ז'ול ורן ATV
 | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| חללית | ATV | ||
| שם החללית | ז'ול ורן | ||
| כן שיגור | ELA-3, בסיס החלל האירופי קורו | ||
| שיגור | 9 במרץ 2008, 04:03 UTC | ||
| נחיתה |
חדירה לאטמוספירה ב-29 בספטמבר 2008 | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
20,000 ק"ג (מתוכם 2,279 ק"ג מטען) | ||
| משגר | אריאן 5 | ||
| נתוני מסלול | |||
| אפוגיאה | 339 ק"מ | ||
| פריגיאה | 331 ק"מ | ||
| זמן הקפה | 91.34 דקות | ||
| נטיית מסלול | 51.6° | ||
| תחנת עגינה | תחנת החלל הבינלאומית | ||
| תאריך עגינה | 3 באפריל 2008, 14:45 UTC | ||
| תאריך עזיבה | 5 בספטמבר 2008, 21:29 UTC | ||
| משך העגינה | 5 חודשים | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
ז'ול ורן ATV או ATV-1, הייתה משימתה הראשונה של חללית המטען הרובוטית ATV, שפותחה ושוגרה על ידי סוכנות החלל האירופאית. החללית נקראה על שמו של סופר המדע הבדיוני הצרפתי המפורסם ז'ול ורן. היא שוגרה ב-9 במרץ 2008 למשימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), כשבתוכה דלק, מים, חמצן ועוד.
מפני היותה חללית ה-ATV הראשונה, "ז'ול ורן" שהתה בחלל שלושה שבועות, במהלכם נבדקו כל מערכותיה, לפני שנפגשה ועגנה ב-ISS. החללית עגנה בתחנה ב-3 באפריל 2008. ב-25 באפריל 2008 הופעלו מנועי החללית כדי להגביה את מסלול תחנת החלל. לאחר כ-5 חודשים בתחנה, ב-5 בספטמבר 2008, נפרדה החללית מתחנת החלל ונכנסה למסלול חדירה לאטמוספירה, בו נשרפה ב-29 בספטמבר.
הרכבה
חללית ה-ATV הראשונה נקראה רשמית "ז'ול ורן" ב-9 באפריל 2002.[1] לקראת סוף 2003 הורכבו כבר רוב חלקי החללית.[2] רכיבי החללית נבנו על ידי חברות תעופה שונות; מערכות העגינה והתדלוק נבנו על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה ברוסיה, החלק המדוחס של החללית נבנה על ידי חברת Thales Alenia Space האיטלקית, ומערכות ההנעה נבנו על ידי EADS Astrium בברמן, גרמניה.[2] החללית הורכבה בברמן, גרמניה, אז הועברה למרכז המחקר וטכנולוגיית החלל האירופי (ESTEC) שבנורדווק, הולנד, ב-15 ביולי 2004, לבחינות ובדיקות.[2]
מהלך המשימה
שיגור
"ז'ול ורן" שוגרה למסלול לווייני נמוך על גבי משגר אריאן 5ES. השיגור בוצע מ-ELA-3 שבבסיס החלל האירופי קורו, גינאה הצרפתית, ב-9 במרץ 2008, 04:03:04 UTC. החללית נפרדה מהמשגר שעה, שש דקות ו-41 שניות לאחר השיגור, ומערכות הניווט של החללית הופעלו. יומיים לאחר מכן, ב-11 במרץ, הופעלו 4 מנועי החללית בפעם הראשונה.
במסלול ועגינה ב-ISS
מפני ש"ז'ול ורן" הייתה חללית ה-ATV הראשונה, מספר סימולציות בוצעו במסלול כדי לבחון את בטיחות עגינתה של החללית בתחנת החלל. החללית שהתה בחלל שלושה שבועות לפני שעגנה בתחנה. ב-13 וב-14 במרץ השלימה החללית בהצלחה תמרוני מניעת התנגשות, כך שאם תארע תקלה בעת תהליך העגינה האמיתית בתחנה, תוכל החללית למנוע את התנגשותה בתחנה.[3]
לאחר מכן ביצעה החללית שני ימי סימולציות עגינה. סימולציות אלו כללו מספר פגישות עם תחנת החלל הבינלאומית, שהסתיימו עם המבחן הסופי - עגינה של ממש במודול זווזדה של התחנה, ב-3 באפריל 2008. הפגישה עם תחנת החלל בוצעה בצורה אוטומטית באמצעות גלאי כוכבים ומערכת GPS. העגינה בתחנה בוצעה גם היא בצורה אוטומטית לחלוטין בעזרת וידאומטרים וטלגוניאומטרים. כאשר "ז'ול ורן" הגיעה למרחק של 249 מטרים מהתחנה, החל שלב העגינה הסופי, שהונחה על ידי קרני לייזר שירה הווידאומטר והוחזרו על ידי רכיב על מודול זווזדה, והטלגוניאומטר ששימש כמערכת רדאר.[4] צוות תחנת החלל היה יכול לבטל ידנית את עגינת החללית בתחנה כל עוד הייתה רחוקה מטר אחד מהתחנה. "ז'ול ורן" עגנה בהצלחה בתחנת חלל הבינלאומית ב-3 באפריל 2008, 14:45 UTC
בתחנת החלל
לאחר שעגנה החללית בתחנת החלל והושלם אישור העגינה, היה יכול צוות התחנה להיכנס אל תא המטען המדוחס של החללית ולפרוק אותו ממטענו. מכלי המטען הנוזלי חוברו למכלי תחנת החלל ורוקנו מתכולתם. צוות התחנה שיחרר בצורה ידנית רכיבי אוויר שהביאה עימה החללית אל תוך חלל התחנה. סך כל המטען שנשאה החללית היה 2,297 ק"ג. לאחר שרוקנה החללית ממטענה, הושאר צוהר החללית פתוח כך שהיא שימשה כהרחבה לתחנת החלל. במשך הזמן ששהתה החללית בתחנה, מילא אותה צוות התחנה בפסולת, שתישרף מאוחר יותר באטמוספירה. כמו כן שימשה החללית להעלאת מסלול תחנת החלל 4 פעמים.
שני כתבי יד מקוריים של ז'ול ורן, ומהדורות מאוירות על ידי פייר-ז'ול הצל של "מהארץ לירח" ו"מסביב לירח", שוגרו גם הם בתוך החללית כמזכרת לצוות התחנה.[5]
ב-27 באוגוסט 2008 הופעלו מנועי החללית לכ-5 דקות, ותחנת החלל הואטה ב-1 מטר לשנייה. כתוצאה מכך, הונמך מסלול התחנה בכ-1.77 ק"מ, ובכך נמנעה לחלוטין האפשרות שפסולת חלל מהלוויין הרוסי קוסמוס 2421 יפגעו בתחנת החלל.
ה-ATV היה המקום השקט ביותר בתחנת החלל, מכיוון שהיה מבודד משאר התחנה. בגלל יתרון זה, הפך צוות התחנה את החללית לחדר השינה שלהם, וכמקום לפעילות הגיינית אישית.[6]
כשעגנה החללית בתחנת החלל, שהתה בו המשלחת ה-16 לתחנה, שכללה את מפקדת המשימה פגי ויטסון (נאס"א) ושני מהנדסי טיסה, יורי מלצ'נקו (סוכנות החלל הרוסית) וגארט רייזמן (נאס"א). באפריל ומאי הוחלפו אנשי הצוות במשלחת ה-17, ששהו בתחנה בזמן הפרידה מהחללית. המשלחת ה-17 כללה את מפקד המשימה סרגיי וולקוב (סוכנות החלל הרוסית) ושני מהנדסי טיסה, אולג קונוננקו (סוכנות החלל הרוסית) וגרגורי צ'אמיטוף (נאס"א). בזמן ששהתה החללית בתחנה לא היה בה אף איש צוות של סוכנות החלל האירופית.
בזמן ששהתה החללית בתחנה, הגיעו לתחנת החלל שתי חלליות נוספות. סויוז TMA-12 הביאה לתחנת החלל שניים מאנשי המשלחת ה-17 ואיש צוות נוסף, האסטרואנוטית הדרום קוריאנית אי סו-יון. מעבורת החלל דיסקברי הגיעה לתחנה במאי במשימת STS-124, והביאה עימה את צ'אמיטוף שהחליף את רייזמן. המעבורת הביאה עימה גם חלק מיחידת המעבדה היפנית של תחנת החלל - קיבו.
סיום המשימה
ב-5 בספטמבר 2008 נפרדה "ז'ול ורן" מתחנת החלל הבינלאומית והנמיכה את מסלולה ל-5 ק"מ מתחת לתחנה. היא נשארה במסלול זה עד ללילה של ה-29 בספטמבר.[7] בשעה 10:00:27 UTC החלה החללית את תמרון היציאה ממסלול הראשון שלה, שנמשך כ-6 דקות. ב-12:58:18 בוצע תמרון נוסף שנמשך 15 דקות. לבסוף, בשעה 13:31 UTC, חדרה החללית לאטמוספירה בגובה 120 ק"מ מעל האוקיינוס השקט, שם נשרפה יחד עם הפסולת אותה לקחה מתחנת החלל.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר סוכנות החלל האירופית המוקדש לחללית
- פרופיל המשימה, בתמונות ואיורים
- טל ענבר, עם ז'ול ורן – לחלל!, באתר "הידען", 29 באוגוסט 2007
הערות שוליים
- ^ Jules Verne - an extraordinary space traveller
- ^ 2.0 2.1 2.2 2003: a challenging year to build Jules Verne
- ^ Jules Verne demonstrates flawless Collision Avoidance Manoeuvre
- ^ State of the art in automatic rendezvous
- ^ Europe's 'Jules Verne' spacecraft carries namesake's notes on maiden voyage
- ^ Jules Verne ATV reveals unexpected capabilities
- ^ 'Jules Verne' begins final voyage
- ^ Successful re-entry marks bright future for ATV