תשעת המכובדים
תשעת המכובדים (בצרפתית: Neuf Preux) הוא הכינוי שניתן לתשע דמויות היסטוריות בהן מגולם האידיאל האבירות של ימי הביניים. הופעתם הראשונה של תשעת המכובדים באמנות האירופית הייתה במאה ה-14, בחיבורו של ז'אן דה לונגויון "שבועת הטווס" (Voeux du Paon). תשע הדמויות המופיעות בחיבור היו, לפי התפיסה הרווחת בימי הביניים, דמויות אביריות ראויות לציון בעת העתיקה, במקרא ובהיסטוריה ובאגדה הנוצרית של ימי הביניים. לאחר הופעתם של תשעת המכובדים בחיבור הצרפתי, הם הפכו להיות נושא נפוץ בספרות והאמנות של אירופה באותה התקופה, וזכו להערצה ששרידיה ניכרים עד לימינו ביחס לו זוכות דמויות אלו בקרב האגדה והאמנות העכשוויות.
תשעת המכובדים היו:
- עברים: יהושע בן נון, דוד, יהודה המכבי.
- פגאנים: הקטור, אלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר.
- נוצרים: המלך ארתור, קרל הגדול, גוטפריד מבויון.
כמה מהגרסאות המאוחרות של הרשימה כוללות את הגיבורה ז'אן דארק כמכובדת העשירית.
כקבוצה מציגות הדמויות את כל הפנים הקיימים בלוחם המושלם. כל המכובדים, למעט הקטור, נודעו בשל מעשי הכיבוש שביצעו. כל המכובדים, למעט יהושע, היו צאצאים למשפחות מלכותיות או אציליות. כל הדמויות ברשימה זיכו את מדינותיהם ועמם בכבוד ויוקרה וסימנו את הכח והעורמה הצבאית שנחשבו בימי הביניים לתכונות ראשונות במעלה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
| תשעת המכובדים באמנות ימי הביניים | |
|---|---|
|
26045490תשעת המכובדים