בקשר לעריכה זו, נא לצרף מקור ל"הפצרת האדמורי"ם לבית ויז'ניץ" ולפרט מי בדיוק מחקתי בינתיים.
שיחה:הרב חיים מאיר הורוביץ/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מצוין שמחקת פסקה מופרכת זו! אם כבר אולי היתה 'הסכמת' האדמו"רים לכך, אבל לא יותר מכך...
שמעתי את זה מבן משפחה שמיד אחרי השבעה ביקש האדמו"ר מויזניץ רבי מנדל לקרוא להאדמו"ר מדזיקוב אליו [הוא היה אז בירושלים] האדמו"ר מדזיקוב הגיע ללא גבאים והסתגר למשך שעה שם האדמו"ר מויזניץ הפציר בו מאוד ואף כיבדו מאוד
ב בפסח תשע"ו לאחר שהוכתר הגיע להאדמו"ר מויזניץ רבי ישראל, האדמו"ר מדזיקוב היה אז בלי גרבים לבנות ]וויסא זאקן] והאדמו"ר מויזניץ מחה בו על כך כשענה האדמו"ר מדזיקוב שעדין לא גיבש עמדה ברורה להמשך הדרך ישב עימו האדמו"ר מויזניץ והפציר בו שיקח את האדימורו"ת עם כל הכח
לא יודע אם אתה יודע... אם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויזניץ עושה זאת אצל כל בנש"ק שהוא מגיע לנחם... בעינו הטובה הוא מעודד את הבנים להיות אדמו"רים למען עבוד החסידות... כנ"ל אחיו האדמו"ר רבי ישראל רק בצורתו שלו... אבל לא הפצרה ולא נעליים...
יתכן
אבל א כל אם כן זה ודאי לא נחשב בהסכמת אלא בעידוד או בהפצרה
ב אם תברר קצת אצל הגבאים של רבי מנדל הם יגידו לך שאצל האדמו"ר מדזיקוב היה משהו מיוחד שהוא הפציר בו כל הזמן ,ודבר זה בא לידי ביטוי שבשמחה הראשונה טרח רבי מנדל להגיע לחתונה בירושים וחוץ מזה לשבע ברכות בגבעת זאב
ג רבי ישראל לא עושה את לכל אחד אל תמציא שטוית, לחלק הוא מעיר הערות כמו שרבה צריך שיהיה לו מקל או משפטים דומים, אבל ממש לו יושב ומשכנע
ואגב תפארת אבות אם אתה לא יודע על תגיב
אם אין לך מקור אל תוסיף.
אגב איזה "גבאים" יש לו כיום? מדובר על רב בית כנסת ות"ח.
סליחה על ריבוי התגובות, אבל מה התכונת, אם כבר אולי היתה 'הסכמת' האדמו"רים לכך, למה הוא צריך הסכמה, מילא האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ לקח גם את שם של ויזניץ וגם חסידים של רבי ישראל אז הוא צריך הסכמה
אבל האדמו"ר מדז'יקוב הוא היורש הישיר
שרפי קודש הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
מה הכונה אם אין לך מקור על תוסיף למיטב ידיעתי לא על כל דבר יש מקור וזה פשוט
ב אם אתה רוצה אני יכול להביא לך מספר פלאפון של בנו שתאת את הענין
אם תוציא חוברת שבה ירשם הפרט הזה, יתכן וזה יהיה נחשב למקור... אך על סמך דעתך בלבד אי אפשר לכתוב רשמית פרט כזה...
דרך אגב, אני מפקפק גם בקשר לחברותא עם הרב אברהם גניחובסקי... איך יתכן שהגאון הנ"ל ילמד חברותא במשך 17 שנה עם יהודי, והפרט הזה לא יהיה מוזכר בספרי תולדותיו של רבי אברהם...
אני חוזר לא על כל דבר דרוש ויש מקור
ב זה לא על דעתי אלא אתה יכול לבררר אצלבני המשפחה של האדמו"ר
ג' שוב אתה כותב מחוסר ידיעה כי עם תפתח את הספר המפורסם ויאמר הנני זה כתוב שם שהוא למד 17 שנה [נראה לי שבמהודרה הראשונה היה טעות וכתבו שהוא ישן איתו 17 שנה אך תיקנו את זה]
ותשאל כל תלמיד של ר' אברהם [מהתלמידים הירושלמים] כולם יגידו לך
ד תסתכל בספר של ר' אברהם בני ראם שיצא בחייו ותראה שם את ההתכתביות בניהם
ה' אם תעבור על הגליון אליבא דהילכתא שבהם נתפרסמו דברי ר' אברהם תראה שאותו ר' אברהם מזכיר הכי הרבה בשם הרב הורוביץ]
ו תפתח את הספר עמודיה שבעה עניני נשואין ותראה בסוף הספר הקדשה על תרומה מאת האדמו"ר ושם זנ נכתב בפירוש
ז אם זה לא מספיק לך תתקשר לבנו של ר' אברהם רבי יוסף ותשאל אותו אם האדמו"ר נחשב לגדול תלמידיו ונראה מה הוא יענה לך
לסיכום צריך לברר כל דבר לפני שסתם מגיבים ובפרט בהחלטיות
אני מכיר טוב את הספר 'ויאמר הנני' ולא ראיתי פרט זה, אבל בכל אופן אם יש מקור, תוסיף בברכה עם שם העמוד...
כל שאר הראיות שהבאת, הם אולי הוכחה שהוא זכה לקרבתו|תלמיד וכו', אבל לא 'לחברותא 17 שנה'...
אני אוסיף
אבל שוב אמרתי לך שבספר עמודיה שבעה נכתב שהוא למד איתו 17 שנה בחברותא
תוסיף את המקור בערך.
מכיוון שאדמו"ר צריך להיות עם 200 בתי אב, אני לא מבין איך הוא הצליח להיכנס כ"אדמו"ר" הרב הוא ת"ח גדול, מוכשר ומוצלח. אבל ממה שראיתי הוחלט שהוא אדמו"ר על סמך הקהילה שלו בגבעת זאב, להוי ידוע שהרב שליט"א הוא ראש קהילה ליטאית בגבעת זאב, אין שם מניין חסידים, טישים, וכו'. שוב, אני מבין היטב שהרב דמות מיוחדת בהרבה מובנים, אני רק לא מבין למה "אדמו"ר.
בציבור החסידי הוא מוכר כ'אדמו"ר מדזיקוב גבעת זאב'
דיון חשיבות כבר התקיים כאן בדף השיחה והוחלט שיש חשיבות.
בשמחה, פשוט הנתון של 200 בתי אב הוא מגוחך ושגוי, מדובר באברכים ליטאים שמתפללים שם בבית הכנסת., בכל שכונת אגן האיילות בגבעת זאב כנראה אין אפילו 20 משפחות חסידיות (חוץ מקהילה מסודרת של בעלז).
כנראה שלא הבנת אותי. היה דיון חשיבות כולל דיון מחיקה כאן והוחלט להשאיר את הערך.
סליחה, ראיתי, הבנתי.
מכלולאים פעילים, קיבלנו את פניה הבאה:
"במה שנכתב שהוא רו"כ בבית שמש אינו נכון. הוא משמש שם כמנהיג הקהילה קהילת איילת השחר למרות שהוא לא גר שם. זה בא לידי ביטוי בעיקר בשיעורים מידי שבוע וכן באירועים ועוד. והוא גם משמש רו"כ בירושלים בכולל של הרב דוב בער קליין גיסו"
יודעים משהו?
יודע שהוא רו"כ של גיסו בירושלים , לא ממש יודע פרטים על הכוילל ההוא , אברר...
עושה רושם שהדברים נכונים, בינתיים תיקנתי לפיהם.
ירוחם המבורג מנין ירק זה חי ?
מההההה??????????
האדמו"ר ידוע כיהודי אמיד ותומך תורה וחסד מן הראוי להזכיר זאת בערך. וכן אם ידוע לך על עסקיו, גם זה שוה אזכור בניסוח אנציקלופדי.
אין סיוכי שזה נכנס לערך
הוא אחד הת"ח הכי גדולים בדור
זה מה שצריך לזכור
ודרך אגב
אשמח לעזרה בפרסום הערך זה ערך ראשון שאני כותב ואני לא ידע איך מעבירים אותו ממב טיוטה
מה זה אין סיכוי ? כל פרט אנציקלופדי יש לו מקום בערך ואם הוא לא יוכנס על ידך כנראה יהיה מישהו אחר שיעשה זאת.
בנוגע להעברת הערך למרחב, אני רואה שכבר פנית בהמכלול:העברת דפי טיוטה אך לא נתת קישור לערך וגם לא תייגת מנטרים אני ממליץ לך לעשות כך. קח בחשבון שבסבירות גבוהה יפתח דיון חשיבות לאחר העברת הערך למרחב, ואני מסופק אם הערך ישרוד אותו.
קודם כל תודה רבה!
שנית למה לא נראה לך שהערך ישרוד את זה?
יש ערכים פחות רנחבים שכבר קיימים במרחב הערכים....
יש קריטריונים די ברורים לערכים על אדמורי"ם, אני משער שלאדמו"ר אין כרגע עוד שטיבלאך שתחת נשיאותו וכן קהילתו אינה מונה 200 בתי אב כך שהטיעון היחיד הרלונטי הוא פרסום וכאן אני די משוכנע שהאדמו"ר עדיין אינו מוכר דיו לציבור.
ok
קח את אחיו הקטן שגם לו אין 200 בית אב והוא מפורסם במכלול-הרב מנחם דוד הורוויץ
וחצמיזה שיש לו שטיבלעך שתחת נשיאותו באגן האיילות -
ומבחית הכרה הוא מוכר להרבה מאוד ציבורים אבל יותר ציבור ת"ח ובחלק חסידיות שונות, הוא מוכר בויזניץ, קרלין ,צאנז בעלזא וכו'
בכל אופן מה שיהיה יהיה
תודה רבה לך על כל העזרה !
הערך הועבר לטיוטה
מה פירוש יש לו שטיבלאך שתחת נשיאותו ? הם נושאים את השם דז'קוב ?
כן
בית הכנסת "עטרת ישועה" -דזיקוב אגן האיילות - ממוקם בהאיילות 20 גבעת זאב החדשה יש שם גם כוילל, בית הוראה וכו'
בית כנסת עם למעלה מ200 מתפללים
לא הבנתי, אתה מדבר על בית המדרש שלו או על שטיבל נוסף שתחת נשיאותו ?
בית המדרש שלו...
ויש עוד בתי כנסת תחת נשיאותו מלבד בית הכנסת שלו ?
לא ככל הידוע לי :)
יש כוילל בבית שמש שתחת נשיאותו
אבל שכחתי מה השם שלו
אני אברר
הוא אדמו"ר קצת בסגנון שונה
יותר תורני פחות בעניין הטישים וכו' ( הוא עושה לפעמים גם את זה )
אתה מכיר את האדמו"ר?
שמעתי שמעו במקרה
יש לך משהו להוסיף לערך?
פשוט זה פעם ראשונה בכלל לא בטוח שעשיתי את זה כמו שצריך
הערך נראה מצוין ודאי לערך ראשון, אם הוא יועבר אני בלי נדר יעבור עליו יותר בדקדוק.
thx
you are always welcome 
יש שפה של המכלול. למשל לא כותבים "הגאון" או "זצ"ל" וכדומה.
תראה את השינויים שאעשה עכשיו בערך ותלמד להבא.
תודה רבה!
יואל וויס הוא מצדיק ערך, בכל קנה מידה. [לכל מי שקרא מאמריו, אין ספק בדבר]
יכול להיות שיהיה יותר קל להכניס אותו מצד 'ראש ישיבה'... [כמדומני שהוא לא ר"י, אבל אור תורתו נודע למרחוק]
מה פירוש בכל קנה מידה ?
כמו שציינת הוא אינו ראש ישיבה, מצד אדמו"רותו הוא כנראה גם לא זכאי. נשארנו רק עם סעיף הפרסום והתואר אב"ד לענייני ממונות ששניהם כנראה לא מצדיקים ערך במקרה הזה.
כתיבת מאמרים לא מזכה בערך כמובן.
בכל קנה מידה = הוא ת"ח עצום בצורה לא רגילה. [וכתוב מפורש היכן שהוא בכללי המכלול שזה סיבה לערך]
הוא אולי לא מפורסם בכל הציבור החרדי, אבל תשאל כל אברך שלומד טהרות והוא יאמר לך למה הוא זכאי לערך.
[לדוגמא יש עלון 'אהלי טהרות', כותבים שם רק כאלו מליגה א', כמו ר' דב ור' איתמר, והוא החסידי היחיד שם! שכל שבוע מוריד מאמר פצצה]
מלבד כך שנדיר למצוא היום אנשים [בטח בגילו] שיכולים לכתוב במקביל מאמרים בחו"מ, ביו"ד, ובטהרות.
כך דעתי, בא נצרף כמה חברה שמתעסקים פה קצת בעריכה תורנית, ונשמע מה אומרים.
שמש מרפא, קובנא, שרגא, אלף אלף, איסתרק, אבי הגאון, יעבץ, טישיו. סליחה על ההקפצה, מה דעתכם?
איני מכיר כלל, אבל ת"ח בלבד אינו סיבה לזכאות. אני מכיר כמה ת"ח עצומים שערך אודותם ראוי למחיקה מהירה ללא דיון.
את העלון ראיתי כ"פ והיו שם גם דברים נאים, אם כי איני זוכר מה היה של מי. איך אוכל להשיגו?
מכל מקום זה לא נשמע לי במה תורנית מפורסמת שפרסום חבורות בה מנפק"מ.
אולי תברר ותשיבנו דבר?
בכ"א פה מצאתי גליון אחד. https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=20263
אגב, יש להבדיל בינו לבין אהלי שביעית, אמנם אותו עיצוב אך עולם ומלואו.
חסום לי, אשמח אם תשלח לי במייל. איך אברר? איני בקי ב'פוליטיקות' מעין אלו כלל...
אי אפשר לשלוח קובץ מצורף כך, המייל שלהם ע"מ להצטרף לקבלת העלון הוא: [email protected]
זה בכלל לא עניין של פוליטיקה, תשאל מישהו שלומד טהרות מה דעתו.
לא הי' שם מר' נידו"ד כי אם תגובה על קושיה שהייתה בגיליון הקודם. מ"מ רואים שהוא מאסף מכובד ורציני, ואנשי שם כותביםבו ברצינות ונחיתים לעומקא דשמעתתא.
(רק כשראיתי ציורים של יוני שם, נזכרתי שגם כשאחזו בכלים היו משתמשים בו שיצייר [ולא אמרו לו מה לצייר, רק היכן אוחזים ושהוא יעשה כפי שהוא קורא במשנה]... אבל זו טעות נפוצה שלא מתייחסים כמעט לחלק הטכני בכלים, ואין להאשימם בה.)
אתה טועה.
יש גם מאמר ממנו [עמוד 9] וגם תגובה ממנו [עמוד 16]
פספסתיו.
חבורה נאה על גדר טומאת גולל ודופק (אי הוא מצד עצמו או מהמת) ומראה שם בקיאות ברייד. לא ראיתי שם הברקה טובה או לומדס חזק במיוחד.
עכ"פ ודאי תסכים שזה מגוחך מה שאנו עושים, לנסות לדון אם אדם הוא ת"ח על סמך חבורה אחת...
אולי תשמע ממישהו כאן שקורא את המאסף הנ"ל בקביעות ומכיר בטיב ר' נידו"ד.
ועכ"פ איני מבין למה מעסיק אותי כל העניין הזה...
איסתרק הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אני מכיר כמה וכמה שקוראים בשקיקה את את מאמריו, והם 'משוגעים' עליו לכל דבר. [כלל לא חסידיו]
כנ"ל אני מכיר קוראי טהרות שאוחזים ממנו עולמות. [חלקם זה כנראה בין החסידים היחידים שהם מעריכים...]
אני לא צריך ראיה, הוכחות צריכים המכלולאים האחרים פה שמסתפקים, וע"כ רציתי שהציבור יחזור עם רשמים.
מה יש לו, יסודות חזקים? באילו סוגיות?
לא שזה רלוונטי לערך, סתם מעניין אותי (בכ"ז הצלחת...).
הוא כותב כמו גליצייענער, ובד"כ יש לו גם איזה שהוא חידוש מעניין.
יש גם משהו נדיר למצוא מישהו שכותב בטהרות כל שבוע, ובמקביל מוציא מאמרים בחו"מ, יו"ד. ומעל הכל רבי חסידי יחסית צעיר.
זה נכון. אבל זה לגבי מה שנוגע לערך, ואילו אני התעניינתי לגבי חידושיו בטהרות, כי אמרת שאתה מכיר לומדים שאוחזים ממנו עולמות. ובד"כ למדנים ישיבתיים לא אוהבים גאליציאנערס. ויש לעיין.
לא דיברתי על סגנון חידושיו, אלא על סגנון כתיבתו, ופשוט.
התכוונתי: איך אברר אם זו במה תורנית נחשבת? הלא איני בקי בכגון זה.
היו שם כמה דברים חזקים, (איני זוכר של מי) זה אני יכול לומר.
א] השמות שמופיעים שם.
[יש תח"י גליון נשא תשפ"א הכותבים הם: הגר"ד לנדאו, ר' ישראל בונים שרייבר, ר' איתמר גרבוז, ר' דוד פיינשטיין, ר' חזקיהו יוסף שרייבער, רח"מ הורביץ [נשוא השיחה], ר' ב"צ חדש, רא"מ באקאן, רמ"א סלושץ.]
ב] נסיון לברר אצל ת"ח שאתה מכירים שמתענינים בנושא טהרות, ולאמר מה אמרו.
א. אכן נראה דמשם ראיה.
ב. אין לי בזה יכולת מיוחדת יותר ממך...
נחכה לדברי שאר ציבור המתוייגים.
אני אכן אמרתי את דעתי, רק ר' יואל וויס לא התרשם, לכן רציתי לשמוע את דעת הציבור, אולי אני הטועה.
זכאי לערך מהרבה סיבות. בית כנסת עם 200 מתפללים, העלון שלו מפורסם מאוד, רבה של שכונת גבעת זאב, ראש בית דין לענייני ממונות, וכפי הנראה מהדיון דלעיל הוא גם אישיות תורנית לא מבוטלת.
אתה בטוח שבבית מדרשו מתפללים 200 מתפללים בתדירות ?
עלון מפורסם ספר רב אם חשוב בעצמו למטרת יצירת ערך קו"ח שאינו מצדיק ערך על כותב העלון.
למיטב הבנתי (אולי טעיתי) הוא אינו רבה של שכונת גבעת זאב.
בנוגע למספר המתפללים - כך מישהו ציין כאן. בקשר לעלון - אמרתיו רק לצירופא. רב של שכונת זאב - כך מופיע בגוגל, כך גם על שאר הפרטים.
לתשומת לב לא מספיק 200 מתפללים אלא צריך 200 מקומות בביהמ"ד.
הרבה יותר קל לעשות 200 מקומות מלהשיג 200 מתפללים...
ספציפי, כלל הידוע לי הבית כנסת שלו הוא כלאים כזה, למרות שבעצם זה הביהמ"ד של החסידות, בפועל רוב הקהל הוא ליטאי, כך שיש לדון האם צריך לפי כללי ביהמ"ד של חסידות או כרב שכונה?
הוא לא הרב הראשי - היית החלוקה הוא האב"ד ואחד בשם זילברשטין בן של הגר"י של זילברשטיין הוא המרא דאתרא
יואל ווייס הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
העלון שלו = אהלי טהרות?
העלון שלו - עשר עטרות. עיין כאן: http://beinenu.com/alonim?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8&field_year_value_many_to_one=All&tid=
ואגב, כאן יש את הגליון האחרון של אהלי טהרות. [אם חסום אמור לי]
חסום, כמו כמעט כל דבר.
מכיון שתוייגתי אשיב, אם יש לו בימ"ד בן 200 מקומות בודאי שהוא זכאי לערך.
גם אם לא יתכן שהוא זכאי עקב פרסום, הוא אדם מאד מוכר, אהלי טהרות זה רק דוגמא, הוא מוסר שיעורים, יש לו את העלון עשר עטרות, ועוד כל מיני דברים שאינני זוכר כרגע.
יש לו 200 מקומות לפחות בבית המדרש - שנמצא בהרחבה מתמדת וכפי ששמעתי מתעדים להקים ממש מוסדות...
היום הוא אחד הלהיטים בכל מה שנוגע לשעורים !
ומדובר בת"ח בקנה מידה עצום!!! גאון אמיתי כתפארת לבית אבותיו -דז'יקוב
יואל וויס נראה לי שהו אמצדיק ערך , לא כך?
מתלבט
התקדמנו :-)
 |
ערך זה הועמד למחיקה ב־2 בנובמבר 2021 | ||
| והוחלט להשאירו. | |||
בעלי זכות הצבעה העברתי את הערך למרחב לבקשת היוצר [בדף המכלול:העברת דפי טיוטה] מאחר ולגעתי הוא בשל.
כעת השאלה אם עומד בקריטריונים.
בדיון הקודם העידו (לדוג' ירוחם) שיש 200 מקומות בבית המדרש שלו, כמה כתבו שהוא מפורסם (קובנא, צדיק וטוב לו, טישיו). אז הוא עובר חשיבות מבחינתי.
דויד לאחר שהתברר שאין בבית המדרש שלו 200 מקומות, מלבד שזה בית מדרש בשיתוף קהילה ליטאית.
האם אתה עדיין חושב שיש חשיבות למרות שלא עומד בקריטריונים של אדמורי"ם?
שלושה מכלולאים כתבו שהוא מפורסם, לכן גם מבחינתי הוא עובר חשיבות.
הקהילה הליטאית רואה בו כרבה לכל דבר.
[יש לדון האם חצי שיעור שרואים בו אדמו"ר והחצי שיעור שרואים בו רב מצטרף...]
אין לי מושג לגבי מס' המקומות.
מכלולאים פעילים האם מישהו מכיר את בית הכנסת האמור?
[נוכחנו כבר פעמים רבות מה ה"עדויות" של יוצרי ערכים שוות...]
מפורסם בגאונותו ויש 200 מקומות
אציין רק שציון עובדות שקריות יביא להחייאת ההליך הישן נגדך. ראה הוזהרת!
?
מפורסם בגאונותו אשמח להיווכח במקורות לפרסום האמור.
בנוסף לכך בחיפוש גוגל פשוט יכול כל אחד להיווכח שיש בבית הכנסת אולי 100 מקומות (מקסימום 150 בהרבה הגזמה) ראו כאן וכאן. כאן ניתן לראות את בית הכנסת כולו ספרתי שם בצפיפות ממש 105 מקומות (בערך).
בנוסף לכך על פי המופיע כאן נראה כי מדובר בבית כנסת משותף ל"דז'יקוב" ו"יוצאי חברון" מה שמסביר את ה"ליטאים" בתמונות, וכמובן שאין אז ערך לגודל בית המדרש (שכאמור בלאו הכי אינו עומד בקריטריונים)
הבית כנסת עבר הרחבה ומכיל 200 מקומות
אכן כפי שכתבתי בעבר בית המדרש מכיל ברובו מתפללים ליטאים ולא קושר ליוצאי חברון יש שם בשכונה בתי מדרשיות אחרים ליוצאי חברון , משער שהעמותה לא אומרת הרבה על אופי בית המדרש
אשמח למקורות להרחבה האמורה. כל זמן שבמקורות אין לכך שום אזכור אני ספקן לגבי זה.
מפורסם בגאונותו- ללומדי טהרות לדוגמא
האתרים חסומים לי אם תוכל תשלח לי את התמונות ואני יבין איפה הטעות שלי/שלך
לא הבנתי את ההמשך
לא בקשתי דוגמאות אלא מקורות.
לגבי האתרים האמורים 2 זה jdn כל אחד יכול להיכנס. ה3 הוא בחדרי ואכן הוא חסום ברוב הסינונים.
ואדרבה אשמח לדעת על מה התבססת כשכתבת שיש שם 200 מקומות.
לא נראה לי שצריך מקורות להבאת חשיבות
מה לעשות שגם זה חסום לי (כל אתרי חדשות חסומים לי ב"ה)
זיכרון לכן ביקשתי את התמונות כדי לראות אם אני טעיתי או שאתה טעית תוכל לשלוח לי במייל
תודה רבה
ואם תוכל תשמור על שיח פורה ולא מתלהם
על הבית כנסת אין לי מידע מוסמך.
הוא ת"ח בקנה מידה, וכל מי שמתעסק בטהרות מתייחס אליו בהדרת כבוד.
היחודיות שלו שהוא לא רק בטהרות, אלא בכל מקצועות התורה, בחו"מ אבעה"ז וכו'.
אני חושב שבכללים פה יש משהו מאוד לא משקף את המציאות - ואני אביא דוגמא:
אם לר' יוסל שרייבר לא היה ישיבה - הוא לא היה זכאי לערך, למרות שאין חולק שמדובר על מישהו בקנה מידה עצום, ולמרות שאין ספק שהישיבה לא משמעותית כ"כ על מנת לקבוע את חשיבותו או זכאותו לערך.
כלומר: יש אנשים שאכן הכללים מתאימים להם, ויש אנשים שזכאים לערך בזכות אישיותם.
אגב, בכללים אכן מוחרג מישהו שהוא 'גדול', אבל זה לא מספיק לדעתי.
לסיכום: להבנתי הוא זכאי לערך, אם כי אני לא יודע אם לפי הכללים היבשים הוא אכן זכאי.
וכמובן: אין לי זכות הצבעה.
גילוי נאות לסיום: מעולם לא הייתי בבית כנסת שלו, או ראיתי אותו פא"פ, הכל מחברים שמתעסקים בטהרות ומדברים עליו כמעט כמו שמדברים על גדולים מדורות קודמים.
אני לא נכנס לגוף הדיון אם הוא זכאי לערך, אבל שם לב שלא כל שיקול הוא אנציקלופדי, יש עוד הרבה מאד ת"ח מופלגים וכולם חשובים וברורים ומעורכים מאד, אבל בשביל ליצור ערך יש קריטריונים אחרים שלא קשורים להערכה כלפיהם כלל.. בגוף הערך לא מוזכר כמעט הנקודה שהוא בר סמכא בטהרות חוץ מזה שמתפרסמים ד"ת בעלון וישנם עוד הרבה כאלה שאתה מבין שלא לכל אחד אתה עושה ערך. אם אתה חושב שהוא מתייחד בזה צריך לפרט את זה בערך בדיוק במה וכמה וכמובן עם מקור אם יש..
ר' יוסל שרייבר במובן מסויים הוא חידש דרך שעוררה סערה בישיבות ולכן גם קמו לו מתנגדים מה שעושה אותו כבר ראוי לערך בכללים אנציקלופדיים כמובן.
לכן הערתי שהשיקול שלי הוא לא מהכלל היבש.
בהקשר להערתך על טהרות: אני לא ערכתי את הערך, ואין לי כל קשר אליו מלבד הבעת דעתי בדשיחה כאן.
לאו דווקא ר' יוסל, תסכים איתי שר' איתמר גרבוז מצדיק ערך גם לולי הוקמה אורחות תורה.
נכון שבד"כ אנשים בעלי שיעור קומה זה בא לידי ביטוי במשרה תורני, אבל לא כל פעם, במיוחד בציבור החסידי שבו זה יותר לא לידי ביטוי בתפקיד בפועל.
אכן. הרב שרייבר היה זוכה לערך כנראה גם בלי ישיבה. כמו עוד עשרות רבנים שאין להם ישיבה ויש להם ערך.
אני הייתי בבית המדרש שלו ויש 200 מקומות לפחות אם לא יותר
אין נושאים ישנים יותר