אבא לפין
 | |
| לידה | טאווריג |
|---|---|
| מקום קבורה | קובנה |
| פעילות בולטת | עסקנות ציונית, רופא, פילנתרופ |
| ידוע בשל | ראש קהילת קובנה ליטא, נדבן, פעיל ציוני |
| מקצוע | רופא |
| תואר | ד"ר |
אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין (בליטאית: Abelis Lapinas; 1863 – 26 בפברואר 1940) היה עסקן ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.
קורות חיים
לפין נולד בטאווריג למשפחה חסידית, בנם של נח, סוחר, קבלן, שומר מסורת ומשכיל, ומינה לבית פרלמן. התחנך בגימנסיה הרוסית בקובנה. ובהשפעת תנועת ההשכלה סיים ב-1893 בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטת טרטו באסטוניה ובאוניברסיטת ורשה, והתמחה ברפואת עור. ב-1896 נישא לפאני לבית פרנס מווילנה.[1] לפין פרסם ספרים רבים בתחום הרפואה בשפה הגרמנית, והוא פתח קליניקה פרטית בעיר קובנה, שם חי בתום לימודיו.
לפין התגייס לצבא הליטאי ושירת כקצין רפואה בדרגת אלוף-משנה במלחמת העולם הראשונה. לאחר שחרורו היה לראשון בקובנה[2] להחזיק במכשיר רנטגן. עם הזמן הפך לפין לאיש אמיד, כשברשותו נכסים רבים בקובנה ובסביבתה, בין נכסיו שאת חלקם ירש ואחרים רכש שלימים היו לבית ראש ממשלת ליטא, בניין הפרקליטות המחוזית בקובנה, תחנת משטרה, בית מעצר ומגורי בכירים. נכסיו אלה הולאמו על ידי השלטונות.
לפין נפטר ב-26 בפברואר 1940, ועל מצבתו נכתב בעברית ”ד"ר לרפואה תארו - אך כל ימיו עליי אדמות שאף להגיע לתור המעלה - תואר אדם”.
פעילות ציבורית וציונית
במקביל לעיסוקיו בתחום הרפואה, עמד לפין בראש הקהילה היהודית בקובנה, והיה פעיל בארגונים יהודיים וציוניים, כשהוא רואה בפעילותו בתנועה הציונית את שליחות חייו. לפין השתתף בכל האסיפות והוועדות סביב הרעיון הציוני שהתקיימו בקובנה.
כאחד המנהיגים המשפיעים ביותר בקהילה היהודית, הפך ביתו למועדון לראשי התנועה הציונית ולאנשי רוח שונים שביקרו בקובנה, בהם זלמן שזר, חיים נחמן ביאליק ושמעון דובנוב,[3] שאף הקדיש את המהדורה הרוסית של ספרו, "דברי ימי עם עולם", ללפין.
לפין נחשב למקורב לבנימין זאב הרצל, והמפגש הראשון בין השניים התקיים ב-1903 בקובנה.[4] השתתף במשלחת שקיבלה פניו של ד"ר הרצל בווילנה.[5] הם נפגשו בהמשך בקונגרסים הציוניים, וחלק מחלופת מכתבים שהתקיימה בין השניים מוצגת במוזיאון הרצל בירושלים.[6]
במסגרת פעילותו הציונית סייר לפין עם קבוצת רופאים ליטאים בארץ ישראל ב-1932. במהלך מסעו נערכה לכבודו ולכבוד ד"ר צמח שאבאד מווילנה קבלת פנים על ידי ועדת הבריאות של כנסת ישראל והסתדרות הרופאים בירושלים.[7] לפין ניצל את הביקור לרכישת מגרש בשכונת רחביה בירושלים.
רווחה
לפין ייסד את בית היתומים היהודי בקובנה על שם רב העיר, רבי יצחק אלחנן ספקטור, והוא היה מעורב בניהולו בשנותיו האחרונות.[8] ב-1913 היה לפין ממקימי הזרוע המבצעת של יק"א בליטא - "ארגון לריפוי מהגרים - החברה הקולינארית היהודית",[9] ארגון שסייע ליהודים החולים במחלות שמנעו מהם כניסה לארצות ההגירה (בעיקר לארצות הברית). לפין יזם וייסד מספר ארגונים ומוסדות נוספים דוגמת החברה "פלשתינא", תלמוד תורה בקובנה, בית תמחוי לענייה היהודים של קובנה, ובתקופה בין המלחמות, בשנת 1921, היה חבר בעיריית קובנה ואף הקים את הבלוק היהודי ליטאי בבחירות לדומה. כן היה גם חבר "ועד הקהילה" בקובנה, ונמנה עם מייסדי הארגונים "עזרה" ו"טרוד" בעיר ו"הליגה למלחמה נגד השחפת" בליטא.
תרבות
ב-1885, בהיותו סטודנט באוניברסיטת דוֹרפַּאט (טַרטוּ), ייסד יחד עם ד"ר כהן ברנשטיין את "האגודה לתולדות היהדות והספרות היהודית", שהייתה פעילה עד לפלישת הבולשביקים לאסטוניה. ב-1908 אסף למעלה מעשרת אלפים כתבים מהקהילה היהודית בנושאי "בראיקה" ו"יודייקה", והקים יחד עם אבא בלושר ודר ד.מ. שוורץ את הספרייה היהודית על שם אברהם מאפו בקובנה.[10] ספריית מאפו הייתה מרכז לתרבות יהודית, למידה ומועדון ציוני, עד שהיא הועלתה באש על ידי פשיסטים ליטאים ערב הפלישה הגרמנית לקובנה.[11][12] בנוסף, לפין ייסד וכיהן כיושב ראש הראשון של החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא (בקובנה).[13][14] לפין גם פעל יחד עם ד"ר ד.מ. שוורץ להצלת ספרייתו המפורסמת של ד"ר פיינברג מקובנה, דרך ברלין, לירושלים (על ידי פרופ' הנקיך לווה).[15]
ציונות
לפין היה ממייסדי החוג הציוני הראשון בדורפט וממייסדי "מכבי" העולמי. לפין שימש גזבר קרן היסוד, תרם רבות מהונו עבור קרן היסוד והקרן הקיימת, ואף התרים נדבנים אחרים עבור קרנות אלו.[16] לפין גם כיהן כציר בקונגרס הציוני התשיעי שהתכנס ב-1909 בהמבורג, בקונגרס העשירי ב-1911 בבזל ובקונגרס ה-11 ב-1913 בווינה.[17][18]. לאחר לכתו התקיימה אזכרה בבית קונסול ליטא בארץ ישראל נ. רמחמילביץ, בו הועלה פועלו הציוני על נס כלוחם למען הרעיון הציוני בגולה.[19].
ללפין נולדו שלושה ילדים ובהם עמנואל לפין.
ספריו
- Abel Lapin, Zur Pharmakologie Der Camphergruppe Und Der Ätherischen Oele, C. Mattiesen, 1893 (בגרמנית)
- B. Sereiskis, Lietuviškai-rusiškas žodynas [Lithuanian-Russian dictionary], Kaunas: A. Lapino ir G. Volfo leidinys, 1933 (מילון ליטאי-רוסי שלפין הוציא לאור ביחד עם וולף)
לקריאה נוספת
- 'לפין אבא מרדכי', בתוך יהדות ליטא, בהוצאת איגוד יוצאי ליטא בישראל, תשכ"ו 1967, הוצאת רשפים, כרך ג', עמוד 188.
- 'משפחת לפין', בתוך ועוד ראיתי תחת השמש, מאת אליהו רחמילביץ, אוטוביוגרפיה. ישראל, תשס"ב 2002 עמודים 11–25. הוצאה עצמית.
קישורים חיצוניים
- אבא לפין, באתר מושב עזריה
- 'לפין, אבא-מרדכי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 188 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1386)
הערות שוליים
- ^ המליץ, 1 במרץ 1896, עמוד 7
- ^ Lietuvos radiologų laborantų draugija, באתר האיגוד הליטאי למעבדות רדיולוגיה
- ^ "רזסווט" מספר 5, עמוד 15, 1922
- ^ מתוך "יובל החמישים לאגודות אקדמאיות יהודיות בליטא 1924-1974"
- ^ "יהדות ליטא" כרך ג', עמ' 188
- ^ מתוך "קובץ ארכיב משפחתי של נינו יורם דוקטורי"
- ^ מתוך "דאר היום", כ"ו ניסן תרצ"ב, 2 במאי 1932
- ^ מתוך "אגרת שלום וברכה" מאת ראשי "עדת ישראל" בקובנה, י"ד סיוון תרצ"ח
- ^ מתוך דו"ח ועידת נציגי האגודות "יק"א" בווילנה, 3-6 במאי 1913, עמוד 66
- ^ JewishGen ShtetelLinks *Kovno, Lithuania Page 6
- ^ דיווח "פאלקור" ז'נבה, "ספרית אברהם מאפו עלתה על המוקד בקובנה"
- ^ Lithuanian Jewish Communities, Nancy Schoenburg and Stuart Schoenburg, page 143
- ^ מתוך "היכל ששקע" מאת י. בולוקובסקי, עמוד 255
- ^ KehilaLinks JewishGen, Apendix II
- ^ דוד תדהר (עורך), "דוד מרדכי שוורץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2168
- ^ מתוך דברים שנאמרו לזכרו בתל אביב, 1940, על ידי ד"ר ד. מ. שוורץ, בנוכחות הקונסול הליטאי בארץ ישראל, ד"ר נ. רחמלביציוס
- ^ "קורות חיי", מאת ד"ר דוד מרדכי שוורץ, ת"א תש"ט, עמודים 125-126
- ^ מתוך "יהדות ליטא", כרך III, הוצאת האגודה לעזרה הדדית ליוצאי ליטא בישראל, עמודים 188, 277, 279, 280. רשפים הוצאה לאור
- ^ הארץ, 28 באוגוסט 1940, עמוד 4
