אברהם ביכלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
נולד בפריקובה(אנ'), הונגריה (היום סלובקיה). בשנת 1887 החל את לימודי התאולוגיה בבית המדרש לרבנים בבודפשט, והיה תלמידם של בנימין זאב בכר ודוד קאופמן. בוכלר המשיך את לימודיו בבית המדרש לרבנים בברסלאו ולמד אצל ישראל לוי וצבי גרץ. ב -1890 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג בנושא "תולדות טעמי המקרא". לימים נדפסה עבודתו זה בספר.
בוכלר חזר לבודפשט כדי לסיים את לימודי הרבנות שלו, וסיים את לימודיו כרב בשנת 1892. אחר כך נסע לאוקספורד במשך שנה, שם השתלם תחת דודו אדולף נויבאואר, ופרסם חיבור (באנגלית) בנושא "קריאת התורה וההפטרה במחזור תלת שנתי". באותה שנה קיבל משרה כמורה בבית המדרש לרבנים בווינה, שם שימש כמרצה לתלמוד ותולדות ישראל במשך שלוש עשרה שנה.
ב-1906 נתמנה לסגן מנהל בבית המדרש לרבנים בלונדון (Jews' College)(אנ') ומ-1907 היה למנהל המוסד. במשרה זו כיהן עד סוף ימיו.
ביכלר פרסם ספרים (בעיקר בגרמנית) ומאמרים רבים בכתבי עת, ובספרי יובל.
שימש כאחד מחברי הוועד המפקח של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.
ארכיון הכולל תכתובות שלו שמור בספרייה הלאומית [1].
ספריו (רשימה חלקית)
- Die Priester und der Cultus im Letzten Jahrzehnt des Tempelbestandes (הכהנים ועבודתם בעשר השנים האחרונות של בית שני), וינה 1895
תורגם בידי נפתלי גינתון, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ו
- Die Tobiaden und die Oniaden (משפחות טוביה ובני חוניו), וינה, 1899
- Das Grosse Synedrion in Jerusalem und das Beth-Din in der Quaderkammer des Jerusalemischen Tempels (הסנהדרין בירושלים ובית הדין הגדול בלשכת הגזית של בית המקדש), וינה, 1902
אחד מספריו שתורגם לעברית – "עם הארץ הגלילי", (תרגם מגרמנית:ישראל אלדד), מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד.
לקריאה נוספת
- משה נחום צובל, אברהם ביכלר, האנציקלופדיה העברית כרך ח', תשכ"ט טורים 428-429
קישורים חיצוניים
- Adolf Büchler ערכו ב- Jewish Encyclopedia
הערות שוליים
- ^ ארכיון אברהם ביכלר, באתר הספרייה הלאומית.
29680547אברהם ביכלר