אבו אל-קאסם א-זהראווי
| התמחות |
מנתח המתואר כ"אבי שיטת הניתוח (כירורגיה) המודרנית" ביצוע ויויסקציה ודיסקציה, צריבת פצעים ושימוש בכותנה לחבישה |
|---|---|
| תפקידים | כתיבת אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים |
אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (בערבית: أبو القاسم خلف بن العباس الزهراوي, 936–1013), הידוע גם כאַלְבּוּקָסִיס (לטינית: Albucasis), היה רופא ומנתח ערבי, מוסלמי-מורי, מהפרבר א-זהרא, ליד העיר קורדובה שבאל-אנדלוס. א-זהראווי נחשב לאחד מגדולי הרופאים והמנתחים בתקופת ימי הביניים ומתואר כ"אבי שיטת הניתוח (כירורגיה) המודרנית".[1][2]
א-זהראווי נודע בזכות כתיבת אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים הנקראת במקור בערבית: "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף", ובקיצור: "כתאב א-תסריף", הכוללת בתוכה חידושים רבים בתחום הרפואה בכלל, ובתחום הכירורגיה ובשימוש בכלים כירורגיים בפרט. האנציקלופדיה נחשבה לאחת מהכתבים המפורטים המקיפים והמאוירים ביותר עד לאותה התקופה, והשפיעה רבות על התפתחות הרפואה במזרח ובאירופה.[3]
כרכי האנציקלופודיה של א-זהראווי העוסקים בתחום הרפואה הכירורגית הם הנודעים ביותר. הכרכים שימשו מתווה מקצועי עד לסוף המאה ה-18. שיטותיו הכירורגיות, המובאות בכרכים אלו, המשיכו להשתכלל עד לימים המודרניים.[4]
חלק מפריצות הדרך שלו היו: ביצוע ויויסקציה ודיסקציה, צריבת פצעים ושימוש בכותנה לחבישה, תיאור מחלת ההמופיליה, ניתוח הוצאת אבנים בדרכי השתן, תיאור ניתוח היריון חוץ-רחמי ותיאור שיטות טיפול אורתודנטיות ליישור שיניים.[5][6][7]
ביוגרפיה
א-זהראווי נולד בשנת 936 בעיר הארמונות א-זהרא, כ-10 קילומטר צפון מערבית לקורדובה באל-אנדלוס (ספרד של היום). משפחתו מיוחסת לשושלת ה"אנצאר", תושבי אל-מדינה, מתקופת הנביא מוחמד.[8] א-זהראווי חי את מרבית חייו בקורדובה, שהייתה ידועה באותה התקופה כמרכז אינטלקטואלי שופע בתחום המדעים, הדת והפילוסופיה, בה הוא גם רכש את השכלתו במדעי הרפואה.[9]
מלבד עבודותיו, ישנן עדויות מועטות על חייו של א-זהראווי. מחקרים מצביעים שהסיבה לכך תלויה בחורבנה של עיר מולדתו א-זהרא בשנת 1010, כשלוש שנים לפני מותו של א-זהראווי בשנת 1013.[10][11]
א-זהראווי שימש רופא בחצר המלכות של הח'ליפה עבד א-רחמן השלישי, ולאחר מכן של בנו הח'ליף אל-חאכם השני. הוא מוזכר לראשונה בכתביו של אבן חזם אל-אנדלוסי כ"אחד מהרופאים הדגולים ביותר בספרד המוסלמית".[12] על פי מחקרים, העדות הביוגרפית הראשונה הידועה על חייו של א-זהראווי מופיעה כשישה עשורים לאחר מותו בכתבו של אל-חומיידי (1029–1095) "ג'ד'וות אל-מוקתבס".[13]
בספרות הלטינית
א-זהראווי ידוע בספרות המערבית גם כאלבוקסיס, אבולקסיס, בוקסיס, אבול-קאסים וזהאריווס, כולן גרסאות לטיניות של כינויו בערבית, כשהאחרון ברשימה הוא העיוות של השם, א-זהראווי, המשייך את האדם בטרמינולוגיה הערבית לעיר בה הוא נולד.[14]
כתאב א-תסריף
"כתאב א-תסריף", ובשמו המלא "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" (كتاب التصريف لمن عجز عن التأليف – ספר שיטות [ברפואה] למי שאין ביכולתו לחבר [ספר]),[14] הוא אנציקלופדיה רפואית המורכבת מ-33 כרכים שנכתבו על ידי א-זהראווי והושלמו בשנת 1000.
האנציקלופדיה הרפואית נתפסת כתוצר מסכם של כמעט חמישים שנה בהם עסק א-זהראווי ברפואה. היא כיסתה מגוון רחב של תחומים ונושאים בעולם הרפואה, ביניהם: כירורגיה, נוירוכירורגיה, רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, אופתלמולוגיה, רוקחות, תזונה ועוד.[15][14] הספרים תורגמו מערבית ללטינית, והכרכים העוסקים בכירורגיה, פורסמו בנפרד ותורגמו על ידי ג'רארדו דה קרמונה מטולדו בשנת 1150. עם ההתעוררות המחודשת במדעי הרפואה באירופה, הפך "כתאב א-תסריף" במהירות לאחד המקורות המצוטטים ביותר במהלך 500 השנים הבאות. הספרים תורגמו בהמשך לעברית, קטלאנית וכן, תורגמו ללטינית חמש פעמים נוספות.[14]
בספריו הדגיש א-זהראווי באופן מפורט את החשיבות ביחסי רופא-מטופל תקינים, כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופא. על מנת לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולתת לו את הטיפול הנכון, יש לדאוג לרווחתו של המטופל, לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לתת חשיבות גם לאורח חייו של המטופל ולבסוף לבצע מעקב בזמן תהליך ההחלמה.[16]
א-זהראווי היה הרופא הראשון שסיפק בכרכיו העוסקים בכירורגיה מעל 200 איורים מפורטים של מכשירים כירורגיים מגוונים שבהם השתמש, כשרובם הם פרי המצאתו. בצמוד לאיורים אלו היו מפורטים תהליכים כירורגיים ושיטות ניתוח שונות.[17] מהמוזכרים ביותר במחקרים הם ניתוחי אף אוזן וגרון, הכוללים הוצאת שקדים וביצוע ניתוח "פיום קנה" שבמהלכו מבצעים חתך בקנה הנשימה על מנת לאפשר המשך נשימה סדירה. הוא המציא מכשיר לבדיקה פנימית של האוזן, הוצאת עצמים מהגרון ותיאר איך להשתמש בקרס על מנת להוציא פוליפים מהאף.[18] אזכורים רווחים נוספים כללו: שיטה להוצאת אבנים בכליות ודרכי השתן, תיאור מפורט של ביצוע ניתוח קיסרי, שימוש במלקחיים לניתוח הריון חוץ-רחמי וכן המציא מספריים מיוחדות לביצוע מילה לגברים.[19][20][21]
ישנם תיאורים ושיטות אותם א-זהראווי הביא לראשונה בספריו, שלא זכו להכרה עם התפתחות הרפואה במרוצת השנים. הכירורג הצבאי הצרפתי אמברואז פרה, מוכר כראשון באירופה שהשתמש בחוט לביצוע תפרים. אך היה זה א-זהראווי כ-500 שנים קודם לכן, שתיאר את השימוש בחוט לתפירת כלי דם ותפירת איבריים פנימיים על ידי חוטים עשויים ממעיים של חיות.[22][23] בנוסף, שיטה ידועה ומוכרת כיום כשיטת קוצ'ר לקיבוע עצמות ושברים נהגתה על ידי א-זהראווי הרבה לפני הולדתו של קוצ'ר.[18] על טיפול בשבר באמצעות החזרת העצמות למקום (רדוקציה מניפולטיבית) ושימוש בקיבוע חיצוני כתב א-זהראווי: "רדוקציה מתבצעת על ידי תמיכה ותמיכה נגדית תוך שימוש בהפעלת כוח תמידית על מנת להבטיח חזרה מדויקת של העצם למקומה וכך למנוע לחץ עצים של האזור".[16]
סגנון הכתיבה של האנציקלופדיה בבהירות, בשיטתיות ובסדר תרם רבות להצלחתה ולהיותה מקור רפואי מהימן ומכונן.[2] בספרו המקיף של המנתח הצרפתי הידוע גי דה שוליאק בן המאה ה-14, ציטט שוליאק את א-זהראווי בין 175 ל-200 פעם וכתב על ספריו של א-זהראווי: "זה לא פחות מההישג הגדול ביותר של הכירורגיה בתקופתו".[2]
תפיסתו את מקצוע הרפואה
בתקופתו של א-זהראווי מדעי הרפואה נקשרו עם דיסציפלינות שונות. תחומים כגון: תאולוגיה, אלכימיה ופילוסופיה היו מסווגים ומשולבים עם תפיסת העיסוק ברפואה. תפיסתו של א-זהראווי הייתה להפריד בין אותן דיסציפלינות לבין העיסוק ברפואה, מתוך ההבנה שמקצוע זה ייחודי ודורש התמקצעות רבה. לדוגמה, באותה התקופה הכירורגיה נתפסה כמקצוע נחות בתחום הרפואה, והעיסוק בו התאפשר גם לבעלי מקצוע שאינם מהתחום כלל.[24][25] בצרפת הכריזה המועצה של טור: "על בתי הספר לרפואה, וכן על רופאים הוגנים, לנטוש את מקצוע הכירורגיה".[26] המקצועיות הדקדקנית של א-זהראווי מובאת לראייה ב"כתאב א-תסריף": "התפרשות נרחבת מדי והרצון להתמקצע בתחומים רבים לפני שכלול אחד מתחומים אלו גורמת לתסכול ותשישות נפש".[7]
א-זהראווי היה מהראשונים להדגיש את חשיבות העיסוק במדע בתחום הרפואה. הוא ציין באחד הכרכים את החשיבות שיש לרופא, בייחוד לכירורג, לדעת את גוף האדם על בוריו: "...תחילה יש לדעת את מדע האנטומיה ואת הפונקציונליות של האיברים כדי שיוכל להבין את תפקידם, לזהות את צורתם ואת הקשרים ביניהם... עליו לדעת על השרירים, העצמות הוורידים והעורקים מלפנים ומאחור..."[7]. הוא ממשיך בלצטט את היפוקרטס באומרו: "ישנם רופאים רבים מכוח התואר אך מעט מכוח העיסוק...".[7]
כתאב א-תסריף משקף כיצד תפס א-זהראווי את הרפואה והמקצועיות הנדרשת על מנת לעסוק בה. הטון שאותו הביא א-זהראווי היה ייחודי לאותה התקופה ועל כן כתביו זכו לחשיבות מקצועית רבה.[27]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- כלל הציטוטים מתורגמים מאנגלית.
- ^ Alistair Cameron Crombie, The History of Science from Augustine to Galileo, New York: Dover Publications, 1995, עמ' 230
- ^ 2.0 2.1 2.2 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 84
- ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2 3, 2013, עמ' 53-55
- ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 84
- ^ Pilinio Prioreschi, A History of Medicie: Medieval Medicine, Omaha: Horatius Press, 2003, עמ' 246-247
- ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2 3, 2013, עמ' 52
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 85
- ^ Harold Ellis, A History of Surgery, London: Greenwich Medical Media, 2002, עמ' 31-32
- ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 83
- ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2 3, עמ' 52
- ^ Samir S.Amr, Abu Al Qasim Al Zahrawi (Albucasis): Pioneer of Mudern Surgery, Ann Saudi Med 27, May 2007, עמ' 220
- ^ Anis Ismail and A.B Khan,, Surgery in the Medieval Muslim World, Indian Journal of History of Science 19, October 1982, עמ' 65-66
- ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 83
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 84
- ^ Ali Osman Arslan, Selim Benek, Fatma Dilek Diramali, Murat Diramali and Freda Tonyali, Albucasis: Founder of Catgut, Acta Medica Anatolia, 3 2, 2014, עמ' 103
- ^ 16.0 16.1 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 85-86
- ^ Anis Ismail and A.B Khan, Surgery in the Medieval Muslim World, Indian Journal of History of Science 19, October 1982, עמ' 68
- ^ 18.0 18.1 Samir S.Amr, Abu Al Qasim Al Zahrawi (Albucasis): Pioneer of Mudern Surgery, Ann Saudi Med 27, May 2007, עמ' 220
- ^ Pilinio Prioreschi, A History of Medicie: Medieval Medicine, Omaha: Horatius Press, 2003, עמ' 246-247
- ^ IML Donaldson, The Cyrurgica of Albucasis and Other Works: 1500, The Journal of the Royal College of Physicians of Edinburgh, March 2010, עמ' 87
- ^ Anis Ismail and A.B Khan, Surgery in the Medieval Muslim World, Indian Journal of History of Science 19, October 1982, עמ' 68
- ^ Ali Osman Arslan, Selim Benek, Fatma Dilek Diramali, Murat Diramali and Freda Tonyali, Albucasis: Founder of Catgut, Acta Medica Anatolia, 3 2, 2014, עמ' 103-104
- ^ IML Donaldson, The Cyrurgica of Albucasis and Other Works: 1500, The Journal of the Royal College of Physicians of Edinburgh, March 2010, עמ' 86-87
- ^ Harold Ellis, A History of Surgery, London: Greenwich Medical Media, 2002, עמ' 31-32
- ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2 3, 2013, עמ' 52
- ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2 2, April 2006, עמ' 82
- ^ Samir S.Amr, Abu Al Qasim Al Zahrawi (Albucasis): Pioneer of Mudern Surgery, Ann Saudi Med 27, May 2007, עמ' 221
