקת הסיוע שבא מעבר לים, ומטעם הרב יהונתן בנימין הורביץ מנהל ענייני "ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם" בארץ נתמנה לחלוקת הכספים הנשלחים משם והיה מוסיף עליהם ב"מתן בסתר" מהכנסותיו שקיבל בעד טיפול רפואי מלא-יהודים אמידים.
בנוסף גרין התמסר לפעולות "ועד ההגירה" לעזרת מגורשי יפו ומגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל והשתדל לסדר חלק מהם בצפת, להכניס חיים אל העיר הגוועת ברעב ולמצוא מקום מגורים למגורשים.
גרין התמסר לטפל בנגועי טיפוס הבהרות מבלי לחשוש לסכנה הצפויה לו לעצמו, ואכן נפגע הוא תוך טיפולו בחולים ונפטר[2].
גרין נפטר באפריל 1918, בגיל 26.
גרין השאיר בת מירונה.
ד"ר גרין בצפת
בצפת התגוררו 13,500 תושבים. מתוך שבעת אלפים וחמישה היהודים שבה רובם היו סמוכים על שולחן "החלוקה". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפסקה ה"חלוקה"; זולת בנק אפ"ק לא היה בעיר מוסד ציבורי שיכול לסייע כספית.
בשנת 1913, בגיל 21, גרין התיישב בצפת ופתח מרפאה פרטית.
גרין היה ידוע כ"רופא העדה האשכנזית" שהחזיק בית מרקחת, רוקח ועוזר.
חודשיים לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה נותק הקשר עם אירופה ויהודי צפת איבדו את אחד ממקורות הפרנסה העיקריים שלהם – כספי 'החלוקה', מצבם הלך והתדרדר.
המיסיונרים האנגלים גורשו מהעיר כאזרחי האויב, ובית-החולים שלהם נסגר. בית-החולים רוטשילד, הממוקם מולו המשיך לפעול אך נוהל כמרפאה על ידי רופא בשם ד"ר צוגנהיבה.
גרין, שהיה נתין אוסטרי לא גויס לצבא, ובמרפאתו שנתמכה על ידי "פקידי ואמרכלי אמסטרדם", טיפל בתושבי הסביבה ובתושבי ראש פינה.
בראשית 1916 פרצה בעיר מגפה קשה של טיפוס הבהרות. עם התגברותה הוחרם בית- החולים רוטשילד מידי הקהילה היהודית והוקדש לטיפול בנפגעי הטיפוס בניהול רופאים טורקיים. בקיץ 1916 הוסב בית-החולים ל- בית חולים צבאי עבור פצועי המלחמה הטורקיים.
עם פרוץ המגפה נבחר ועד- סיוע מקומי בן 12 איש, בראשות מנהל סניף בנק אפ"ק במקום, יהושע קרניאל, סגנו היה גרין. הוועד פעל כשלושה וחצי חודשים והתפטר. בצפת גברו הרעב ומגפת טיפוס הבהרות. גרין הועמד בראש הוועד. יחד עם ד"ר צבי ברדש (גם הוא נתין אוסטרי) הרופא הוותיק, הצליח איכשהו לייצב את המצב, ד"ר ברדש, נדבק בטיפוס ומת בעת מילוי תפקידו במרץ 1916.
גרין נותר לבדו לטפל ביהודי העיר.
בערב פסח תרע"ז, ה-6 באפריל 1917 גורשו בפקודת ג'מאל פחה רבים מיושבי תל אביב ויפו, לשומרון ולעמק הירדן . גם לצפת הגיעו גולים רבים כשהם חולים ב- דיזנטריה. גרין כלכלם בחלב ובכינין[3]. גרין היה זה שדרש בתוקף להוציא את המגורשים ממחנה האוהלים על שפת ים כנרת לאוויר המבריא של צפת.
בסתיו 1917 במצוד אחרי אנשי ניל"י, ארבעה מהם הסתתרו בביתו של גרין.
בשנת 1918 פרץ בצפת גל נוסף של טיפוס הבהרות. מאות מתושבי העיר, המותשים משנות רעב ומצוקה, מתו. לצפיפות ולחולי הצטרפו מאות מיהודי מרכז הארץ, שהשלטון הטורקי גירש.
הטיפול הרפואי במגורשים הופקד בידי ועד ההגירה הכפוף לוועד הצירים הציוניים בירושלים, שהקים בתי חולים ארעיים – נקודות איסוף לחולים, הקהילה היהודית פתחה בית חולים בבניין ישיבת הריב"ז (רבי יוחנן בן זכאי), שם אושפזו עשרות חולים ומאות טופלו.
גרין הפך לפעיל הראשי בוועד לחלוקת הסיוע שבא מעבר לים. הרב יהונתן בנימין הורביץ מנהל ענייני "פקידי ואמרכלי כולל אמסטרדם" מינה אותו לאחראי על חלוקת הצדקה.
גרין ועוזריו התמנו ל- "ועד עזרת חולים כללית" - הכינו תמיסות של כינין וקוקאין שמכרו במחיר הוגן לכל חולה.
גרין נדבק ממטופלו מנהל בית-הספר בראש פינה המורה שמחה וילקומיץ שחלה בטיפוס, ונפטר ב-25 באפריל 1918.
הד"ר חיים חיסין החליפו כ"רופא של צפת" עד יולי 1918.
בי"ג באייר תרע"ח, 1918, נפטר ד"ר גרין ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בצפת.
בחוות מגדל הספידו את גרין הד"ר חיים חיסין, משה גליקין מנהל החווה ומאיר דיזנגוף שאמר בין השאר: "הודות להשפעתו הכבירה של המנוח נעשיתי אני התובע תביעות למען צפת. מהכספים, המגיעים לידי, אני מפריש בכל פעם חלק לאנשים הזקוקים בצפת."
משפחתו של אברהם חיים גרין
ב־1840 עלה לארץ ישראל אברהם חיים גרין מברודי שבגליציה. באודסה התחתן עם סלובה, הזוג הפליג לאיסטנבול, שם נולד בנם יחזקאל. בשנת 1848 הפליגו בני משפחת גרין לביירות, ומשם הגיעו ברכיבה על סוסים לצפת.
גרין עבר לירושלים, עוסק בחייטות ומסחר. בירושלים נולדו משה ויעקב.
הבנים פיתחו עסק לבגדים מוכנים ומיובאים והתקנתם לפי רצון הלקוח. יחזקאל עבר ליפו. משה נשאר בירושלים ויעקב עבר ליפו.
בהמשך יעקב התחתן עם טויבה לבית ראב (אבי משפחת ראב בן-עזר היה ממייסדי פתח-תקוה כמו גם בניו בהם יהודה ראב ).
ליעקב וטויבה נולדו חמישה בנים: שלמה, דב-ברנארד, יצחק-איזאק, יהושע ובן הזקונים אברהם חיים.
יעקב ומשפחתו עברו לחיפה. יעקב פתח בית-מסחר לתפירת בגדים ולמכירת בגדים מוכנים. בנו הצעיר אברהם חיים יצא לביירות ללימודי הרפואה, במימונם של אחיו.
האח יהושע גרין וחתנו הד"ר זמטר ניהלו את חברת התרופות "האחים גרין" בקהיר, מצרים עד לימי הנשיא גמאל עבד אל נאצר שהלאים את החברות הזרות בארצו מצרים.
שלושת האחים : דב-ברנארד, יצחק-איזאק, ויהושע מונו לסוכן הראשי של חברת 'אגפא' במצרים. האחים פתחו סניפים באלכסנדריה, יפו וחיפה, ויצרו קשרי שיווק ברחבי המזרח-התיכון ל"פרפאראטים פרמצבטיים, מכשירים כירורגיים, מיקרוסקופים וחלקיהם, אספלנית, תחבושות וגאזה, מכשירי צילום, מאזני אדם, מכשירי מעבדה ובתי-חולים ומכשירים לריפוי חשמלי". (החברה הייתה קרויה: "י. גרין ושות' (א"י) בע"מ").
בשנת 1942 שינתה החברה את שמה מהאחים גרין ל"י.ג ושות' (פלסתינה) בע"מ" והחלה לייצר תרופות עבור השוק המקומי והבריטים בשיתוף חיים ויצמן, מכון זיו (לימים מכון ויצמן) וחברת P.HP.P (חברת תרימה). בשנת 1956 שינתה החברה את שמה מ"י.ג ושות'" ל"כצט" (כימיקלים וציוד טכני) ועברה מבעלות משפחת גרין לבעלות משפחת כהן זוסמן.
האח הבכור שלמה רכש 114 דונמים בקרבת מקווה ישראל ועליהם הקים את "שכונת גרין" – ראשיתה של העיר חולון[4]
לאחר מותו של גרין
רעייתו חיה עברה להתגורר בטבריה שם המשיכה לעסוק בענייני רווחת הציבור והייתה מכונה בשם הגב' דר' גרין[5]. היא ובתם מירונה נמצאו בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה, שם הן חברו ל'מאקי' - המחתרת האנטי-נאצית הצרפתית, עסקו בעיקר בהצלת ילדי ישראל. מירונה נישאה למיכאל גרינברג, והייתה פעילה בויצ"ו ירושלים[6] האח יהושע הקים מרפאות בישובי הגליל העליון, על שם אחיו הד"ר אברהם חיים גרין.
לקריאה נוספת
- דוד תדהר (עורך), "אברהם חיים גרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 969
- ד"ר אברהם גרין - כינה הרגה אותו 25.4.1918 – צפת סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850 (עודד ישראלי).
קישורים חיצוניים
- א.ב, בשדה ספר - באופק, הד-המזרח, 30 בספטמבר 1949
הערות שוליים
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: גרין אברהם חיים, עמוד 161
- ^ ד"ר אברהם גרין - כינה הרגה אותו 25.4.1918 – צפת סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850 (עודד ישראלי)
- ^ "ד"ר גרין כלכלם בחלב ובחינין והאוויר הטוב פעל את שלו והחלי סר" "המצפה", י"ד תשרי תרע"ח
- ^ "שכונת גרין" אתר העיר חולון
- ^ טבריה - מכתבנו המיוחד, דואר היום, 30 במרץ 1921
- ^ נ. לוי "פרקים", עמוד 304
