מאיר רובין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר רובין
לידה 1892
אודסה
פטירה 1 בספטמבר 1967 (בגיל 75 בערך)
ירושלים

מאיר רובין (18921 בספטמבר 1967) היה אדריכל ואיש ציבור ישראלי, איש התנועה הרוויזיוניסטית וסגן ראש עיריית ירושלים מטעם מפלגת חרות.

קורות חיים

רובין נולד בשנת 1892 באודסה. בשנת 1928 עלה לארץ ישראל. בין השנים 1930-1932 עבד במשרדו של דב כרמי ובין השאר השתתף בתכנון בית אלישר. רובין היה פעיל בברית הצה״ר ומקורב למנהיגה זאב ז'בוטינסקי, שאף התאכסן בביתו בשהותו האחרונה בארץ בשנים 1928-1929[1]. רובין היה גם אחד ממקימי ״הסתדרות הציונים הרוויזיוניסטים בארץ ישראל״ בינואר 1933, יחד עם אבא אחימאיר, יוסף כצנלסון, מרדכי אבניאל ואחרים[2]. ב-1933 חבר אל האדריכל אלכסנדר פרידמן הצעיר ממנו, והעסיק אותו במשרדו. שותפות זו החזיקה עד לפרישתו של רובין בתחילת שנות השישים.

בבחירות של שנת 1949 הוצב רובין במקום החמישה עשר ברשימת מפלגת חרות לכנסת[3], וביולי של אותה שנה נבחר לחבר מרכז המפלגה[4]. בין 1949-1955 שימש רובין כחבר מועצת עיריית ירושלים וכסגן ראש העיר מטעם מפלגת חרות.

משרדו של רובין פעל בכל הארץ, אך עיקר השפעתו ופעילותו התרכזה בירושלים. יחד עם אלכסנדר פרידמן היה רובין אחראי לתכנון עשרות מבני ציבור ובתים פרטיים בירושלים, והטביע חותם אדריכלי על פניה של העיר. עם הבניינים שתכננו נמנים בית הכנסת ישורון, היכל שלמה, בית המעלות, בית כנסת הנשיא, מלון הנשיא, מלון המלכים, בית חינוך עוורים ומבנה ישיבת מרכז הרב.

מאיר רובין נפטר ב-1967, ונטמן בהר המנוחות.

אשתו אורה (1895~–1946), ילידת אודסה אף היא, הייתה מורה ומ"מ מנהלת הגימנסיה העברית לנערות של גב' ז'בוטינסקי-קופ בעיר מולדתה, ובירושלים פעלה כעסקנית ציבור.[5]

לאחר פטירת אשתו הראשונה, נישא מאיר רובין לרבקה ולזוג נולדו שתי בנות, נילי וליאורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכון ז'בוטינסקי | פריט ארכיון, באתר www.jabotinsky.org (באנגלית)
  2. ^ מה אנו ומה תפקידנו?
  3. ^ {{{1}}}, רשימת המועמדים של תנועת החרות, חרות, 21 בינואר 1949
  4. ^ {{{1}}}, בבחירת מוסדות הסתיימה ועידתה של תנועת ״החרות״, הבוקר, 5 ביולי 1949
  5. ^ אורה רובין ז"ל, המשקיף, 2 בספטמבר 1946.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25930056מאיר רובין