British Motor Corporation

British Motor Corporation,‏ BMC היא חברה בריטית לייצור מכוניות שפעלה בשנים 1952–1966. היא הוקמה לאחר איחוד מספר יצרני רכב בריטים. בשנת 1966 בעקבות ארגון מחדש של תעשיית רכב הבריטית היא הפכה להיות חלק של British Leyland.

היסטוריה

החברה הוקמה בשנת 1952 בעקבות הסכם איחוד חברות Morris Motors ו-Austin Motor Company. בעקבות כך היא כללה גם ייצור רכבים מהדגמים של MG Cars, Riley Motor ו-Wolseley Motors. בהקמתה היא הגיע כ-39% מייצור המכוניות בבריטניה. היו"ר הראשון של החברה היה ויליאם מוריס. כבר בסוף 1952 הוא הוחלף על ידי לאונרד לורד, בעל חברת אוסטין.

מטה של BMC היה ממוקם במתחם אוסטין ליד בירמינגהאם ואוסטין היה המרכיב הדומיננטי בתאגיד. כבר לאחר שלוש שנים ייצור מנועים מתוצרת מוריס הופסק. המפעל ליד בירמינגהאם עבר שדרוג משמועתי בשנת 1951 והיה מודרני לתקופתו. לעומת זאת מערכת בקרת איכות ומערכת מסחרית של אוסטין הייתה חלשה. המכונית הנמכרת ביותר הייתה Mini ולפי ניתוח של פורד החברה הייתה מפסידה 30 פאונד על כל רכב נמכר. הציבור הבריטי היה נאמן לדגמים היסטוריים, כתוצאה מכך בחלקים של השוק מכוניות מתוצאת BMC התחרו ביניהם.

בשנת 1958 בטיסטה פינינפארינה קיבל הזמנה לעיצוב מחדש של דגמי BMC. הדגם אוסטין A40 פארינה שעוצב על ידו נחשב להאצ'בק הראשון שעבר לייצור סדרתי. הייצור נמשך עד לשנת 1967. מכוניות נוספות שהוצבו על ידו היו וולסלי 15/60 ו-מוריס אוקספורד פרינה.

החברה הייתה מייצרת גם מכוניות גדולות דוגמת Vanden Plas Princess. כמו כן במפעלי BMC היו פסי ייצור למכוניות מסחריות ומשאיות קלות.

בבעלות החברה היו 21 מפעלים בחוץ לבריטניה. מפעל חדש נבנה בשנת 1953 באוסטרליה. בדנמרק לחברה הייתה נוכחות חזקה, עקב ייצוא גדול של דנמרק לבריטניה רכבי BMC זכו להנחה משמעותית במיסוי. בשנת 1963 הוקם מפעל בספרד בעיר פמפלונה. לאחר מספר שנים הוא נרכש על ידי SEAT. בשנת 1964 הוקם מפעל בטורקיה. בשנת 2002 מפעל זה החל לייצא מכוניות לבריטניה ובכך סמל של BMC חזר למולדת.

מכיוון שמכוניות דומות היו מיוצרות תחת שמות שונות, הוחלט להמשיך במסורת של אוסטין ולתת לכל תכנון מספר ייעודי "ADO" - Amalgamated Drawing Office". לדוגמה ADO38 היה שייך לדגמים Riley 4/72, Morris Oxford Farina, Wolseley 16/60, Magnette MkIV שהיו מיוצרים במפעלים שונים של החברה. שיטה זו שרדה גם לאחר סגירת החברה. למשל Austin Allegro שייצורה התחיל בשנת 1973 הייתה ידוע כ-ADO67.

במחצית שנות ה-60 תעשיית הרכב בריטית סבלה מקשיים רבים. ממשלת הרולד וילסון החליטה ללחוץ על מיזוגים במטרה לשפר תחרותיות של החברות. במחצית 1965 BMC רכשה אחד הספקים שלה Pressed Steel ובכך הוסיפה לצוותה 27 אלף עובדים. בהמשך נרכשה חברת Jaguar Cars.

בינואר 1968 בלחץ הממשל הוחלט לאחד BMC עם חברת ליילנד ולהקים חברה British Leyland. ייצור מכוניות נוסעים שהיה התמחות של BMC רוכז בחטיבת Austin-Morris Ltd ושימוש בשם BMC הופסק.