נייקי
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
מוטו | Just Do It (פשוט עשה זאת) |
מייסדים |
פיל נייט, יו"ר ביל באוורמן |
תקופת הפעילות | (1964–1971 – ספורט הפס הכחול) – הווה |
משרד ראשי | ביוורטון, אורגון, ארצות הברית |
מוצרים עיקריים | נעלי ספורט, בגדי ספורט |
שווי שוק | 111.79 מיליארד דולר (21 בנובמבר 2024) |
הכנסות | 34.35 מיליארד דולר (2017)[1] |
רווח | 4.24 מיליארד דולר (2017)[1] |
עובדים | 74,400 (2017)[1] |
www.nike.com |
נייקי (מחוץ לארצות הברית ידוע גם כנייק; באנגלית: Nike, Inc.) הוא תאגיד רב-לאומי אמריקאי העוסק בייצור נעלי ספורט, ביגוד וציוד ספורט, המשווק את בגדיו תחת שמו ובאמצעות חברות נוספות שבבעלותו, כגון יצרנית הנעליים קונברס. התאגיד נקרא על שם אלת הניצחון היוונית, ניקֵה (Νίκη).
היסטוריה
פיל נייט, אחד משני מייסדיה של נייקי, הקים בשנת 1964 את "ספורט הפס הכחול" (Blue Ribbon Sports), שקיבלה את הזיכיון לשיווק נעלי הספורט של חברת אוניטסוקה היפנית (שבהמשך הפכה לחברת אסיקס). שותפו להקמה היה ביל באוורמן, מאמן הריצה של נייט באוניברסיטת אורגון. בשנת הפעילות הראשונה מכרה החברה 1,300 זוגות נעליים והכניסה כ-8,000 דולר, רוב המכירות בוצעו מתוך תא המטען של רכבו של נייט. בשנת 1965 שכרה החברה עובד אחד במשרה מלאה ומכירות החברה עלו ל-20,000 דולר. בשנת 1966 פתחה החברה חנות ראשונה בסנטה מוניקה, קליפורניה. בשנת 1969, הגיעו המכירות להיקף נאות ונייט התפטר ממשרתו כמרצה באוניברסיטת אורגון והתמסר לעבודתו בחברה במשרה מלאה.
בשנת 1970 התחיל באוורמן לערוך ניסיונות ביציקת גומי לתוך ברזל בסוליית הנעל של אשתו, פיתוח שהוביל אחר כך ליצירת סוליית ה'ואפל'. נייט התחיל שנה מאוחר יותר, ב-1971, בפיתוח מותג נעלי ספורט חדש. קרולין דייווידסון, תלמידה לעיצוב מאוניברסיטת אורגון בה הרצה בעבר, ביצעה את העיצוב כעבודה צדדית במהלך לימודיה, ויצרה את לוגו החברה המשמש עד היום. שמה של החברה, נייקי, הוענק לה על ידי ג'ף ג'ונסון, בעבר עמיתו למסלול הריצה של נייט וסוכן המכירות הראשון של החברה. השם מבוסס על שמה של ניקה, אלילת הניצחון במיתולוגיה היוונית.
בשנת 1972 התחילה החברה החדשה לשווק את מוצריה, תחילה באורגון, והפכה בתוך מספר שנים לחברה המובילה בתחום נעלי האימון לספורטאים בארצות הברית, הרבה בזכות סוליית הואפל שלה.
בשנת 1979 השיגה החברה פריצת דרך משמעותית כאשר אימצה את "בועת האוויר", המצאתו של מריון פרנק רודי. רודי, מהנדס אווירונאוטיקה לשעבר, המציא מערכת ריכוך המבוססת על הכנסת גז לתוך מעטפת פוליאוריתן. הבועה, המכונה "אוויר" על ידי נייקי, הוכנסה אל תוך סוליות הנעליים כדי לספק ריכוך משופר החל בשנת 1982.
בשנת 1980, תשע שנים אחרי הפיכתה לחברה, ביצעה נייקי הנפקה ראשונה בבורסה האמריקנית ובשנת 1982 פרסמה נייקי בפעם הראשונה פרסומת טלוויזיונית בהיקף ארצי. בשנת 1984 חתמה החברה על חוזה אימוץ עם הכדורסלן מייקל ג'ורדן ולראשונה גם יצרה דגם על שמו של אדם, נעל "אייר ג'ורדן". הנעל, שהשימוש בה נאסר תחילה בליגת הכדורסל, משכה תשומת לב רבה והפכה לאירוע משמעותי בהצלחתה העתידית של נייקי. נייקי ניסתה אחרי כן לבצע עסקאות דומות עם הספורטאים הטובים בתחומם, לעיתים עוד טרם הוכיחו עצמם בפועל. כך, הוחתמה מחד נבחרת ברזיל בכדורגל על חוזה ארוך טווח (שחודש פעם נוספת), ומאידך הוחתם הגולפאי טייגר וודס מיד כאשר עבר מגולף חובבני למקצועני.
במחצית השנייה של שנות השמונים הפכה נייקי בהדרגה למתחרה המשמעותית ביותר של חברת ריבוק, ששלטה עד אז בשוק האמריקני, לצד המותגים הגרמניים אדידס ופומה. מכירות החברה חצו את קו מיליארד הדולר לשנה בשנת 1986, ובשנת 1988 הושקה סיסמת הפרסום המוכרת שלה "Just Do It".
ב-24 בדצמבר 1999 נפטר ביל באוורמן, אחד מצמד מייסדי החברה, בגיל 88. בשנת 2004 ויתר נייט על תואר המנכ"ל של החברה, אך המשיך בתפקיד הנשיא. מחליפו היה ויליאם ד. פרז, אך כהונתו של זה הסתיימה בינואר 2006 על רקע אי הסכמות בינו לבין נייט, ובמקומו בא מארק פרקר, עובד ותיק בחברה, שנחשב לבעל החזון שמאחורי רעיון נעלי האוויר של החברה.
בנוסף לנעליים, נייקי מייצרת גם שעונים וביגוד. סך מכירותיה בשנת 2014 הסתכם ב-27.8 מיליארד דולר.
סמליל ה"סווש" (Swoosh)
סמלילה המוכר של נייקי נוצר בשנת 1971 על ידי קרולין דייווידסון, סטודנטית לעיצוב גרפי באוניברסיטת פורטלנד. פיל נייט, מייסד נייקי, הכיר אותה כאשר שימש מרצה לחשבונאות ושכר אותה לבצע עבודות כפרילנסרית עבור חברת הנעליים שלו.
כאשר החליט נייט ליצור מותג חדש עבור נעלי הספורט שלו, הוא פנה לדייווידסון וביקש ממנה לעצב מספר רעיונות. היא הסכימה, תמורת שכר של שני דולרים לשעת עבודה. ביוני 1971 הציגה דייווידסון מספר אפשרויות עיצוב לנייט ובכירים אחרים בחברה, והסמל הידוע בשם "סווש" נבחר. דייווידסון הגישה חשבונית על סך 35 דולר עבור עבודתה. בשנת 1983, כמחווה של הכרת טובה, העניק נייט לדייווידסון טבעת יהלום שעליה הסמליל וכן מניות של חברת נייקי.
צורתו של הסווש מבוססת על הכנפיים של האלילה היווניה ניקה. הסמליל עוצב כמה חודשים לפני שאומץ השם נייקי באוגוסט 1971 כשמו החדש של המותג. הסמל כונה בתחילה בפשטות "הרצועה" ורק אחרי זמן מה קיבל את השם המוכר שלו.
צורת הסווש שימשה במהלך המשבר הכלכלי של 2020 לתיאור היציאה מהמשבר[2].
מותגים נוספים
נייקי רכשה במהלך השנים מספר מותגי ספורט והלבשה על מנת להרחיב את היצע המוצרים של החברה. בשנת 1988 ביצעה החברה את הרכישה הראשונה, כאשר רכשה את מותג ההנעלה "Cole-Haan" תמורת כ-80 מיליון דולר[3]. בשנת 1994 רכשה את "Bauer Hockey",המתמחה בייצור ציוד להוקי קרח, תמורת 395 מיליון דולר[4]. בשנת 2002 רכשה את מותג הגלישה "Hurley International" מידי מקים החברה, בוב הארלי[5]. ב-2003 רכשה נייקי את "קונברס", יצרנית נעלי אולסטאר, תמורת 305 מיליון דולר[6]. בשנת 2004 רכשה את יצרנית ביגוד הספורט "Starter" תמורת 43 מיליון דולר[7] ובשנת 2008 רכשה את יצרנית אופנת הכדורגל "יומברו" תמורת כ-480 מיליון דולר[8].
כחלק מתהליך של התמקדות מחדש שעשתה החברה היא מכרה את רוב המותגים, רובם נמכרו במחיר נמוך יותר מהמחיר אותה שילמה החברה – "Starter" נמכרה ב-2007 תמורת 60 מיליון דולר[7], ב-2008 נמכרה "Bauer Hockey" תמורת 200 מיליון דולר[4], וב-2012 נמכרה "יומברו" תמורת 225 מיליון דולר[8]. המותג "Cole-Haan" נמכר ב-2013 ברווח משמעותי תמורת כ-570 מיליון דולר[9]. באפריל 2018 רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Invertex בכ-10 מיליון דולר[10].
ב-2019 נמכרה "Hurley International" ל-"Bluestar Alliance LLC"[11].
חסויות
החברה מעניקה חסויות למועדוני ספורט וספורטאים מובילים רבים ברחבי העולם כולל כריסטיאנו רונאלדו, לברון ג'יימס, ברצלונה וטוטנהאם.
ב-1972 חתם טניסאי הצמרת הרומני איליה נסטסה חוזה חסות ראשון לנעילת נעלי טניס של נייקי. ב-1973, השיאן האמריקאי בריצה למרחקים בינוניים סטיב פריפונטיין היה אתלט המסלול הבכיר הראשון שרץ עם נעלי נייקי. זאת בעידודו של מאמנו מאוניברסיטת אורגון ביל באוורמן. בשנת 1978 החתימה החברה את הטניסאי ג'ון מקנרו על חוזה פרסום, עסקה ראשונה בשורה ארוכה של עסקאות עם ספורטאים נודעים שערכה החברה בשנים שלאחר מכן. במהלך שנות ה-80 החתימה נייקי מספר אתלטים בולטים דוגמת קרל לואיס, ג'קי ג'וינר קרסי וסבסטיאן קו. ההחתמה הבולטת ביותר הייתה של הכדורסלן מייקל ג'ורדן בשנת 1984. בשנת 2009 חתם שחקן הכדורגל כריסטיאנו רונאלדו, ובשנת 2013 האריך את החוזה בכך שחתם לכל החיים. נוסף על כך נייקי מאמצת מספר גדול של נבחרות לאומיות ועשרות קבוצות בשלל ענפים.
החל משנת 2012 נייקי היא הספונסרית של כל ליגת ה-NFL.[12] ביוני 2015 חתמה נייקי על עסקת אימוץ ל-8 עונות עם ליגת ה-NBA במסגרתו תהיה החברה המלבישה הרשמית של כל קבוצות הליגה. החוזה, שיכנס לתוקף בעונת 18–2017, יחליף את אדידס, שחתמה על החוזה בעונת 2006. על פי החוזה, סמל החברה יופיע על חולצות השחקנים, הפרסומת המסחרית הראשונה על מדים בתולדות הליגה[13]. לנייקי יש חסויות על קבוצות כדורגל רבות, כגון ברצלונה, פריז סן-ז'רמן, טוטנהאם הוטספר, צ'לסי (כדורגל), אתלטיקו מדריד ואינטר מילאנו, וכן על נבחרות לאומיות כמו נבחרת אנגליה בכדורגל, נבחרת צרפת בכדורגל, נבחרת ברזיל בכדורגל, נבחרת פורטוגל בכדורגל, נבחרת הולנד בכדורגל ועוד.
בדצמבר 2015 הודיעה החברה כי החתימה את לברון ג'יימס על חוזה חסות "לכל החיים". גובה הסכום לא פורט, אך נאמר שזהו חוזה החסות הגדול ביותר שקיבל אי פעם ספורטאי[14].
ביקורת ציבורית על החברה
טענות בנוגע לתנאי עבודה
ביקורת חריפה הוטחה החל בשנת 1997 בנייקי על כך שהתנאים שהיא מספקת לעובדיה במפעלים במדינות כמו הודו, וייטנאם, תאילנד, ואינדונזיה ירודים, במיוחד בהשוואה לאלו של עובדים במערב, וכונו סדנאות יזע. כך, לדוגמה, טוען האתר "החרימו את נייקי" כי שכר העבודה במפעליה בווייטנאם מגיע ל-20 סנט לשעה בלבד ותנאי העבודה, התזונה והרפואה אינם מספקים. אחד המקורות הבולטים למידע וטענות אלו היה "הועדה הלאומית לעבודה", גוף הפועל בצמוד לאיגודי עובדים בארצות הברית, המתנגדים להעברת מפעלים אל מחוץ למדינה. טענות על ניצול, לכאורה, של עובדים הועלו גם על ידי נעמי קליין ומייקל מור.
בעקבות הביקורת הגוברת, מימנה נייקי מחקר של מלכ"ר עצמאי בשם "גלובל אליינס" לבדיקת הטענות. ממצאי הדו"ח היו קשים והובילו את הנהלת נייקי להודות בפגיעה בעובדים (ר' כתבה), ולהכריז על הקמתו של "מערך שיקום" לפתרון הבעיות. בשנת 2005, לאחר שנים רבות של הסתרה[15], חשפה נייקי את שמותיהם ומיקומם של יותר מ-700 מפעלים, והודתה כי בחלקם מתקיימים תנאי העסקה פוגעניים. במאי 2007 פרסמה נייקי דו"ח שלישי ובו הכריזה, בין השאר, על "תוכנית לביטול שעות נוספות עודפות". מבקרי החברה, עם זאת, מטילים ספק בכנות הדוחו"ת וטוענים כי הרטוריקה אינה בהכרח מיתרגמת למעשים.
איכות הסביבה
כחלק מהמאבק לשיפור תדמיתה בציבור, נרתמה נייקי למאבק בהרס יער הגשם באמזונאס על ידי הפסקת השימוש בעורות בקר שמקורם בשטחי מרעה שהיו בעבר יערות גשם. השינוי במדיניות אירע בעקבות דו"ח חמור של ארגון גרינפיס על היקף הכריתה באמזונאס, שהצביע על גידול הבקר כגורם המרכזי. נייקי התחייבה כי בתוך שנה תפותח ותופעל מערכת שתוודא שהעור המיובא מברזיל גדל מחוץ לשטחי יער האמזונס הכרותים[16].
עבודת ילדים
במהלך שנות ה-90 התמודדה החברה עם ביקורת קשה על השימוש שנעשה בעבודת ילדים במפעלים שמייצרים עבור החברה כדורי רגל בקמבודיה ובפקיסטן. אף על פי שהחברה עשתה צעדים לצמצם את התופעה היא המשיכה לחתום על חוזים עם מפעלים הנמצאים באזורים שבהם קשה לאכוף את התקנות ולהבטיח שלא נעשה שימוש בעבודת ילדים. בשנת 2001 שודר ב-BBC סרט דוקומנטרי שחשף את התנאים הקשים שבהם מועסקים ילדים במפעלים בקמבודיה. הסרט התמקד בשש ילדות שהוכרחו לעבוד שבעה ימים בשבוע, 16 שעות ביום.
שביתת עובדי ייצור
באפריל 2014 התקיימה שביתה של פועלים במפעלי חברת ין יון (Yue Yuen) בעיר דונגואן שבסין, מפעלים המייצרים נעליים עבור נייקי ואדידס. הפועלים השובתים דרשו להעלות את שכרם ב-30% ולקבל תנאים טובים יותר. על פי הערכות השתתפו בשביתה כ-30,000 פועלים. השביתה נמשכה מספר ימים ושיבשה את ייצור הנעליים הסדיר[17].
במרץ 2018 הודיע נשיא החברה על התפטרותו המיידית על רקע הביקורת הציבורית נגד נייקי בנושאי תנאי העבודה ואיכות הסביבה[18].
ראו גם
לקריאה נוספת
- פיל נייט, נעליים גדולות, זיכרונותיו של האיש שהקים את Nike, תרגמה מאנגלית: עידית שורר, ידיעות ספרים, 2017.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייקי |
- אתר האינטרנט הרשמי של נייקי
- נייקי, ברשת החברתית פייסבוק
- נייקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- נייקי, ברשת החברתית אינסטגרם
- נייקי, ברשת החברתית טיקטוק
- נייקי, חברה ברשת החברתית LinkedIn
- נייקי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- נייקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נייקי-האתר העסקי
- פרופיל החברה ב-!YAHOO
- אתר האינטרנט הישראלי
- ונסה פרידמן, ניו יורק טיימס, כך השתלטה נייקי על העולם, באתר הארץ, 28 ביוני 2022
- ציפי שמילוביץ, פשוט עשתה את זה: קיצור תולדות נייקי, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 דו"ח שנתי לשנת 2017
- ^ נל, כלכלנים מעריכים: היציאה מהמשבר תיראה כמו הלוגו של נייקי, באתר גלובס, 12 במאי 2020
- ^ COMPANY NEWS; Cole-Haan to Nike For $80 Million, New York Times, 26 April 1988
- ^ 4.0 4.1 Ian Austen Hockey Fan, and Investor, Buys Bauer From Nike , New York Times, 22 February 2008
- ^ Connelly, Laylan Bob Hurley: Success built on everyone's inner surfer, Orange County Register, 22 January 2013
- ^ Joshua Partlow Nike Drafts An All Star, Washington Post, 18 July 2003
- ^ 7.0 7.1 Nike unloads Starter for $60M, Portland Business Journal. 15 November 2007
- ^ 8.0 8.1 Matthew Townsend & Leslie Patton Iconix Brand Buys Nike’s Umbro Soccer Unit for $225 Million, Bloomberg, 24 October 2012
- ^ Nike completes Cole Haan sale, Portland Business Journal. 4 February 2013
- ^ ענת רואה, נייקי רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Invertex בכ-10 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 10 באפריל 2018
- ^ Nike sells Costa Mesa-based surfwear brand Hurley, Orange County Register, 31 באוקטובר 2019
- ^ Brian Betschart, Breaking News: NFL signs Nike Sneakersfile, Oct 12, 2012
- ^ Nike Signs 8-Year Deal With NBA BallerStatus.com, June 11, 2015
- ^ נייקי החתימה את לברון ג'יימס על חוזה חסות "לכל החיים", באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2015
- ^ בעקבות הביקורת: נייקי חושפת מידע על מפעליה, באתר ynet, 13 באפריל 2005
- ^ נייקי: נפסיק להשתמש בעורות בקר מהאמזונס, באתר ynet, 27 ביולי 2009
- ^ נייקי ואדידס חוששות: מרד עובדים בסין משבש את ייצור הנעליים שלהן, באתר TheMarker, 16 באפריל 2014
- ^ Nike president Trevor Edwards resigns as company alludes to workplace issues, באתר ESPN, 16 במרץ 2018
38047044נייקי