יש מקום לדון האם לאחד ערך זה עם ואהבת לרעך כמוך, (למעשה יש להבין מה ראה הלל לשנות מלשון הכתוב ללשון שלילה) אך מדובר באותו המונח וברובו החומר זהה למה שיש שם.
שאלה משנית: שנוא או שנוי? נדמה לי ששנוי נהוג יותר ומצד שני שנוא נכון יותר (כי השורש ש.נ.א הוא מגזרת השלמים או שהוא מגזרת נחי ל"א אינני יודע..דוגמה ק.ר.א קָרָא - קָרוּא או קָרוּי).
איני יודע איפה נהוג לומר שנוי, אבל זו שגיאה מובהקת ואין טעם לכתוב בשגיאות גם אם הם נפוצות. לגופו של ענין לפי פירש"י שם הלל דבר פירש רעך באופן דקאי גם על הקב"ה. והוצרך לפרש דאהבת ה' היא יסוד לכהת"כ (אמנם לפי"ז יל"ד אמאי לא א"ל ואהבת את ה' אלקיך.וצ"ע) ואולי באמת היה צריך לציין לרש"י
לתועלת הלומדים מצ"ב קטע מתוך כתביי: במהרש"א (שבת לא, א) דייק את דברי הגמרא בתשובת הלל לגוי "דעלך סני לחברך לא תעביד- זו כל התורה" וכתב מהרש"א: "והיינו דכתיב בתורה 'ואהבת לרעך כמוך וגומר'. ויש לעיין בזה גם שאמר ליה בלשון תרגום שכן היה לה לשונם אז בירושלים מכל מקום אמאי שינה לומר לו בלשון שלילה 'דעלך סני כו'' דתרגום מלישנא דקרא הוי ליה למימר 'ותרחמיה לחברך כוותך' כתרגום אונקלוס. ויש לומר דמשמע ליה דקרא לא איירי אלא בכי האי גוונא בלא-תעשה דגביה 'לא תקום ולא תטור' כתיב ועלה קאי 'ואהבת לרעך וגומר' שלא תעשה לו רעה מכל דסני לך כו' אבל לעשות לו טובה לא קאמר 'ואהבת לרעך כמוך' כדאמרינן 'חייך קודמין לחיי חברך' וכן מוכיחין דברי התוספות ישנים, עיין שם ודו"ק". אכן בפרי מגדים (או"ח, קנו, אשל אברהם" ד"ה "ומ"ש המכבד") דייק לשון הרמב"ם הלכות דעות וכעין זה לשון רבנו "מצות עשה לאהוב כל ישראל כמו עצמו", ודייק הפמ"ג שהוא שלא כדברי מהרש"א אלא "אפילו לעשות טובה כמו לעצמו". ולעיל מזה (ד"ה "מ"ש ואהבת לרעך") הסתפק הפמ"ג בדעת המהרש"א: "ויש לעיין אי דווקא שיכול לעשות לעצמו, או אף שאי אפשר לעצמו רק לחבירו מכל מקום העדר הטובה אינו עובר מצות עשה ואהבת..." ולכאורה יש לדייק כן, שאמנם בפתיחה לאהבת חסד מבואר שבכל גמילות חסד יש קיום מצות ואהבת, מכל מקום כאשר מנה שם את המצוות שעובר כשנמנע להלוות, לא מנה מצווה דואהבת. ונראה שסובר שאמנם יש בזה קיום מצווה, אמנם כשנמנעים מעשיית טובה לא עוברים וכדברי מהרש"א. אמנם ברמב"ן (שם) כתב: "וענין הנקימה והנטירה כבר פירשוהו רבותינו (תו"כ קדושים ד י יא) שהוא בדבר שאין בו חיוב ממון השאילני מגלך השאילני קרדומך..." ונראה שכאשר נמנע להשאיל לחברו עובר על ואהבת, ולכאורה צריך עיון על המהרש"א והשמטת האהבת חסד. ברם הרמב"ן עצמו כתב ש"וחי אחיך עמך" קובע גדר למצות ואהבת וכדברי מהרש"א ויל"ע הגדר בזה וצריך עיון. עוד יש לעיין, שבסה"מ כתב "לספר בשבחו" ונראה לכאורה שמקיים בזה ואהבת, אמנם יש לדחות שבחינוך דייק וכתב "ואם יספר עליו דברים יספרם לשבח", וכוונתו לכאורה שכשמזדמן לו לדבר אודותיו יחוס על כבודו ויימנע מלגנותו.
תודה על חוו"ד. מכיון שזה פתגם נראה לענ"ד להשאירו בנפרד. וההסבר: לא מדובר על "מושג" שגם הפניה תתן את אותו הפירוש, אלא על פתגם שחסרונו מורגש במכלול. שנוי הוא טעות ואין לו כל אסמכתא (בפרט שזה תרגום מארמית)
האם לומר "קָרוי" ו"שָֹנוי" זה שָׁגוי? (משעשע) בכל אופן הדיון המתבקש כאן הוא על איחוד הערכים מכלולאים פעילים
זה תלוי בעצם בשאלה עקרונית: האם המכלול מעונין ליצור גם פירוש עצמאי ל"פתגמי חז"ל" או שאת זה הוא משאיר לויקיטקסט.
לא השוויתי ממש, אבל נראה שאכן הערך מאד דומה לואהבת לרעך כמוך. צריך לראות שאין פסקאות שוות בשני הערכים, אחרת זה מיותר.