קווארק: הבדלים בין גרסאות בדף

קווארק
מידע כללי
הרכב	חלקיק יסודי
סטטיסטיקה	פרמיון
תכונות
מסת מנוחה	ראו טבלה בגוף הערך MeV/c2
מטען חשמלי	ראו טבלה בגוף הערך e
ספין	1/2 ħ
מטען צבע	אדום, ירוק, כחול, אנטי-אדום,; אנטי-ירוק או אנטי-כחול
אינטראקציות	כבידה, אלקטרומגנטיות, אינטראקציה חזקה, אינטראקציה חלשה
היסטוריה
נצפה?	טרם נצפה ישירות
תאריך גילוי	טרם נצפה ניסויית קווארק בודד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־11:52, 25 בדצמבר 2024

ערך זה עוסק בחלקיק יסודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קווארק (פירושונים).

קווארק (אנגלית: quark) הוא אחד החלקיקים היסודיים - אבני הבניין הבסיסיות ביותר של החומר, שידועים כיום בפיזיקה.

קיומו של החלקיק נחזה במקביל על ידי שני פיזיקאים: יובל נאמן הישראלי ומארי גל-מאן האמריקאי. האחרון זכה על עבודתו זו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1969. כמו כן הוא זה שהעניק להם את שמם הייחודי - לא מלטינית או מיוונית, אלא לקוח מ"אשכבה לפינגאן" של ג'יימס ג'ויס: "שלושה קווארקים למר מארק!" (אנגלית: !Three quarks for Muster Mark), למילה בהקשרה המקורי לא הייתה משמעות ברורה.

לקווארקים מטען חשמלי של $\ {\frac {2}{3}}$ או של $\ -{\frac {1}{3}}$ ממטען האלקטרון. לכל הקווארקים יש ספין לא שלם, כלומר הם פרמיונים. הקווארקים לעולם לא נמצאים באופן מבודד, אלא רק בתוך חלקיקים כבדים יותר, המורכבים ממספר קווארקים, תופעה הנקראת כליאה.

בקווארקים יש שלוש חלוקות, אחת המחלקת אותם לשלושה דורות, ובכל דור לשני טיפוסים שונים, כך שיש שישה "טעמים", השנייה - תת-חלוקה המחלקת את החלוקה הזו לפי מטען צבע לשלושה "צבעים", ובנוסף, חלוקה לפי כיוון הספין - עם או נגד כיוון התנועה. לכן, יכולות להיות 36 קומבינציות שונות של קווארקים, ובנוסף עוד 36 אנטי-קווארקים. הקומבינציות נקראות בעגה המקצועית "דרגות חופש". רשימת טעמי הקווארקים:

דור	שם	סימון	מטען חשמלי (e)	מסה משוערת (MeV)
1	למעלה	u	$\ {\frac {2}{3}}$	1.8 עד 3
1	למטה	d	$\ -{\frac {1}{3}}$	4.5 עד 5.3
2	קסום	c	$\ {\frac {2}{3}}$	1,250 עד 1,300
2	מוזר	s	$\ -{\frac {1}{3}}$	90 עד 100
3	עליון	t	$\ {\frac {2}{3}}$	173,110 עד 173,290
3	תחתון	b	$\ -{\frac {1}{3}}$	4,150 עד 4,210

חלוקת הצבעים היא לפי צבעי היסוד: "אדום", "ירוק" ו"כחול" - אלה הם רק שמות, שאין בינם לבין הצבעים האמיתיים ולא כלום, בדיוק כמו שהטעמים אינם הטעמים המוכרים לנו.

בגלל אופיו של הכוח הגרעיני החזק, ובפרט תופעת הכליאה, הקווארקים יכולים להיות מסודרים אך ורק כך ש"סכום הצבעים" יהיה "לבן", כלומר שמטען הצבע של המערכת יהיה אפס. וכפועל יוצא המטען החשמלי הכולל יהיה כפולה שלמה של מטען האלקטרון. לחלקיק כזה, המכיל בתוכו אוסף של קווארקים ואנטי קווארקים, ובנוסף גם גלואונים ש"מחזיקים" את החלקיק ביחד קוראים האדרון. יש שני סוגי האדרונים עיקריים:

מזון, בוזון המורכב מקווארק ומאנטי-קווארק, אבל עם צבעים משלימים ("אדום" ו"אנטי-אדום").
באריון, פרמיון המורכב משלושה קווארקים. בנוקליאונים כמו הפרוטונים, והנייטרונים יש קווארק אחד "אדום", אחד "ירוק", ואחד "כחול".

בנוסף, נתגלו חלקיקים המורכבים מחמישה קווארקים, פנטאקווארק, אולם הם מאוד לא יציבים. בהכללה לחלוקה לבאריונים ומזונים, אפשר להגדיר מספר באריוני, כך שכל קווארק הוא בעל "שליש מספר", וכל אנטי-קווארק בעל "מינוס שליש", במזונים המספר הבאריוני הוא אפס, ובבאריונים הוא אחד, לכן נהוג לסווג חלקיקים למזונים או באריונים לפי המספר הבאריוני שלהם, ואת הפנטאקווארק מסווגים כבאריון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

קווארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרופ' עדי ארמוני, על הכוח החזק וכליאת קוורקים, באתר מדע גדול, בקטנה, 21 ביוני 2017
רן לוי, הקוורקים, אבני הבניין היסודיות של הטבע, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
סידני ד' דראל, ‏אבני היסוד של הטבע, מחשבות 47, מאי 1978, עמ' 3–9
קוורקים, דף שער בספרייה הלאומית

המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים
בוזונים	פרמיונים
	קווארקים
פוטון	למעלה	קסום	עליון
גלואון	למטה	מוזר	תחתון
	לפטונים
בוזון Z	נייטרינו אלקטרוני	נייטרינו מיואוני	נייטרינו טאואוני
בוזון W	אלקטרון	מיואון	טאו
בוזון היגס

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קווארק36157061Q6718

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פירוש נוסף|נוכחי=חלקיק יסודי|אחר=|ראו=[[קווארק (פירושונים)]]}}
 {{מידע חלקיק
-|תמונה=
+| תמונה =
-|הרכב=[[חלקיק יסודי]]
+| הרכב = [[חלקיק יסודי]]
-|סטטיסטיקה=[[פרמיון]]
+| סטטיסטיקה = [[פרמיון]]
-|קבוצת שיוך=
+| קבוצת שיוך =
-|דור=
+| דור =
-|אנטי חלקיק=
+| אנטי חלקיק =
-|סמל=
+| סמל =
-|מסה1=
+| מסה1 =
-|מסה2=ראו טבלה בגוף הערך
+| מסה2 = ראו טבלה בגוף הערך
-|מטען=ראו טבלה בגוף הערך
+| מטען = ראו טבלה בגוף הערך
-|ספין={{SN|1/2||<math>\hbar</math>}}
+| ספין = 1/2
-|מטען צבע=אדום, ירוק, כחול, אנטי-אדום,{{ש}} אנטי-ירוק או אנטי-כחול
+| מטען צבע = אדום, ירוק, כחול, אנטי-אדום,{{ש}} אנטי-ירוק או אנטי-כחול
-|אינטראקציות=[[כבידה]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח החזק]], [[הכוח החלש]]
+| אינטראקציות = [[כבידה]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח הגרעיני החזק|אינטראקציה חזקה]], [[הכוח הגרעיני החלש|אינטראקציה חלשה]]
-|קומפוזיציה=
+| קומפוזיציה =
-|משך חיים=
+| משך חיים =
-|נצפה=טרם נצפה ישירות
+| נצפה = טרם נצפה ישירות
-|שנת גילוי=טרם נצפה ניסויית קווארק בודד
+| שם = קווארק
-|שם=קווארק}}
+|תאריך גילוי=טרם נצפה ניסויית קווארק בודד}}
-'''קווארק''' ([[אנגלית]]: '''quark''') הוא אחד [[חלקיק יסודי|החלקיקים היסודיים]] – אבני הבניין הבסיסיות ביותר של החומר, הידועים כיום ב[[פיזיקה]].
+'''קווארק''' ([[אנגלית]]: '''quark''') הוא אחד ה[[חלקיק יסודי|חלקיקים היסודיים]] - אבני הבניין הבסיסיות ביותר של החומר, שידועים כיום ב[[פיזיקה]].
-קיומו של החלקיק נחזה במקביל על ידי שני פיזיקאים: [[יובל נאמן]] הישראלי ו[[מארי גל-מאן]] האמריקאי. האחרון זכה על עבודתו זו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1969]]. כמו כן הוא זה שהעניק להם את שמם הייחודי - לא מלטינית או מיוונית, אלא לקוח {{מהדורות/שורה|מ"[[פיניגנז וייק|אשכבה לפינגאן]]" של [[ג'יימס ג'ויס]]: "שלושה קווארקים למר מארק!" (אנגלית: !Three quarks for Muster Mark)|תרבות}}, למילה בהקשרה המקורי לא הייתה משמעות ברורה.
+קיומו של החלקיק נחזה במקביל על ידי שני פיזיקאים: [[יובל נאמן]] הישראלי ו[[מארי גל-מאן]] האמריקאי. האחרון זכה על עבודתו זו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1969]]. כמו כן הוא זה שהעניק להם את שמם הייחודי - לא מלטינית או מיוונית, אלא לקוח מ"[[פיניגנז וייק|אשכבה לפינגאן]]" של [[ג'יימס ג'ויס]]: "שלושה קווארקים למר מארק!" (אנגלית: !Three quarks for Muster Mark), למילה בהקשרה המקורי לא הייתה משמעות ברורה.
-לקווארקים [[מטען חשמלי]] של <math>\frac23</math> או של <math>-\frac13</math> ממטען ה[[אלקטרון]]. לכל הקווארקים יש [[ספין]] לא שלם, כלומר הם [[פרמיון|פרמיונים]]. הקווארקים לעולם לא נמצאים באופן מבודד, אלא רק בתוך חלקיקים כבדים יותר, המורכבים ממספר קווארקים, תופעה הנקראת [[:he:כרומודינמיקה_קוונטית#.D7.9B.D7.9C.D7.99.D7.90.D7.94|כליאה]].
+לקווארקים [[מטען חשמלי]] של <math>\ \frac 2 3</math> או של <math>\ -\frac 1 3</math> ממטען ה[[אלקטרון]]. לכל הקווארקים יש [[ספין (פיזיקה)|ספין]] לא שלם, כלומר הם [[פרמיון|פרמיונים]]. הקווארקים לעולם לא נמצאים באופן מבודד, אלא רק בתוך חלקיקים כבדים יותר, המורכבים ממספר קווארקים, תופעה הנקראת [[:he:כרומודינמיקה_קוונטית#.D7.9B.D7.9C.D7.99.D7.90.D7.94|כליאה]].
-בקווארקים יש שלוש חלוקות, אחת המחלקת אותם לשלושה [[דור (פיזיקת חלקיקים)|דורות]], ובכל דור לשני טיפוסים שונים, כך שיש שישה "'''[[טעם (פיזיקה)|טעמים]]'''", השנייה - תת-חלוקה המחלקת את החלוקה הזו לפי [[מטען צבע]] לשלושה "'''צבעים'''", ובנוסף, חלוקה לפי כיוון ה[[ספין]] - עם או נגד כיוון התנועה. לכן, יכולות להיות 36 קומבינציות שונות של קווארקים, ובנוסף עוד 36 [[אנטי-חלקיק|אנטי-קווארקים]]. הקומבינציות נקראות ב[[עגה]] המקצועית "דרגות חופש".
+בקווארקים יש שלוש חלוקות, אחת המחלקת אותם לשלושה [[דור (פיזיקת חלקיקים)|דורות]], ובכל דור לשני טיפוסים שונים, כך שיש שישה "'''[[טעם (פיזיקה)|טעמים]]'''", השנייה - תת-חלוקה המחלקת את החלוקה הזו לפי [[מטען צבע]] לשלושה "'''צבעים'''", ובנוסף, חלוקה לפי כיוון ה[[ספין (פיזיקה)|ספין]] - עם או נגד כיוון התנועה. לכן, יכולות להיות 36 קומבינציות שונות של קווארקים, ובנוסף עוד 36 [[אנטי-חלקיק|אנטי-קווארקים]]. הקומבינציות נקראות ב[[עגה]] המקצועית "דרגות חופש".
 רשימת טעמי הקווארקים:
-{| border="1" cellspacing="0" cellpadding="2" style=text-align:center
+{| border="2" cellspacing="0" style=text-align:center
-|-
+ |-
 !דור
 ! שם
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ! מסה משוערת ([[אלקטרון וולט|MeV]])
 |-
-|rowspan=2| 1
+| rowspan=2| 1
 | [[קווארק למעלה|למעלה]]
 | u
-| <math>\tfrac23</math>
+| <math>\ \frac 2 3</math>
 | 1.8 עד 3
 |-
 | [[קווארק למטה|למטה]]
 | d
-| <math>-\tfrac13</math>
+| <math>\ -\frac 1 3</math>
 | 4.5 עד 5.3
 |-
-|rowspan=2| 2
+| rowspan=2| 2
 | [[קווארק קסום|קסום]]
 | c
-| <math>\tfrac23</math>
+| <math>\ \frac 2 3</math>
 | 1,250 עד 1,300
 |-
 | [[קווארק מוזר|מוזר]]
 | s
-| <math>-\tfrac13</math>
+| <math>\ -\frac 1 3</math>
 | 90 עד 100
 |-
-|rowspan=2| 3
+| rowspan=2| 3
 | [[קווארק עליון|עליון]]
 | t
-| <math>\tfrac23</math>
+| <math>\ \frac 2 3</math>
 | 173,110 עד 173,290
 |-
-| [[קווארק תחתון|תחתון]]
+|[[קווארק תחתון|תחתון]]
 | b
-| <math>-\tfrac13</math>
+| <math>\ -\frac 1 3</math>
 | 4,150 עד 4,210
 |}
-חלוקת הצבעים היא לפי צבעי היסוד: "אדום", "ירוק" ו"כחול". אולם יש לזכור שה"צבעים" האלה הם רק שמות, שאין בינם לבין [[צבע|הצבעים]] האמתיים ולא כלום, בדיוק כמו שהטעמים אינם [[טעם|הטעמים]] המוכרים לנו.
+חלוקת הצבעים היא לפי צבעי היסוד: "אדום", "ירוק" ו"כחול" - אלה הם רק שמות, שאין בינם לבין [[צבע|הצבעים]] האמיתיים ולא כלום, בדיוק כמו שהטעמים אינם [[טעם|הטעמים]] המוכרים לנו.
-בגלל אופיו של [[הכוח החזק]], ובפרט תופעת ה[[כליאה (פיזיקה)|כליאה]], הקווארקים יכולים להיות מסודרים אך ורק כך ש"סכום הצבעים" יהיה "לבן", כלומר שמטען הצבע של המערכת יהיה אפס. וכפועל יוצא המטען החשמלי הכולל יהיה כפולה שלמה של מטען האלקטרון. לחלקיק כזה, המכיל בתוכו אוסף של קווארקים ואנטי קווארקים, ובנוסף גם [[גלואון|גלואונים]] ש"מחזיקים" את החלקיק ביחד קוראים [[האדרון]]. יש שני סוגי האדרונים עיקריים:
+בגלל אופיו של [[הכוח הגרעיני החזק]], ובפרט תופעת ה[[כליאה (פיזיקה)|כליאה]], הקווארקים יכולים להיות מסודרים אך ורק כך ש"סכום הצבעים" יהיה "לבן", כלומר שמטען הצבע של המערכת יהיה אפס. וכפועל יוצא המטען החשמלי הכולל יהיה כפולה שלמה של מטען האלקטרון. לחלקיק כזה, המכיל בתוכו אוסף של קווארקים ואנטי קווארקים, ובנוסף גם [[גלואון|גלואונים]] ש"מחזיקים" את החלקיק ביחד קוראים [[האדרון]]. יש שני סוגי האדרונים עיקריים:
 *[[מזון (חלקיק)|מזון]], [[בוזון]] המורכב מקווארק ומאנטי-קווארק, אבל עם צבעים משלימים ("אדום" ו"אנטי-אדום").
 *[[באריון]], פרמיון המורכב משלושה קווארקים. ב[[נוקליאון|נוקליאונים]] כמו ה[[פרוטון|פרוטונים]], וה[[נייטרון|נייטרונים]] יש קווארק אחד "אדום", אחד "ירוק", ואחד "כחול".
-בנוסף, נתגלו חלקיקים המורכבים מחמישה קווארקים, [[פנטא-קווארק]], אולם הם מאוד לא יציבים. בהכללה לחלוקה לבאריונים ומזונים, אפשר להגדיר [[מספר באריוני]], כך שכל קווארק הוא בעל "שליש מספר", וכל אנטי-קווארק בעל "מינוס שליש", במזונים המספר הבאריוני הוא אפס, ובבאריונים הוא אחד, לכן נהוג לסווג חלקיקים למזונים או באריונים לפי המספר הבאריוני שלהם, ואת הפנטאקווארק מסווגים כבאריון.
+בנוסף, נתגלו חלקיקים המורכבים מחמישה קווארקים, [[פנטאקווארק]], אולם הם מאוד לא יציבים. בהכללה לחלוקה לבאריונים ומזונים, אפשר להגדיר [[מספר באריוני]], כך שכל קווארק הוא בעל "שליש מספר", וכל אנטי-קווארק בעל "מינוס שליש", במזונים המספר הבאריוני הוא אפס, ובבאריונים הוא אחד, לכן נהוג לסווג חלקיקים למזונים או באריונים לפי המספר הבאריוני שלהם, ואת הפנטאקווארק מסווגים כבאריון.
 ==ראו גם==
@@ שורה 83: / שורה 83: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקימילון=קורק}}
-*{{עושים היסטוריה 1|הקוורקים, אבני הבניין היסודיות של הטבע|2013/09/03|ep132_quarks}}
+* {{בריטניקה|science/quark}}
+* פרופ' עדי ארמוני, [https://lbscience.org/2017/06/21/על-הכוח-החזק-וכליאת-קוורקים/ על הכוח החזק וכליאת קוורקים], באתר [[מדע גדול, בקטנה]], 21 ביוני 2017
+*{{עושים היסטוריה|הקוורקים, אבני הבניין היסודיות של הטבע|132}}
 *{{מחשבות|סידני ד' דראל|אבני היסוד של הטבע|m047p003-009|מאי 1978}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007550891605171|קוורקים}}
 {{חלקיקים}}
 {{טעמי קווארק}}
 {{המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:קווארקים|*]]
 [[קטגוריה:פרמיונים]]
 {{וח}}
+{{מיון ויקיפדיה|דף=קווארק|גרסה=36157061|פריט=Q6718}}

חלקיקים בפיזיקה
חלקיקים יסודיים
בוזונים	בוזוני כיול (פוטון • גלואון • בוזון W⁺ • בוזון W^- • בוזון Z⁰) • בוזון היגס
קווארקים	למעלה (קווארק • אנטיקווארק) • למטה (קווארק • אנטיקווארק) • קסום (קווארק • אנטיקווארק) • מוזר (קווארק • אנטיקווארק) • עליון (קווארק • אנטיקווארק) • תחתון (קווארק • אנטיקווארק)
לפטונים	אלקטרון • פוזיטרון • מואון • אנטימואון • טאו • אנטיטאו • ניוטרינו • אנטיניוטרינו • ניוטרינו אלקטרוני • אנטיניוטרינו אלקטרוני • ניוטרינו מואוני • אנטיניוטרינו מואוני • ניוטרינו טאואוני • אנטיניוטרינו טאואוני
חלקיקים מורכבים
באריונים	נוקליאונים (פרוטון • נייטרון) • אנטיפרוטון • אנטינייטרון • היפרונים • באריון אקזוטי (פנטאקווארק) • הפטאקווארק • הקסאקווארק
מזונים	פאיון • קאון • אטא • פי • מזון D • מזון J/psi • מזון B • אופסילון • מזון אקזוטי (טטראקווארק) • Y(4140)
לא האדרונים	גרעין האטום • אטום • מולקולה • אטומים אקזוטיים (אנ') (מואוניום)
חלקיקים היפותטיים
בוזונים	גרביטון • מזון אקזוטי • כדור גלואונים
פרמיונים	באריון אקזוטי
שותפי על	גרביטינו • לא גאוג'ינואים (ניוטרלינו • צ'רג'ינו)
אחרים	טכיון • מונופול מגנטי • פראון

קווארק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:52, 25 בדצמבר 2024

ראו גם

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

חיפוש