הוצ'קיס H39

H-39 הוצ'קיס

מידע כללי
סוג	טנק קל
מדינה מייצרת
שנת ייצור	1936–1940
מערכה מרכזית	המערכה על צרפת במלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך	4.25 מטרים
רוחב	1.85 מטרים
גובה	2.14 מטרים
משקל	12 טון (ערוך לקרב)
מהירות	36 קמ"ש על כביש
טווח פעולה	140 ק"מ
מנוע	בנזין, 120 כ"ס
שריון	40-12 מילימטר
צוות	2
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח 37 מ"מ קצר
חימוש משני	מקלע 7.5 מ"מ

הוצ'קיס היה טנק קל שיוצר בצרפת בין שתי מלחמות העולם, והשתתף במלחמת העולם השנייה במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה.

רקע

כבר במלחמת העולם הראשונה הסתמנה נטייה צרפתית לטנקים קלים. טנק הרנו FT-17 הצרפתי היה תכנון מהפכני, ולאחר המלחמה רצה הצבא הצרפתי בהמשך הייצור של טנקים קלים ומהירים שיתפקדו כחלק מחיל פרשים ממוכן. כך נוצרה תבנית צרפתית של טנק קל, פשוט לייצור, חמוש בתותח קטן, בעל צוות של שניים. נוצרו כמה דגמים על פי תבנית זו, ואחד המפורסמים שבהם היה H-39 הוצ'קיס.

הטנק

ההוצ'קיס בא לעולם כתוצאה מדרישה של צבא צרפת לטנק קל, בעל שריון בעובי של 40 מילימטר, ומהירות גבוהה משל הטנקים הקלים הקיימים. הטנק היה אחד משלושה טנקים שהחליפו את טנקי רנו FT-17 בשירות צרפת (האחרים היו R-35 ו-FCM 36), ונכנסו לשירות בחצי השני של שנות השלושים. הטנקים הראשונים שיוצרו נקראו הוצ'קיס H35. דגם זה כלל מנוע בהספק 78 כוחות סוס שהעניק לטנק מהירות מרבית של 28 קמ"ש, אך הוא סבל ממספר ליקויים, בהם קשיים בהיגוי ושריון בעובי 34 מ"מ בלבד בתובה. לאחר קליטת ראשוני הטנקים שיוצרו, סירב חיל הרגלים הצרפתי לרכוש טנקים נוספים וטנקי H35 שיוצרו לאחר מכן הועברו לשימושו של חיל הפרשים. בעקבות רצונו של חיל הפרשים בטנק מהיר יותר, החלו בייצור דגמים משופרים, הוצ'קיס H38 והוצ'קיס H39. הדגמים החדשים צוידו במנוע חזק יותר בהספק 120 כוחות סוס שהביא את הטנק למהירות מרבית של 36 קמ"ש וחלקם כללו גם תותח משופר. לטנק היה מיגון טוב יחסית לטנק קל, תותח יעיל יחסית, ומהירות מקסימלית טובה. חיסרון ידוע ועיקרי הוא תקלות מרובות במזקו"ם. למעשה הוא היה שווה לכל טנק קל בעולם באותה תקופה.

הטנק במלחמת העולם השנייה

כפי שנאמר, תכנונו של ההוצ'קיס היה מצוין, ועמד בכבוד מול כל טנק קל בעולם. הבעיה של ההוצ'קיס, ולמעשה של כל השריון הצרפתי במלחמת העולם השנייה הייתה נעוצה לא בגורם הטכני אלא בשני גורמים עיקריים:

• לא היו מספיק טנקים מהדגמים המוצלחים יותר. אילו היו הצרפתים מתרכזים בייצור שניים או שלושה דגמים טובים ובכמות גדולה, ייתכן שכח השריון שלהם היה איכותי בהרבה.
• הצרפתים כשלו בהבנת תפקיד השריון בשדה הקרב, ולא בנו יחידות שריון נפרדות. כך קרה שהטנקים הצרפתיים פוזרו בין יחידות החי"ר ומעולם לא רוכזו בכח מהלומה משוריין אמיתי.

כשלים אלה בכח השריון הצרפתי הם חלק מהגורמים לתבוסת צרפת. ההוצ'קיס מעולם לא נבחן בידי כח שריון מקצועי ובנוי היטב, ולכן לא ידוע מה הייתה איכותו האמיתית בקרב. הוצ'קיסים רבים שנפלו לידי הגרמנים שולבו בצבא הנאצי, קודם בתפקידי אימון ואחר כך גם בתפקידי שיטור ולחימה (כאשר האבדות בחזית המזרחית היו גבוהות). בטנקים הותקן קשר חיצוני. הגרמנים גם הסבו את הטנק לתפקידים שונים:

• משחית טנקים "מארדר 1" - כמה עשרות טנקי הוצ'קיס הוסבו על ידי הגרמנים למשחיתי טנקים חמושים בתותח 75 מילימטר. על מנת להתקין את התותח הצריח המקורי הוחלף בצריח נייח ופתוח, שבו הוצב התותח והופעל על ידי 4 אנשי צוות.
• משגר רקטות נייד - הצריח הוסר והותקן משגר רקטות בקוטר 280 או 320 מילימטר.
• נושא תחמושת.
• תותח מתנייע בקוטר 105 מילימטר.

הצריחים שהוסרו מהטנקים שימשו לגרמנים הן לביצורים נייחים והן למיגון רכבות.

מלחמת העצמאות ובשירות צה"ל

עוד טרם קום מדינת ישראל נוצר צורך חמור בנשק כבד. צורך זה הובא לביטוי בעיקר על ידי יצחק שדה. עוד בסתיו 1947 ניתנה הוראה לפעילי הרכש לרכוש טנקים. היקף הטנקים שאנשי היישוב היהודי פעלו לרכישתם ולהבאתם לארץ עמד על 100 טנקים כאשר רק 40 מהם הגיעו לארץ.

בפועל כמות הטנקים שהופעלו בזירות הקרב השונות הייתה מועטה מאד כדלהלן:

• במבצע דני הופעלו 7 טנקים, מהם רק חמישה מרכש חו"ל.
• במבצע יואב הופעלו תשעה טנקים, מהם שבעה מרכש חו"ל.
• במבצע חורב הופעלו חמישה טנקים, מהם רק שניים מרכש חו"ל.

במחצית הראשונה של 1948 נרכשו מעודפי הצבא האמריקאי 38 טנקים קלים מסוג סטיוארט M5A1 במחיר של 8,800 דולר לטנק. בשל האמברגו האמריקאי, נעשה ניסיון הטעייה (שכשל) להראות כאילו הטנקים מיועדים לצבא מקסיקו.

לאחר ניסיון כושל זה הצליח יהודה ארזי לרכוש בצרפת 10 טנקים קלים מסוג הוצ'קיס 39-H במחיר של 41,000 דולר לטנק. הטנקים הגיעו ארצה ב-15 ביוני 1948. בדיקה טכנית מקצועית העלתה שמצבם הטכני גרוע. במשך שלושה שבועות עד למבצע "דני" הצליחה הסדנה החטיבתית של חטיבה 8 להכשיר מבצעית חמישה טנקים. הפעולה הראשונה הגדולה הייתה אמורה להיות ההתקפה על עיראק אל-מנשייה במסגרת מבצע יואב. כתוצאה מיכולת הפעלה גרועה שגרמה לנפילת חלק מהם לתעלה, יחד עם תפעול שגוי והתנגדות עיקשת של המצרים, נותרו ארבעה בשדה הקרב. האכזבות מטנקי ההוצ'קיס גרמו להוצאם משימוש לחלוטין ולשימוש רק בתותחים שלהם בשריונית וייט.

לפחות אחד מהטנקים האלה היה בשימוש בצבא הרייך. הדבר נתגלה כאשר נחשף חותם נאצי על טנק ההוצ'קיס המוצג במוזיאון יד לשריון בלטרון. לעומת זאת טנק אחר מאותו משלוח שצריחו הוצב באזור בית ג'וברין כמטרה לאימונים (מספר 2415 טבוע בצריח), לא נפל שלל ולא שירת בצבא הגרמני כמו זה שבלטרון.

ראו גם

• סוגי טנקים
• שאר B1
• הוצ'קיס H35

לקריאה נוספת

• ד"ר עמיעד ברזנר, ניצני השריון, משרד הביטחון, 1995.
• ד"ר עמיעד ברזנר, מדוע היו רק טנקים ספורים בקרבות מלחמת העצמאות, שריון גיליון 28, מאי 2008.

קישורים חיצוניים

• פינת השריונאי, מערכות 126, פברואר 1960
• תמונה של הוצ'קיס
• תמונת המארדר 1-משחית טנקים גרמני על תובת H-39: [1]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הוצ'קיס H3928364958