הרב יעקב משה הלל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב משה הלל
לידה 8 באוגוסט 1945 (גיל: 79)
כ"ט באב תש"ה
מקום פעילות ישראל
השתייכות חרדים
תחומי עיסוק ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום
תפקידים נוספים  
רבותיו  
בני דורו  
בן זוג  
הרב יעקב משה הלל (במרכז) יחד עם הרב שמעון בעדני והרב שלמה זעפראני
ישיבת חברת אהבת שלום בירושלים

הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש ישיבת המקובלים חברת אהבת שלום בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בהודו למשה הלל (נכדו של הרב אברהם הלל שכיהן כאב"ד בעיראק) ולגולדיס כתון. נקרא בשם יעקב וכינה את עצמו משה על שם אביו כמנהג עיראק. בבגרותו חי באנגליה, שם למד בישיבת גייטסהד, ולאחר מכן עלה לישראל ולמד בישיבת פוניבז' בבני ברק. נשוי לציונה, בתו של הרב יצחק אוחנה, שהיה רבה הראשי של קריית שמונה.

לאחר נישואיו למד במכון להכשרת דיינים ורבנים שהקים הראשון לציון הרב יצחק נסים, ובמכון הארי פישל. את יסודות חכמת הקבלה למד בין היתר אצל הרב מרדכי עטיה (הסב).

מאז שנת תשל"ב הוא מוסר שיעורים יומיים בקבלה. בתחילת שנות ה-70 הקים בירושלים את ישיבת המקובלים "חברת אהבת שלום", על שם חבורת המקובלים בראשות רבי שלום שרעבי, וכיהן בראשותה עם הרב דוד בצרי. בהמשך פרש הרב בצרי והקים את ישיבת השלום. בשנת ה'תשנ"ג היה בין מקימי ארגון מרביצי תורה ספרדים, עם ראשי ישיבות ספרדים נוספים.

בין שומעי שיעוריו נמנו רבנים כגון רבי ישראל אליהו ויינטרוב, רבי שמשון דוד פינקוס, רבי אהרון סלאצקי ובנו רבי אליהו סלאצקי, רבי זיידל אפשטיין ועוד.

הרב הלל למד כ40 שנה בתורת הנגלה והנסתר עם ידידו הרב נתנאל ספרין, האדמו"ר מקומרנא[1].

הרב הלל הוא מקימם ונשיאם של ארגונים ומוסדות, בהם ארגון 'שלום לעם' שפועל להחזרה בתשובה של בני נוער, סמינר בנות אלישבע בירושלים וישיבת עץ החיים במבנה ספריית בני ברית בירושלים, בראשות בנו הרב יוסף הלל. הוא עומד בראש רשת של כוללים וכן כוללי ערב ללימוד הלכה ''אליבא דהלכתא'', שבהם אלפי אברכים, בעיקר באזור ירושלים.

הרב הלל נחשב לבעל השקפה קנאית, במיוחד ביחס לחברה הספרדית, המתונה בדרך כלל מזו האשכנזית. הרב הלל היה מקורב לרבי יצחק כדורי, והיה בקשר מיוחד עם הרב מרדכי אליהו. הרב הלל מוסר שיעורים גם באנגלית.

הרב הלל כתב עשרות ספרים. המכון להוצאת ספרים שבראשותו הוציא לאור מאות כרכים של ספרי מחברים מהדורות הקודמים, רובם מכתבי יד. הוא מחזיק באוסף נדיר של כתבי יד עתיקים, בעיקר בתחום הקבלה.

הרב הלל עסק בבחרותו בציור,[2] ואחד מציוריו נמכר בכ-40,000 דולר.[3]

לרב הלל 19 ילדים, חלקם מלמדים במוסדותיו. אחד מחתניו הוא הרב דניאל טולידנו בנו של רבי גבריאל טולדנו, חתן נוסף הוא הרב שלום עמאר, בנו של רבי אברהם עמאר שהיה ראש ישיבת אור ברוך לצעירים.

אחד מבניו תלמיד ת"ת קמניץ נהרג בתאונה בדרך חזור מהת"ת.

בחנוכה תשפ"ג במעמד סיום על כל שו''ע בית יוסף או''ח עם משנה ברורה שנלמד בכוללי ערב שבנשיאותו, חשף הרב הלל שחלה במחלה בכבד ועתיד לעבור טיפולים בארצות הברית, וביקש מתלמידיו שיתפללו לרפואתו.

הרב הלל נוהג לשיר מדי שנה במעמד ההקפות השניות שמתקיים במוסדותיו במשך כל הלילה, השירים הם פיוטים שעברו עיבוד מוזיקלי, חלקם על ידו.

ספריו

  • אהבת שלום - על הרש"ש, שיטתו בקבלה וחיבוריו
  • סידור כוונות אהבת שלום - (6 כרכים) הגדה של פסח, חנוכה ופורים, ספירת העומר, כוונות חג השבועות סוכות וכוונות נענועי הלולב. כרך נוסף כולל: כוונות הסעודה, כוונות ברכות הנהנין, כוונות הצדקה, כוונות פדיון נפש לחולה. בכל כרך מופיע קונטרס "שפת הים" ובו ביאור על הכוונות.
  • שפת הים - (7 כרכים) ביאורים בסדרי הכוונות על פי הרש"ש. יצאו לאור כרכים: שבועות, פסח, שובבי"ם, חנוכה, ספירת העומר, סעודה וברכות הנהנין.
  • ושבתה הארץ - בעניין סדר הכוונות בשנת השמיטה. כולל קונטרס "כנסייה לשם שמים" - לקט מגדולי הדורות בנושא הכוונות בשנת השמיטה, ומאמר "בעניין סדר הכוונות בשנת היובל".
  • שרשי הים - (5 כרכים) ביאורים על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל. כולל פירוש המבאר את דבריו וכן ביאורים וחידושים
  • שרשי הים - חידושים וביאורים על שער התיקון מתוך ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל
  • אספקלריא דנהרא - ביאור על הקדמת רחובות הנהר של הרש"ש. מכיל שני פירושים, ביאור רהוט בשם "נהרא ופשטא", ועיונים וביאורים בשם "מעמקי הים".
  • וישב הים - (3 כרכים) שאלות ותשובות הלכה למעשה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, משולבים בהנהגות על פי הקבלה
  • גלי הים - פירושים חידושים וביאורים על שער הכוונות להאר"י ונהר שלום וסידור הכוונות לרש"ש
  • הבן בחכמה - (3 כרכים) מאמרים וביאורים בתורת הקבלה ובכוונות הרש"ש
  • " פאת הים" - הערות וביאורים על ספר שער הכוונות - דרושי פסח, ספירת העומר, ושבועות
  • ביאורים והגהות על כתבי יד של המקובל רבי שאול דויק הכהן - על ספר "פאת השדה", בכתבי האר"י והרש"ש
  • רוח הים - (4 כרכים) שיחות ומאמרים על ימים נוראים, פסח ושבועות, מאמרים בענייני השעה, הספדים
  • תקנת השבים - מאמרים בגדרי התשובה והתיקון על החטאים, ובפרט בעניין ימי השובבים. כולל קונטרס "פודה ומציל" סדרי תפילות ותיקונים לימי השובבים, וסדר פדיון "פ"ד תעניות"
  • עד הגל הזה - על ל"ג בעומר והילולא דרבי שמעון בר יוחאי
  • בנין אריאל פתח שער השמים - מבנה העולמות העליונים
  • תמים תהיה - ביאור מצוות "תמים תהיה עם אלוקיך", וחובת ההתרחקות מקבלה מעשית ומקובלים מתחזים
  • רני עקרה - ילקוט פקידת עקרות ועקרים, כולל עצות, סגולות, תפילות ודברי נחמה
  • עמודי הוראה - ביאור על ספר "מורה באצבע" מרבי חיים יוסף דוד אזולאי
  • גבורת האר"י - תשובות ומאמרים בעניין קביעת ההלכה במחלוקת בין הפוסקים והמקובלים וכללי הפסיקה כדעת המקובלים
  • "ישמח משה" - הלכות וענייני אבילות
  • "שנות חיים" - תולדות רבינו חיים ויטל
  • תהלות יוסף - תולדות רבינו יוסף חיים מבגדאד
  • ויצץ ציץ - קונטרס המבאר שגם לפי הקבלה יש מצווה שייראו הציציות של הטלית קטן לעיני כל
  • עוטר ישראל בתפארה - בעניין הנחת תפילין של רש"י ושל רבינו תם, האם להניחם ביחד או בזה אחרי זה
  • בין זרועות עולם - פסק בעניין כיוון העמדת המיטה בין דרום וצפון.
  • ילקוט פטר חמור - בהלכות ובענייני פדיון פטר חמור, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום"
  • סידור תפילת רפאל - עם הלכות ומוסר מספרי החיד"א, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום"
  • "בן איש חי - תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות", בניו שלום ואברהם בהנחייתו, בהוצאת "מרכז שלום לעם"
  • כתבוני לדורות - תיאור השתלשלות כתיבת תורת האר"י. לטענת יוסף אביב"י חלקים נרחבים מהספר הועתקו מספרו בנין אריאל.[4]
  • העובד הנאמן - ביאור י"ג עיקרי האמונה ועשר זכירות בשפה ברורה
  • סולם יעקב - מאמרי חכמה ודעת על פרשיות השבוע.
  • דרך ה - עם ביאור נרחב ומאמרים.
  • נפש החיים - עם ביאור נרחב ומאמרים.

דברי תורתו התפרסמו גם בירחון מקבציאל.


לקריאה נוספת

  • יונתן מאיר, 'גילוי וגילוי בהסתר: על "ממשיכי" הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, טז (תשס"ז), עמ' 151–258

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31070317יעקב משה הלל