מועצת המחקר האירופית
 | |
| יושב ראש | מריה לפטין |
|---|---|
מועצת המחקר האירופית (באנגלית: European Research Council - ERC) היא גוף ציבורי למימון מחקר מדעי וטכנולוגי הנערך באיחוד האירופי. הוקמה על ידי הנציבות האירופית בשנת 2007. ה-ERC מורכב ממועצה מדעית עצמאית, והגוף המנהל שלה המורכב מחוקרים בולטים וסוכנות מבצעת, האחראית על היישום. היא מהווה חלק מתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי המוקדשת למחקר וחדשנות, הורייזן 2020 (אנ'), שקדמה לה תוכנית מסגרת המחקר השביעית (FP7). תקציב ה-ERC הוא מעל 13 מיליארד אירו בשנים 2014–2020 ומגיע מתוכנית הורייזן 2020, שהיא חלק מתקציב האיחוד האירופי. ההערכה היא שבמסגרת הורייזן 2020 יינתנו כ-7,000 מענקי ERC, שהם ייהנו 42,000 חברי צוות, כולל 11,000 דוקטורנטים וכמעט 16,000 חוקרי בתר-דוקטורט.
חוקרים מכל תחום יכולים להתחרות על המענקים התומכים בפרויקטים חלוציים. תחרויות ה-ERC פתוחות לחוקרים מובילים גם מחוץ לאיחוד האירופי. שיעור ההצלחה הממוצע בתחרות הוא כ-12%. חמישה מקבלי מענקי ERC זכו בפרס נובל.[1] בקשות למענקים נבדקות על ידי מומחים. מצוינות היא הקריטריון היחיד לבחירה; אין סדרי עדיפויות נושאיים וגם לא מכסות גאוגרפיות למימון. המטרה היא להכיר ברעיונות הטובים ביותר, ולהעניק מעמד ונראות למחקר הטוב ביותר באירופה, תוך משיכת כישרונות מחו"ל.
יחד עם גופי מימון לאומיים, ה-ERC שואף לשפר את האקלים למחקר באירופה. המועצה המדעית הייתה להוטה ללמוד מעמיתיה במועצות מחקר לאומיות ולעסוק בדיאלוג ובשיתוף פעולה מתאים. כמה מדינות - למשל פולין - השתמשו במודל ה-ERC כדי להקים גופים לאומיים למימון מחקר בסיסי.
הקמה
הרעיון לקיים מנגנון מימון כלל-אירופי למחקר בסיסי נדון ונתמך במשך זמן רב. עם זאת, מימושו נבלם ברמה הפוליטית משום שאמנות הייסד של האיחוד האירופי פורשו כמאפשרות מימון של האיחוד האירופי רק כדי לחזק את הבסיס המדעי והטכנולוגי של התעשייה האירופית - כלומר, רק מימון למחקר יישומי ולא למחקר בסיסי. יחד עם הצהרת ליסבון בשנת 2000, מנהיגי האיחוד האירופי, בפרט הנציב האירופי למחקר, פיליפ בוסקווין (Philippe Busquin), הבינו שיש לפרש מחדש את האמנה האירופית; טרנספורמציה של הכלכלה האירופית מייצור מסורתי לכלכלה מבוססת ידע חייבת לכלול תמיכה מוגברת ברמה האירופית במדע מכל הסוגים, כולל מחקר בסיסי ויישומי כאחד.
בשנת 2003, דו"ח מקבוצת מומחים, בראשות פרופסור פדריקו מאיור, תיאר כיצד ה-ERC יכול להתעצב. בשנת 2004 הוזמנה קבוצת מומחים בכירה לבחון עוד יותר את האפשרויות ליצירת מועצת מחקר אירופית. קבוצה זו הגיעה למסקנה שעל האיחוד האירופי להקים מוסד לתמיכה במחקר שבחזית המדע. מספר קבוצות מומחים אחרות, כמו אחת שהוזמנה על ידי קרן המדע האירופית (European Science Foundation), אחרת המופקדת על המשימה לנתח את ההשלכות הכלכליות של הצהרת ליסבון וקבוצה שהוזמנה על ידי הנציבות האירופית, הגיעו גם הן למסקנה דומה וחזקו הרעיון. כשהקרח נשבר, מדענים ופוליטיקאים תמכו מאז מאוד בהקמת ERC. בשנת 2006 הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי קיבלו את תוכנית המסגרת השביעית (FP7) לתמיכת האיחוד האירופי במחקר, שה-ERC היה מרכיב הדגל שלה.[2]
בתחילת 2007 החלה מועצת המחקר האירופית לפעול.[3]
מבנה ארגוני
המועצה המדעית
ה-ERC מנוהל על ידי המועצה המדעית (ScC), המורכבת מ-22 מדענים וחוקרים אירופיים בולטים (כולל חתני פרס נובל), ונתמכת באופן תפעולי על ידי הסוכנות המבצעת של מועצת המחקר האירופית (ERCEA), שבסיסה בבריסל. המועצה המדעית פועלת בשם הקהילה המדעית באירופה כדי לקדם יצירתיות ומחקר חדשני. היא אחראית לקביעת האסטרטגיה המדעית של ה-ERC, לרבות הקמת תוכניות העבודה השנתיות, עיצוב מערכות ביקורת עמיתים, זיהוי מומחי ביקורת עמיתים ותקשורת עם הקהילה המדעית. חברי המועצה המדעית הראשונים הוצעו על ידי הנציב יאנס פוטוצ'ניק (Janez Potočnik) ביולי 2005 ועבדו באינטנסיביות כדי להגדיר את העקרונות המרכזיים ושיטות הפעולה המדעיות של ה-ERC לקראת הזנקתה.
חברי המועצה המדעית נבחרים על ידי ועדת איתור, המורכבת מאישים מכובדים מאוד במחקר האירופי, ומתמנים על ידי הנציבות האירופית. חברי המועצה המדעית מתמנים לכהונה של ארבע שנים.
נשיא
לאחר הקמתה הרשמית, אישרה המועצה המדעית מחדש את בחירת היו"ר שלה ונשיא ה-ERC, פרופסור פוטיס קפאטוס (Fotis Kafatos), ושני סגני היו"ר וסגני הנשיא של ה-ERC, פרופסור הלגה נובוטני (Helga Nowotny) וד"ר דניאל אסטב (Daniel Estève). לאחר הנשיאות המוצלחת ביותר של קפאטוס, נובוטני נכנסה לתפקיד הנשיאה במרץ 2010, עם פרופ' קרל-הנריק הלדין (Carl-Henrik Heldin) ופרופ' פאבל אקסנר (Pavel Exner) כסגני הנשיא. בינואר 2014, לאחר תום כהונתה של נובוטני, מונה פרופסור ז'אן-פייר בורגיניון (Jean-Pierre Bourguignon) לנשיא ה-ERC. מאז, ל-ERC יש גם סגן נשיא שלישי, פרופסור נוריה סבסטיאן גאלס, לצד שני סגני הנשיא שכבר מכהנים (כל אחד מהם אחראי על אחד מהתחומים המדעיים של ERC). במאי 2019, מדען ננו-רפואה בעל הכרה בינלאומית, ד"ר מאורו פרארי (Mauro Ferrari), מונה לנשיא. ב-30 ביוני 2021 מונתה פרופסור מריה לפטין (Maria Leptin) לנשיא ה-ERC מ-1 באוקטובר 2021.
| מספר | שם | תמונה | תקופת כהונה | לאום |
|---|---|---|---|---|
| 1 | פוטיס קפאטוס | 
|
פברואר 2007 – פברואר 2010 |  יוון
|
| 2 | הלגה נובוטני | 
|
מרץ 2010 – ינואר 2014 |  אוסטריה
|
| 3 | ז'אן-פייר בורגיניון | 
|
ינואר 2014 – ינואר 2020 |  צרפת
|
| 4 | מאורו פרארי | ינואר 2020 – אפריל 2020 |  איטליה
| |
| 5 | מריה לפטין | אוקטובר 2021 – |  גרמניה
|
ועדות קבועות
המועצה המדעית של ERC הקימה שתי ועדות קבועות: האחת עוסקת בנושאי ניגוד עניינים, השנייה מפקחת על בחירת הסוקרים ורשימות פאנלים.
הסוכנות המבצעת
המועצה המדעית נתמכת באופן תפעולי על ידי הסוכנות המבצעת של מועצת המחקר האירופית (ERCEA), שבסיסה בבריסל. הסוכנות המבצעת אחראית לתמיכה בתהליך ביקורת עמיתים, יישום אסטרטגיית ה-ERC כפי שנקבעה על ידי המועצה המדעית, ביצוע כל הפעולות הפיננסיות ותקשורת על ה-ERC. בראש הסוכנות המבצעת עומד לורנס מורו, היא מעסיקה כ-500 עובדים, מתוכם יותר מ-50 בעלי תואר דוקטור.
העובדה שרוב הצוות המדעי מחזיק בתואר דוקטור, עשה פוסט-דוקטורט או אקדמאי מחזקת את התחושה בקרב הקהילה המדעית שתוכניות ה-ERC מיושמות על ידי מדענים שמבינים את המלכודות והמכשולים במחקר ופועלים כל העת לשיפור הנהלים שלהם על מנת לפשט את בקשת המענק כמו גם את תהליכי ההענקה, יד ביד עם עמיתיהם מהיחידות הפיננסיות.
ועדת היגוי
ועדת ההיגוי של ERCEA היא בת חמישה חברים, בראשות המנהל הכללי למחקר וחדשנות של הנציבות האירופית, שני חברי המועצה המדעית ושני פקידי הנציבות.
תקציב
במסגרת הורייזן 2020, תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות, ל-ERC יש תקציב של 13.1 מיליארד אירו לתקופה 2014–2020. זהו גידול משמעותי מהתקציב הראשוני לשבע שנים במסגרת תוכנית מסגרת המחקר השביעית של האיחוד האירופי (2007–2013), שבה הסכום הכולל שהוקצה ל-ERC היה 7.5 מיליארד אירו. תקציב ה-ERC נתמך על ידי הנציבות האירופית, שאליו מתוספות תרומות מהמדינות הקשורות לאיחוד האירופי. יחד, 27 המדינות החברות באיחוד האירופי והמדינות הקשורות מהווים את אזור המחקר האירופי (European Research Area - ERA).
תהליך ביקורת עמיתים של ה-ERC חייב לרכוש את אמון קהילת המחקר, והוא מרכזי בהשגת יעדי ה-ERC. המועצה המדעית של ERC חילקה את כל מגוון הדיסציפלינות המדעיות לשלושה תחומים עיקריים, כשהתקציבים הוקצו כדלקמן. סקירת העמיתים בשלושת התחומים מתבצעת על ידי סך של 25 צוותים בראשות יושבי ראשי צוותים שמעמדם המדעי נותן אמינות לתהליך הבחירה. המומחים לביקורת עמיתים מגיעים מכל רחבי העולם, מה שהופך את תהליך ביקורת עמיתים של ERC לאחד מהבינלאומיים מסוגו בקנה מידה זה. כיום ישנם כ-900 חברי צוות של ERC; יחד עם 2,000 הסוקרים החיצוניים, הם מהווים את עמוד השדרה של מבנה ההערכה של ERC.
| תחום | חלק בתקציב[4] | צוות | ||
|---|---|---|---|---|
| זיהוי | ענף | תיאור | ||
| מדעים מדויקים והנדסה (PE) | 39% | PE1 | יסודות מתמטיים | כל תחומי המתמטיקה (טהורה ויישומית), בתוספת יסודות מתמטיים של מדעי המחשב, פיזיקה מתמטית וסטטיסטיקה |
| PE2 | מרכיבים בסיסיים של החומר | פיזיקה של חלקיקים אלמנטריים, פיזיקה גרעינית, פיזיקת פלזמה, פיזיקה אטומית, פיזיקה מולקולרית, גז ואופטיקה | ||
| PE3 | פיזיקה של חומר מעובה | מבנה, מאפיינים אלקטרוניים, נוזלים, ננוטכנולוגיה | ||
| PE4 | כימיה פיזיקלית וכימיה אנליטית | כימיה אנליטית, תאוריה כימית, כימיה פיזיקלית/פיזיקה כימית | ||
| PE5 | חומרים וסינתזה | סינתזת חומרים, יחסי מבנה-מאפיינים, חומרים פונקציונליים ומתקדמים, אדריכלות מולקולרית, כימיה אורגנית | ||
| PE6 | מדעי המחשב ואינפורמטיקה | אינפורמטיקה ומערכות מידע, מדעי המחשב, מחשוב מדעי, מערכות חכמות | ||
| PE7 | הנדסת מערכות ותקשורת | הנדסת אלקטרוניקה, תקשורת, הנדסה אופטית והנדסת מערכות | ||
| PE8 | הנדסת מוצרים ותהליכים | עיצוב מוצר, תכנון ובקרה של תהליכים, שיטות בנייה, הנדסה אזרחית, מערכות אנרגיה, הנדסת חומרים | ||
| PE9 | מדעי החלל | אסטרופיזיקה/כימיה/ביולוגיה; מערכת השמש; אסטרונומיה כוכבית, גלקטית וחוץ-גלקטית, מערכות פלנטריות, קוסמולוגיה, מדעי החלל, מכשור | ||
| PE10 | מדעי כדור הארץ | גאוגרפיה פיזיקלית, גאולוגיה, גאופיזיקה, מטאורולוגיה, אוקיינוגרפיה, קלימטולוגיה, אקולוגיה, שינוי סביבתי גלובלי, מחזורים ביוגיאוכימיים, ניהול משאבי טבע. | ||
| מדעי החברה ומדעי הרוח (SH) | 17% | SH1 | אנשים פרטיים, מוסדות ושווקים | כלכלה, מימון וניהול |
| SH2 | מוסדות, ערכים ואמונות והתנהגות | סוציולוגיה, אנתרופולוגיה חברתית, מדע המדינה, משפטים, תקשורת המונים, מחקר חברתי של מדע וטכנולוגיה | ||
| SH3 | סביבה וחברה | מדעי הסביבה, דמוגרפיה, גאוגרפיה חברתית, לימודים עירוניים ואזוריים | ||
| SH4 | המוח האנושי ומורכבותו | קוגניציה, פסיכולוגיה, בלשנות, פילוסופיה וחינוך | ||
| SH5 | תרבויות ותוצר תרבותי | ספרות, אמנויות חזותיות ואמנויות הבמה, מוזיקה, לימודי תרבות ולימודים השוואתיים | ||
| SH6 | חקר העבר האנושי | ארכאולוגיה, היסטוריה וזיכרון | ||
| מדעי החיים (LS) | 34% | LS1 | ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה מבנית וביוכימיה | ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה, ביופיזיקה, ביולוגיה מבנית, ביוכימיה של העברת אותות |
| LS2 | גנטיקה, גנומיקה, ביואינפורמטיקה וביולוגיה מערכתית | גנטיקה, גנטיקה של אוכלוסיות, גנטיקה מולקולרית, גנומיקה, טרנסקריפטומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה, ביואינפורמטיקה, ביולוגיה חישובית, ביוסטטיסטיקה, מידול ביולוגי וסימולציה, ביולוגיה מערכתית, אפידמיולוגיה גנטית | ||
| LS3 | ביולוגיה תאית והתפתחותית | ביולוגיה של התא, פיזיולוגיה של התא, העברת אותות, אורגנוגנזה, גנטיקה התפתחותית, היווצרות דפוסים בצמחים ובעלי חיים | ||
| LS4 | פיזיולוגיה, פתופיזיולוגיה ואנדוקרינולוגיה | פיזיולוגיה של איברים, פתופיזיולוגיה, אנדוקרינולוגיה, מטבוליזם, הזדקנות, רגנרציה, קרצינוגנזה, מחלות לב וכלי דם, תסמונת מטבולית | ||
| LS5 | מדעי המוח והפרעות עצביות | נוירוביולוגיה, נוירואנטומיה, נוירופיזיולוגיה, נוירוכימיה, נוירופרמקולוגיה, מדעי המוח, הפרעות נוירולוגיות, פסיכיאטריה | ||
| LS6 | חיסון וזיהום | אימונוביולוגיה, אטיולוגיה של הפרעות חיסוניות, מיקרוביולוגיה, וירולוגיה, פרזיטולוגיה, מחלות זיהומיות גלובליות ואחרות, דינמיקת אוכלוסייה של מחלות זיהומיות, רפואה וטרינרית | ||
| LS7 | כלי אבחון, תרפיות ובריאות הציבור | אטיולוגיה, אבחון וטיפול במחלות, בריאות הציבור, אפידמיולוגיה, פרמקולוגיה, רפואה קלינית, רפואה רגנרטיבית, אתיקה רפואית | ||
| LS8 | ביולוגיה אבולוציונית, ביולוגיה של אוכלוסיות וביולוגיה סביבתית | אבולוציה, אקולוגיה, אתולוגיה, ביולוגיה של אוכלוסיות, מגוון ביולוגי, ביוגאוגרפיה, ביולוגיה ימית, אקוטוקסיקולוגיה, ביולוגיה פרוקריוטית | ||
| LS9 | מדעי החיים יישומיים וביוטכנולוגיה | מדעי החקלאות, בעלי החיים, הדיג, היערות והמזון; ביוטכנולוגיה, ביולוגיה כימית, הנדסה גנטית, ביולוגיה סינתטית, מדעי ביו תעשייתיים; ביוטכנולוגיה סביבתית ושיקום | ||
מענקים
עקרונות
שני העקרונות המכוננים של ERC לגבי מענקים הם:
- יש לשפוט בקשות למענקי מחקר באמצעות הקריטריון היחיד של מצוינות בביקורת עמיתים, ללא תלות בשיקולים פוליטיים, גאוגרפיים או כלכליים. כל תחרויות ERC למימון פתוחות לחוקרים מובילים מכל מדינה בעולם, כל עוד הם מחויבים לעבוד לפחות מחצית מזמנם באירופה. האיכות והמקוריות של פרויקט המחקר וכישוריו של המבקש (כפי שמוצג, למשל, על ידי רשימת הפרסומים שלו) הם קריטריוני ההערכה היחידים. משמעות הדבר היא שלא תהיה החזרה למממן, כלומר אין ערובה לכך שמדינה התורמת לתוכנית תקבל חלק זהה לתרומתה.
- יש למקד מחקר בחזית המדע באמצעות עידוד הצעות בסיכון גבוה ותגמול גבוה שעשויות לחולל מהפכה במדע ולהוביל לחדשנות אם יצליחו. המועצה המדעית אינה קובעת מראש סדרי עדיפויות נושאיים, אלא מאתגרת את המועמדים לזהות אותם בעצמם. מימון ניתן לפרויקטים בודדים היזומים בתהליך מונע על ידי חוקר, 'מלמטה למעלה'. למרות ששיתופי פעולה בתוך פרויקט יתקבלו בברכה, אין דרישה רשמית לשתף פעולה.
מועצת המחקר האירופית מבקשת מהחוקרים לחשוב בגדול, ומעניקה תמיכה נדיבה לפרויקטים שאפתניים. היא לא רוצה שמקבלי המענקים, שנבחרו בקפידה, יבזבזו זמנם בנטילת פרויקטים היקפיים רבים, או יצטרכו לחפש מימון נוסף למחקר שלהם. המענקים גמישים, כך שניתן לכסות את כל העלויות עבור פרויקט ספציפי, וניתנים לניוד, כלומר אם בעלי המענקים עוברים לאוניברסיטה או למכון אחר, המענק עובר איתם.
המבקש יכול להיות מכל לאום וגיל, וצריך להפגין היסטוריית מצוינות ולהציג הצעת מחקר פורצת דרך. המחקר חייב להתבצע במוסד מארח השוכן באיחוד האירופי או במדינה קשורה.[5]
תוכניות
המועצה מציעה את תוכניות המענקים הבאות, במימון של עד חמש שנים:[6]
| שם | כישורים | מימון מרבי | מטרה |
|---|---|---|---|
| מענקים ראשוניים | |||
| מענקים התחלתיים | תואר דוקטור + 2–7 שנות ניסיון | €1.5 מיליון
(+ €0.5 לכיסוי הוצאות התחלה) |
תומך במובילי מחקר עצמאיים מתפתחים. מכוון לקידום עצמאות מדעית מוקדמת של כישרונות מבטיחים. |
| מענקי קונסולידטור | תואר דוקטור + 7–12 שנות ניסיון | €2 מיליון
(+ €0.75 מיליון) |
תומך בחוקרים בשלב שבו הם מגבשים צוות או תוכנית מחקר עצמאיים משלהם. |
| מענקים מתקדמים | רקורד מדעי מעולה של 10 שנים | €2.5 מיליון
(+ €1.0 מיליון) |
תומך בחוקרים שכבר ביססו את עצמם כמובילי מחקר עצמאיים. |
| מענקים משניים | |||
| מענקי הוכחת היתכנות | מחזיק של מענק ERC קודם | €150,000 | מימון נוסף פתוח רק למחזיקי מענקים קיימים כדי לקרב את רעיונות המחקר שלהם לשוק |
נתונים שנתיים
התרשימים הבאים מציגים את שיעורי ההצלחה השנתיים.[7]
מענקים התחלתיים
- זוכים
- מסורבים
- לא מוערכים
מענקי קונסולידטור
- זוכים
- מסורבים
- לא מוערכים
מענקים מתקדמים
- זוכים
- מסורבים
- לא מוערכים
ישראל
חוקרים מאוניברסיטאות בישראל משתתפים אף הם בתחרות על מענקי ERC וזוכים להצלחה.[8] חוקרים מאוניברסיטת אריאל אינם מורשים להשתתף בתוכנית זו, משום שהאוניברסיטה שוכנת מעבר לקו הירוק.[9]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מועצת המחקר האירופית
מועצת המחקר האירופית, ברשת החברתית פייסבוק
מועצת המחקר האירופית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מועצת המחקר האירופית, ברשת החברתית אינסטגרם
מועצת המחקר האירופית, חברה ברשת החברתית LinkedIn
מועצת המחקר האירופית, סרטונים בערוץ היוטיוב
מועצת המחקר האירופית, סרטונים באתר Vimeo
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ ERC starting grant holder wins Nobel physics, sciencebusiness.net, 6 October 2010;
ERC grant holder awarded Nobel Prize in physics, CORDIS, 10 October 2012;
Two grantees win 2022 Nobel Prize in Physics, ERC, 4 October 2022 - ^ Winnacker E.-L. (2008). "On Excellence through Competition". European Educational Research Journal. 7 (2): 124. doi:10.2304/eerj.2008.7.2.124.
- ^ Jonathan Amos, European research goes for gold, BBC, 27 February 2007
- ^ נקבע על ידי המועצה המדעית
- ^ "What is a European Research Council (ERC) grant?". EU Funds. 2 במאי 2022. נבדק ב-5 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Apply for a grant, ERC
- ^ basic statistics for ERC funding activities
- ^
אפרת נוימן, כיצד זכתה קבוצת מדענים ישראלים ב-48 מיליון יורו מהאיחוד האירופי, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2013;
שיתוף הפעולה המחקרי-מדעי עם האיחוד האירופי בתוכנית "הורייזן 2020": מענקים מעל 1.3 מיליארד אירו הוענקו ל 1666 פרויקטים ישראלים מתחילת התכנית ועד סופה, רשות החדשנות, 11 מאי 2022;
ירון דרוקמן, 29 חוקרים מישראל זכו במענק יוקרתי של האיחוד האירופי, באתר ynet, 22 בנובמבר 2022 - ^ יהונתן ליס, משרד החוץ: סוכם כי ישראל תצטרף לתוכנית השקעות של האיחוד שמחריגה התנחלויות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021;
איתמר אייכנר, ישראל הצטרפה לתוכנית המחקר והפיתוח הגדולה בעולם: "הישג דיפלומטי חשוב", באתר ynet, 6 בדצמבר 2021
37049416מועצת המחקר האירופית