E-2 הוקאיי

E-2 הוקאיי
E-2 Hawkeye
	שני מטוסי E-2 הוקאיי של הצי האמריקני טסים ליד הר פוג'י ביפן.
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס שליטה ובקרה, פיקוד והתרעה מוקדמת
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	נורת'רופ גראמן; גראמן (היסטורי)
צוות	2 טייסים, 3 בקרים
יחידות שיוצרו	200 לפחות (עדיין בייצור בשנת 2020)
משתמש ראשי	צי ארצות הברית
מחיר	176 מיליון דולר (שנת 2012)
אורך	17.55 מטר ; הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם E-2C
גובה	5.59 מטר
מוטת כנפיים	24.56 מטר
שטח כנפיים	65 מ²
משקל ריק	17,240 ק"ג
משקל טעון	23,540 ק"ג
משקל המראה מרבי	26,082 ק"ג
מהירות שיוט	500 קמ"ש ; הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם E-2C
מהירות מרבית	560 קמ"ש
טווח טיסה מרבי	2,600 ק"מ
סייג רום	10,600 מטר; סייג רום מבצעי: 9,400 מטר
עומס כנף	355 ק"ג/מ²
	2 × מנוע טורבו־פרופ אליסון T-56-A-425 בעלי הספק של 4,910 כ"ס כ"א.
	2 × מנוע טורבו־פרופ אליסון T-56-A-425 בעלי הספק של 4,910 כ"ס כ"א.
תרשים

נורת'רופ גראמן E-2 הוקאיי (אנגלית: Hawkeye) הוא מטוס דו-מנועי הנועד לשליטה ובקרה, לפיקוד ולהתראה מוקדמת. הוא פותח לפי דרישות הצי האמריקני, ונועד לתפעול מעל נושאות מטוסים. את המטוס קל לזהות לפי הצלחת הגדולה שמותקנת על גבו.

צה"ל רכש 4 מטוסי הוקאיי (E-2C) בשנת 1978 והעניק להם את השם העברי "דיה", כשמה של ציפור הטרף חדת-העין. המטוסים סופקו לישראל במהלך 1981.

במהלך מבצע שלום הגליל המטוסים הופעלו במבצע ערצב 19 לתקיפת מערך טילי הנ"מ הסורי בבקעת הלבנון. הצלחתו של המבצע נזקפת, בין השאר, ליכולת ההתראה והשליטה של חיל האוויר הישראלי שהסתמכה על הפעלתם של מטוסי הדיה.

המטוסים הפסיקו פעילותם בשנת 1994. שלושה מבין המטוסים שפעלו בחיל האוויר הישראלי, נמכרו לחיל הים של מקסיקו בשנת 2002, לאחר ששופצו על ידי התעשייה האווירית לישראל בשיתוף חברת למדה הנדסת מערכות. המטוס הרביעי נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

חיל האוויר הישראלי היה הראשון לפתח יכולת תדלוק אווירי למטוסי ההוקאיי.