80,000 שעות
| תקופת הפעילות | אוקטובר 2011 – הווה (כ־12 שנים) |
|---|---|
| https://80000hours.org/ | |
80,000 שעות היא ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בלונדון. הארגון עורך מחקר על טיוב אפיקי קריירה. מטרתו היא "לעודד אנשים למקסם את הקריירה שלהם מבחינת עריכת אפקט חיובי חברתי בהתבסס על המחקר של הארגון"[1]. הארגון מספק ייעוץ באתר אינטרנטי, בפודקאסט, ובפגישות פרטניות. הארגון הוא חלק מהמרכז לאלטרואיזם אפקטיבי, שמקושר לפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד[2]. שמו של הארגון מתייחס לפרק הזמן האופייני הכולל בו אדם צפוי לעבוד למשך כל הקריירה[3]. הארגון נוסד על ידי האקסלרטור Y Combinator בשנת 2015.
עקרונות
על פי 80,000 שעות, ישנן קריירות שמטרתן לעשות טוב שעושות זאת ביעילות רבה בהרבה מקריירות אחרות. הארגון אומד בעיות שאנשים יכולים להתמקד בפתרונן במונחים של "סולם" (scale), "הזנחה" (neglectedness) ו"פתירות" (solvability) שלהם. הארגון מדרג מסלולי קריירה על פי פוטנציאל ההשפעה החברתית שלהם, עד כמה הם מפתחים אדם שישפיע בהמשך, ועל התאמה אישית עם המועמד למסלול[4].
הארגון מדגיש כי יש למדוד את ההשפעה החיובית של בחירת עיסוק מסוים בכמות ה'טוב הנוסף' שנוצר כתוצאה מאותה בחירה, ולא בכמות הטוב הנוצרת ישירות[5].
הארגון מדגיש כי יש לשקול גם דרכים עקיפות להשפיע על הסביבה, דוגמת השתכרות לשם נתינה (להרוויח משכורת גבוהה במסלול קריירה נורמטיבי, ותרומה של חלק גדול ממנה), וכן דרכים ישירות, דוגמת מחקר מדעי או השפעה על מדיניות ציבורית.
הפילוסוף התועלתני פיטר סינגר מציין את הדוגמה של בנקאות ופיננסים כקריירה בעלת השפעה רבה על ידי תרומות כאלה בהרצאת TED שלו, "The why and how of effective altruism", שם הוא דן בעבודה של 80,000 שעות[6].
תחום עיסוק
עיקר תחום העיסוק של הארגון הוא בייעוץ לבוגרי אוניברסיטה טריים בין הגילאים של 20 ו-40[7]. הארגון תומך בגישה "אריכות טווח" (longtermism), כלומר, שההשפעה המוסרית החשובה ביותר של הפעולות שלנו הן ההשלכות שלהן על הדורות הבאים, בגלל הכמות הגדולה של האנשים שעתידים, או עשויים, להתקיים בעתיד[8][9]. בהתאם, הארגון משקיע משאבים במחקר על אודות אירועים הנחשבים לעשות שינויים קבועים לאורך זמן, דוגמת מלחמה גרעינית, מגיפות, שיפור היחסים בין סין וארצות הברית, או קבלת ההחלטחת בארגונים גדולים[10].
ביקורות וקבלה
ההמלצה של 80,000 שעות על השתכרות לשם נתינה, הנוהג לפיו כדאי לאדם להרוויח משכורת גבוהה במסלול קריירה נורמטיבי, ותרומה של חלק גדול ממנה לעמותות קוסטאפקטיביות. המלצה זו התקבלה בספקנות[11]. בירחון, Oxford Left Review, פיט מילס טען שמכיוון שקשה לכמת את הסבירות לחולל שינוי חברתי, 80,000 שעות מוטות לשיטות הניתנות לכימות, כמו השתכרות לשם נתינה[12].
לאורך פעילותם, 80,000 שעות הפחיתו את תמיכתם בהשתכרות לשם נתינה לטובת מסלולים חלופיים כמו מחקר, הסברה או רפורמה במדיניות, והחלו להמליץ לעבוד על בעיות שפתירתן קשה יותר לכימות[13][14].
ראו גם
הערות שוליים וקריאה נוספת
- ^ Our new guide to doing good with your career, 80,000 Hours (ב־American English)
- ^ About us, 80,000 Hours (ב־American English)
- ^ FAQ | 80,000 Hours, web.archive.org, 2012-11-01
- ^ All our research, 80,000 Hours (ב־American English)
- ^ The replaceability effect: working in unethical industries part 1, 80,000 Hours, 2012-03-26 (ב־American English)
- ^ Singer, Peter, The why and how of effective altruism (באנגלית), נבדק ב-2021-06-06
- ^ Speak with us, 80,000 Hours (ב־American English)
- ^ If you want to do good, here’s why future generations should be your focus, 80,000 Hours (ב־American English)
- ^ The case for strong longtermism - Hilary Greaves, William MacAskill (Global Priorities Institute, Oxford University), Global Priorities Institute, 2019-09-24 (ב־American English)
- ^ Our current list of the most important world problems, 80,000 Hours (ב־American English)
- ^ A. Srinivasan, Stop the Robot Apocalypse: the New Utilitarians, London Review of Books 37, 2015-09-24, עמ' 3–6
- ^ siteadmin, OLR Issue 7, The Oxford Left Review, 2012-07-17 (באנגלית)
- ^ 80,000 Hours thinks that only a small proportion of people should earn to give long term, 80,000 Hours, 2015-07-06 (ב־American English)
- ^ A list of the most urgent global issues, 80,000 Hours (ב־American English)
