א. לשון הראב"ד לא הכרחי אבל טענתו הכרחית והיא חלק אינטגרלי מהנושא.
ב. חסידות:
ב.1. הנושא אינו שלם, שהרי מופיע רק מתורת חסידות חב"ד.
ב.2. לא הבנתי איך ביאורי החסידות מתקשרים לרמב"ם אם כבר לרס"ג וסייעתו,
ב.3. בחלק שתורת החסידות מבארת את שיטת הראשונים בלבד לא הארכתי ורק ציינתי על כך, למרות שיש להם הרחבה בעניין כנראה לכל המעיין במקומות שציינתי בהערות.
ב.4. שאר העיונים המתבארים מתורת החסידות בעניין של ידיעה ובחירה מקומם כאן וכתבתי בקיצור מבהיל
ג. קבלה - כל גדול בישראל שהתייחס לשאלה וכותב במפורש שהוא בא לדון בבעיה זו מקומו בערך זה, אכן מסכים שכשמדובר בקבלה חובה עלינו לנסות לפשט את הדברים.
ד. בקשר לסיכום שלך:
שים לב שהמושג ידיעה אינה שקולה למושג גזירה, ולכן כשנטען שה' יודע למה שנסיק מכך שה' גוזר ??
אלא שמדויק בלשון הרמב"ם שהיות וידיעת ה' בהכרח אמתית לכן לא יתכן שהאדם ינהג אחרת מידיעתו ואנחנו מסיקים מכך שבהכרח הוא מנוהל על ידי ה'... שאילולי כן, מנין יודע ה' כיצד ינהג האדם.
הראב"ד עונה שהידיעה נובעת מתוך חישוב המניעים ושלל הסיבות הקיימות בעולם, (שיישות היודעת את כל הגורמים הקיימים לפרטי פרטים ביכולתו לחשב התנגות של בני אדם לאלף דור) אולם הוא עצמו לא מסתפק בזה (בפשטות כי בזה הוא שולל בעצם את הבחירה.. כמבואר בעקרים)
מאידך הכוזרי, הרס"ג, הריב"ש, מדרש שמואל, ור"מ אלמושנינו ועוד שביאורם מבוסס על העקרון האמור, כי הידיעה בעצם אינה שקולה לגזירה (כשם שהעובדה שאנו יודעים שהשמש עולה כל יום במזרח אינה קשורה ומשפיעה על השמש) והחילוק הוא רק שאנו מסוגלים לדעת התרחשויות שבהווה ובעבר ואילו ה' יודע התרחשויות שבעתיד גם והם לפניו כדברים שכבר אירעו וקרו. (בפרט זה הרחיב יותר התוי"ט בשם מדרש שמואל ומר"מ אלמשונינו, והאחרון ביאר שזו גם כוונת הרמב"ם אבל דבריו מוקשים קצת כי הרמב"ם לא הזכיר זאת כלל, ואכן רבים אינם סבורים כמותו)
מאידך יש שאינם מקבלים גם ביאור זה כמו העקרים והאור שמח והם מבארים שאין בידנו לדעת כיצד הידיעה משתלבת עם הבחירה
כל הנ"ל הוא על בסיס ההנחה ששלימות ה' הוא שיודע מראש כל מעשי בני אדם (ראה עקרים באריכות) אמנם יש שאינם רואים בזה שלימות (ואף שאין הלכה כמותם שלא נתפשט כמותם באמונת כל בני ישראל) כמבואר בשל"ה המצויין בערך ועוד (אי"ה אחפש עוד בל"נ) (ואף השל"ה דן בשאלה זו אמנם מצד טעם אחר כמבואר שם)
חסידות מוסיפה לדיון רובד נוסף על יסוד הדברים שהקב"ה מחייה את העולם בידיעה זו, כלומר ידיעת ה' היא היא חיות הנברא ברגע זה, ולכן - מלבד הדיון איך יתכן שה' יודע משהו שעדיין לא הוחלט יש כאן שאלה נוספת - אם הידיעה היא שהנברא יתנהג באופן מסויים והיא פועלת בנברא כיצד ניתן באותו הרגע לומר שיש לנברא אפשרות לנהוג כרצונו (דו"ק היטב יש כאן עומק בשאלה שלא נידונה במחקרם של גדולי ישראל שלפני החסידות והקבלה)