שיחה:מהר"ל מפראג/ארכיון

ציטוט:

"בניגוד חריף לרמב"ם שמבטל את חשיבות האדם למול הבריאה כולה, המהר"ל רואה בו את נזר הבריאה."

בניגוד חריף לרמב"ם?

במה שהרמב"ם מתאר את שפלות גוף האדם בקטע בו כותב היאך היא הדרך לאהבתו וכו'?

לרמב"ם לא האדם הוא נזר הבריאה?

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏

לא שם, זו גישה כללית.

לדוגמא "חוש המישוש חרפה הוא לנו".

המהר"ל רואה באדם את נזר הבריאה.

הרמב"ם לא ??

הרמב"ם לא. לפחות לא באותה צורה.

כמדומה שזה ציטוט מדברי הפילוסופים ולא דברי הרמב"ם עצמו. עכ"פ, מוזר לכתוב "בניגוד לרמב"ם" שיש רבים מאד שסוברים כך (כמו רס"ג למשל), זה נראה כמו קטיף דובדבנים חסר טעם.

זה ציטוט מאריסטו שהביאו הרמב"ם במו"נ ב' ל"ו. אף שהרמב"ם התכוון למובן מעט אחר ובדבריו שם הוא מגדיר את "חוש המישוש" כדבר בהמי שאין בו מעניין האנושיות, הציטוט מסמל בעיני את גישת הרמב"ם (וכת דיליה ורס"ג) לעניין בשונה מהמקובלים ודעת רוב החכמים (בעיקר האחרונים) שראו באדם "נזר הבריאה" כמו המהר"ל. נכון שיש רבים שסוברים כך, אך הרמב"ם מייצג את כולם ונתפס בהחלט כנציג סלסלת ההשקפות בה מונחת זו. אפשר לנסח "חלק מהראשונים/חלק מחכמי ספרד וביניהם הרמב"ם".

כוונתי הייתה להיפך: המהר"ל לא היחידי, גם אם נניח ששיטת הרמב"ם שונה. ולהציב את המהר"ל "בניגוד לרמב"ם", כשרבים מהראשונים סוברים כדעת מהר"ל (ראה, אמונות ודעות מאמר ד', למשל), זה קטיף דובדבנים.

לא הבנתי. חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, והאנושות בכלל אכן באמת בשבילה נברא העולם. הרמב"ם כתב אחרת איפשהו?

תוצאה של הנ"ל היא שהאדם הוא 'נזר הבריאה'.

'נזר הבריאה' לא מחייב שאין לו במקביל גם פחיתות כלשהי מבחינת גופו.

א. בשמונה פרקים ומו"נ ח"ג; (אנסה לחפש מקום ספציפי או ציטוט חד משמעי).

ב. זו הייתה דוגמה בעלמא.

הנושא כאן לא קדושת הגוף ונטיותיו, אלא על עצם קיומו ומהותו של האדם. לא חושב שיש מי שטוען שלא האדם הוא סיבת/תכלית/נזר הבריאה.

עיין מורה הנבוכים חלק ג פרק יג, שכתב שתכלית בריאת כל הגלגלים והמלאכים אינה בשביל האדם.

ושם בפרק יד האריך להוכיח כן מגודלם העצום של הגלגלים. מסקנתו היא שכל הדברים שתחת גלגל הירח (שנבראו כולם מד' היסודות) – הוא בשביל האדם, כי הוא הנעלה בהם. אבל הדברים שלמעלה מגלגל הירח (שעשויים מחומר חמישי, זך ונאצל יותר, כמש"כ אריסטו) – נברא לתכלית אחרת לא נוכל השיגה.

וע"ע בהקדמתו לפירוש המשנה.

1. כאמור. 2. סיבה ותכלית כן, אך ללא ההסתכלות של גדלות האדם ומרכזיותו. עיי' בראשית פ"א ופ"ב, וד"ל.

שוב: העולם נברא לצורך אחר מאשר לאפשר לבעלי בחירה לבחור? האם יש יצור נוסף שיש לו בחירה מלבד האדם? =האם נזר הבריאה=יהדות.

תכלית הבריאה אינו בדווקא נזר הבריאה עם הדגשת חשיבותו וצלם הא-להים שלו וכו'. המשפט היומרני שקבעת אינו כל כך חד וחלק (לפחות כפי שהבנתי את המושג נה"ב). וכל המעיין בכתבי המהר"ל ובכתבי הראשונים הפילוסופיים - יסכים שישנו הבדל ביניהם בגישה. להגדרת הוויכוח, הבנת צדדיו ומקורותיו יש לדון, ואין כאן המקום. כאמור - אם תרצה אוכל לחפש לך חומר על כך.

דומני שהדיון ביננו מוצה.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏, האם יש הצדקה לצורתה המשונה של הרשימה (דרגות הזחה משתנות)?

לפי מה שהבנתי יש למשל את הראי"ה קוק ומתחתיו בהזחה את הרב יצחק הוטנר שהיה תלמיד של הראי"ה ומתחתיו שוב בהזחה את השלושה רבנים שהם תלמידים של הרב הוטנר

אם זה מוצדק או לא אני לא יודע אבל זה הרעיון לפע"ד

אכן כך נראה. אך שאלתי בעינה עומדת. אולי יש לציין במפורש "ממנו קיבלו את השפעת המהר"ל, תלמידיו... כן הושפע ממנו הרב... ."

יכול להיות אבל מצד שני הדרך של ההזחה יותר קצרה ופשוטה וגם די מובנת

אך פחות מדויקת ומתאימה לאנציקלופדיה ולדעתי גם פחות מובנת לחלק מהקוראים.

אולי משהו בסגנון הזה?

מושפעים מדרכו

גם במאה ה-20 היו שהגו בתורתו של המהר"ל, ואם כי אין אישים אלו תלמידים ישירים של המהר"ל, הם הושפעו רבות מדרכו של המהר"ל ומצטטים אותו רבות במאמריהם, בהם אפשר למנות את:

• הרב אברהם יצחק הכהן קוק שארג את שיטת המהר"ל בכתביו.
  • תלמידיו
  • הרב יהודה ליאון אשכנזי, ממורי הדרך המרכזיים שקמו ליהדות צרפת בדור שלאחר השואה. הרבה לעסוק במשנת המהר"ל ולתת שיעורים בעניינו.
  • הרב יצחק הוטנר ראש ישיבת רבינו חיים ברלין ומחבר סדרת ספרי "פחד יצחק", שלמד בצעירותו אצל הראי"ה קוק את תורת המהר"ל.
    • תלמידיו של הרב הוטנר
    • הרב יונתן דייוויד, חתנו של הרב הוטנר וראש ישיבת פחד יצחק.
    • הרב יהושע דוד הרטמן, תלמידו של הרב הוטנר והמוציא לאור של המהדורה החדשה של ספרי המהר"ל.
    • רבי משה שפירא.

אם כבר, על המילה "תלמידיו" להופיע לא בתוך הרשימה, אלא בהזחה, כך שתעמוד מעל תחילת הרשימה, וכן בתוספת נקודתיים.

כמו כן, איני בטוח שאפשר להגדיר את ר' יצחק הוטנר כתלמידו של הראי"ה, וכן לגבי השאר יש להסתפק.

ומכל מקום, עדיף לשמוע מה יאמרו המתוייגים הנוספים, האם לדעתם זו צורה המתאימה לאנציקלופדיה מקצועית.

אני מסכים עם כל מילה שלך

כדאי לעדכן את הערך מויקיפדיה, לפחות את הצגת שנת הולדתו בערך

"ספרים אחרים שכתב ולא פרסם, בעיקר ספרי הלכה, על טור יורה דעה, חידושים הלכתיים על הבבלי והרי"ף, וריקונסטרוקציה תלמודית לסדרי זרעים וטהרות, (שאין להן תלמוד) עם פירוש רש"י ותוספות משלו, אבדו בשריפה בשנת ה'שמ"ט"

לפחות אחד מהספרים הנ"ל - חידושיו על טור יו"ד - מצוי בידנו (אם כי השימוש בו אינו נפוץ בעולם הישיבות וההלכה משום מה) כאן יש קישור לספר 'חידושי מהר"ל מפראג - ע"ט יו"ד' באתר היברו-בוקס.