משלחת לואיס וקלארק
משלחת לואיס וקלארק (באנגלית: Lewis and Clark Expedition) הייתה המשלחת היבשתית הראשונה שבה נחצתה אמריקה הצפונית, ממזרח היבשת אל חוף האוקיינוס השקט ובחזרה, מטעם ארצות הברית. את המשלחת, שפעלה בין 1804 ל-1806, הובילו סגן משנה מריווד'ר לואיס וסרן ויליאם קלארק, מצבא ארצות הברית שנעזרו באישה אינדיאנית, סקאג'וויה.
תומאס ג'פרסון הסביר את מטרת המשלחת:
מטרת המשימה שלכם היא לחקור את נהר המיזורי ויובליו העיקריים, שכן על ידי מסלולו וחיבורו עם מימי האוקיינוס השקט (בין אם נהרות קולומביה, אורגון, קולורדו או כל נהר אחר), עשוי לשמש נתיב התחבורה הימי הישיר והמעשי ביותר לרוחב היבשת לצורכי מסחר
המסע
מספר שבועות לאחר רכישת לואיזיאנה, נתן נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון, שתמך בהתפשטות מערבה, הוראה לקונגרס של ארצות הברית להקציב 2,500 דולר על מנת "לשלוח קצינים נבונים וכעשרה עד שנים עשר גברים, לחקור אפילו עד האוקיינוס המערבי". על צוות המסע הוטל לחקור את הבוטניקה, השבטים האינדיאנים, הגאולוגיה ובעלי החיים של האזור.
ב-14 במאי 1804 יצאה היחידה תחת פיקודו של קלארק להפלגה במעלה נהר המיזורי אל סנט צ'ארלס, מיזורי, שם הצטרף אליהם לואיס. המספר המדויק של חברי המשלחת לא ידוע, אך לפי ההערכות היו חברים בה כ-45 איש.
מסנט צ'ארלס המשיכה המשלחת בהפלגה בנהר. ב-20 באוגוסט 1804 הם חנו ליד נהר קטן, שם מת סמל צ'ארלס פלויד, מחברי היחידה, ככל הנראה מדלקת תוספתן חריפה. זהו האדם היחיד שמת במהלך המסע. כיום נהר זה נקרא על שמו, נהר פלויד.
בסוף אוגוסט, הגיעה המשלחת אל המישורים הגדולים. בעזרת סקאג'וויה הם יצרו קשרים עם כ-24 שבטים אינדיאנים, שעזרו להם למצוא את דרכם.
המשלחת ראתה את האוקיינוס השקט לראשונה ב-7 בנובמבר 1805, והגיעה לחוף כעבור שבועיים. מזג האוויר היה קשה ומכיוון שבאזור לא היו איילים, שמהם ניזונו בתחילת המסע, הם סבלו ממחסור במזון. לכן, ב-24 בנובמבר החליטה היחידה לעבור לצד הדרומי של נהר קולומביה, שם הקימו את מצודת פורט קלטסופ. הם עשו זאת לא רק למען מחסה והגנה אלא גם כדי לבסס באזור באופן רשמי את הריבונות של ארצות הברית, כשדגל ארצות הברית מתנוסס מעל המצודה. במהלך החורף תיעד לואיס את ממצאיהם במהלך המסע.
ב-23 במרץ 1806, החלה היחידה במסע בחזרה למיזורי. בתחילה השתמשו בסירות קאנו כדי להפליג בנהר קולומביה, ולאחר מכן המשיכו את המסע ביבשה. ב-23 בספטמבר הסתיים המסע, כאשר המשלחת הגיעה בחזרה אל סנט לואיס.
המשלחת השיגה את מטרתה להגיע אל האוקיינוס השקט, למפות ולבסס את ריבונות ארצות הברית באזור. הם הקימו יחסים דיפלומטיים וסחרו עם עשרות שבטי ילידים. הם צברו מידע על בית הגידול הטבעי, החי והצומח, והחזירו דגימות צמחים, זרעים ומינרלים שונים. הם מיפו את הטופוגרפיה של הארץ, וקבעו את מיקומם של רכסי הרים, נהרות ושבטי האינדיאנים הרבים שפגשו במהלך המסע. הם גם למדו הרבה על שפתם ומנהגיהם של השבטים האינדיאנים בהם הם נתקלו, והביאו רבים מממצאיהם, כולל אביזרי קרב ובגדים אינדיאניים מסורתיים.
לוח זמנים
1804
- 14 במאי - המסע מתחיל בשעה 16:00 כשהקבוצה עוזבת את מחנה החורף ליד סנט לואיס
- 16 במאי - הקבוצה מגיעה לסנט צ'ארלס מיזורי
- 21 במאי - הקבוצה עוזבת את סנט צ'ארלס
- 21 ביולי - חוצים את נהר פלאט, כ-640 מייל מסנט לואיס. נכנסים לשטחו של שבט הסו
- 8 באוקטובר - 11 באוקטובר - חוצים את הנהר גרנד
- 24 בדצמבר - סיום בניית מעוז פורט מנדן. הקבוצה נכנסת למעוז לתקופת החורף
1805
- 7 באפריל - 25 באפריל מפורט מנדן לנהר ילוסטון
- 25 באפריל - 3 ביוני - נהר ילוסטון עד נהר מריאס
- 27 באפריל - הקבוצה נכנסת לאזור מדינת מונטנה של היום
- 1 בספטמבר - 6 באוקטובר - חוצים את הרי ביטררוט
- 9 באוקטובר - 7 בדצמבר - יורדים בנהר קלירווטר, הנהר סנייק ונהר קולומביה
- 20 בנובמבר - נפגשים עם האוקיינוס השקט בפתח הנהר קולומביה
1806
- 14 במאי - 10 ביוני - מחנה צ'ופוניש, אוספים 65 סוסים. מתכוננים לחציית הרים. הרי ביטררוט עדיין מכוסים בשלג, לא יכולים לעבור.
- 11 באוגוסט - לואיס נורה בטעות בידי אחד מחברי המשלחת.
- 23 בספטמבר - המסע הסתיים כשהקבוצה מגיעה חזרה לסנט לואיס.
לקריאה נוספת
- ארנון גוטפלד, שערים לחוויה האמריקנית, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משלחת לואיס וקלארק |
יובל מלחי, פרק 3: הישרדות – המסע המופלא של לואיס וקלארק, באתר "קטעים בהיסטוריה", 25 באפריל 2008
אריאל שנבל, המסע שפתח בפני ארצות הברית את אמריקה, בעיתון מקור ראשון, 17 במאי 2020- משלחת לואיס וקלארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
34515461משלחת לואיס וקלארק