תרמוגרפיה רפואית

תֶּרְמוֹגְרַפְיָה רפואית היא תחום בתרמוגרפיה המפיק מידע אבחוני מקרינה תת-אדומה של גוף האדם. תרמוגרפיה עושה שימוש במצלמות תרמוגרפיות כדי ליצור הדמיית תת-אדום, בדומה להדמיה באמצעות אולטרה סאונד או באמצעות קרני רנטגן.

תרמוגרפיה מאפשרת זיהוי אזורים בגוף בהם זרימת הדם אינה תקינה ונעשה בה שימוש על ידי וטרינרים ורופאי ספורט כדי לזהות דלקות.

טכנולוגיה

מצלמת האינפרא אדום קולטת בעיקר את קרינת החום הנפלטת משכבת הדרמיס של העור, עד עומק של כ-5 מ"מ. השינויים בחום הנפלט מהעור תלויים אך ורק בשינויי זרימת הדם בדרמיס. חום הנוצר בשרירים, במפרקים או בעצמות אינו מולך לרקמת העור ולכן אינו משפיע על טמפרטורת העור. אין הולכה ישירה של חום מהחלקים הפנימיים של הגוף הגורמת לשינויים בטמפרטורת העור. כלומר, המצלמה לא קולטת באופן ישיר תהליכי חום המתרחשים בתוך הגוף עם זאת, מטפלים אלטרנטיביים טוענים כי ניתן לגלות בעזרת המצלמה תהליכים פנימיים.

בסיס תאורטי לשימוש בתרמוגרפיה ככלי לאבחון אזורים שלא נקלטים באמצעות המצלמה

הבסיס לתרמוגרפיה כשיטה לזיהוי תהליכים המתרחשים שלא בקרבת פני השטח של הגוף הוא בטענה כי יש התאמה בין פליטת חום באזורים שונים של העור, לבין מצבים ותהליכים פנימיים שונים של מחלה, עצבים שונים של מערכת העצבים הסימפתטית מעצבבים את כל איברי הגוף, כולל העור. כל אחד מ-31 זוגות העצבים היוצאים מעמוד השדרה מעצבב מספר איברים וכן אזורים מוגדרים בעור. כאשר יש הפרעה בתפקוד של איבר כלשהו, נטען כי זה משפיע על זרימת הדם באותו חלק של העור הקשור לאותה קבוצת עצבים שקשורה גם לאיבר בו חלה הבעיה. השינויים בזרימת הדם בעור מתבטאים בשינויי טמפרטורה אותם קולטת המצלמה התרמוגרפית. במשך השנים מופו כל אזורי הגוף בצורה מפורטת על ידי החוקרים, כך שמי שעוסק באבחון תרמוגרפי יכול לדעת ברמת דיוק גבוהה באיזה איבר או איברים יש בעיה ומהו סוג הבעיה.

כאשר מצב כלי הדם, הלימפה והעור נורמלי, השליטה והויסות של זרימת הדם בדרמיס היא בעיקרה נוירו-וסקולארית, והיא נעשית על ידי מערכת העצבים הסימפתטית. המרכיבים של תגובה סימפתטית זו הם גם אדרנרגיים וגם כולינרגיים. המרכיב האדרנגי גורם לואזוקונסטריקציה (היצרות כלי הדם) והמרכיב הכולינרגי גורם לואזודילציה (הרחבת כלי הדם) במיקרוסירקולציה (זרימת הדם הזעירה) העורית. ויסות סירקולציה עורית זו נובע מה- embryonic anterior neural ridge, אשר מייצר את ה-sympathetic paravertebral ganglion. הסיבים הפוסט-גנגליונים מחוברים לכל אחד מאיברי הגוף וגם לעור. 31 זוגות העצבים הפריפריאליים מכילים 8-35% סיבים ללא מיאלין שהם מתפקדים כ-afferent או efferent הסימפתטי. דרך סיבים אלה נעשית השליטה על המיקרוסירקולציה העורית. בכל אחד מעצבי עמוד השדרה יש חלוקה לגבי (dorsal) ובטני (ventral), ובהתאם לזה נעשית גם חלוקתם לשליטה על חלקי העור השונים. לחלק הבטני של כל עצב פריפריאלי יש חלוקת משנה לצידי (lateral) ולקדמי (anterior), עם שליטה בהתאמה על חלקי העור שהוקצו להם. השליטה על זרימת הדם בחלקי העור השונים נעשית על ידי סיגנלים המועברים מהעצבים הפריפריאלים דרך הסיבים הפוסט-גנגליוניים חסרי המיאלין אל הקולטנים הנוירו-וסקולאריים שבעור. לדוגמה, כאשר יש דלקת פנימית בגוף (ולא חשוב באיזה עומק), יועבר המידע דרך סיבי העצבים הסימפתטיים הקשורים לאזור הדלקתי אל מערכת העצבים המרכזית, אשר תגרום לתגובה סימפתטית באותו אזור בעור הקשור לאזור הדלקתי. תהיה ירידה בטונוס המוטורי הסימפתטי באותו חלק של העור (הפחתה בתפקוד הסימפתטי). זה גורם לפתיחה רבה יותר של הספינקטרים הפוסט-גנגליונים השולטים על זרימת הדם העורית באותו אזור, זרימת הדם תתגבר והדבר יתבטא בהיפרתרמיה באותו חלק של העור. שינוי זה בטמפרטורה נקלט בקלות וברמת דיוק גבוהה על ידי המצלמה התרמוגרפית.

תאוריה אחרת מבססת את האבחון התרמוגרפי על סימטריה הקיימת בגוף. תבנית נורמלית של פני העור אצל אדם בריא נחשבת כזו שבה יש סטיית טמפרטורה של פחות מ-0.3 מעלות צלזיוס על פני 95% מהשטח החיצוני של עור הנבדק. התרמוגרפיה מראה תהליכים פיזיולוגיים ולא מראה מצב אנטומי נתון כפי שקורה למשל עם מכשירי רנטגן. כך ניתן, לדוגמה, לגלות בעזרת התרמוגרפיה בעיות בעמוד השדרה או בגפיים הקשורות לחוסר תפקוד ואזומוטורי, אותן לא ניתן להראות בבדיקות הרדיולוגיות המקובלות. כאשר רואים בתרמוגרם (צילום תרמוגרפי) הפרשי טמפרטורה משמעותיים בין שני מקומות מקבילים מצידי הגוף, שאמורים להראות סימטריה, זה מצביע על אפשרות של בעיה עצבית, כי מכניזם ואזומוטורי פגום מתבטא בא-סימטריה תרמלית. מאחר שרב חלקי הגוף הם סימטריים, גוף הנבדק משמש בתרמוגרפיה כבקרה של עצמו.

בגירוי שורש עצב מופיעה ירידת טמפרטורה בדרמטומה הנמצאת באותו צד של הגוף בו נמצא העצב הקשור אליה. דרמטומה היא אזור בעור הקשור לסיגמנט בחוט השדרה. עשויה להיות לפעמים חפיפה של דרמטומות, כך ששני סיגמנטים של חוט השדרה מעצבבים את אותו חלק של העור. הכרת פריסת הדרמטומות על פני הגוף משמשת לאיתור מיקומן של הפרעות בחוט השדרה.

ברפואה אלטרנטיבית

שימושים עיקריים

התרמוגרפיה אינה מחליפה את שיטות האבחון האחרות, אלא מוסיפה להן אפשרויות חדשות ובכך מרחיבה ומשפרת את יכולות המערכת הרפואית בגילוי, הערכה ואבחון של בעיות רפואיות שונות.

השימוש במערכות DITI מתאים לרפואת נשים (בעיקר לגילוי מוקדם של סרטן השד), נוירולוגיה, מרפאות כאב, רפואת ספורט, אונקולוגיה, גריאטריה, אנטי אייג'ינג, מכוני שיקום ופיזיותרפיה וכן לרפואה ההוליסטית (כגון רפואה פונקציונלית, רפואה סינית, נטורופתיה, כירופרקטיקה).

אחד ההבדלים המשמעותיים בין תרמוגרפיה לבין צילומי רנטגן (כגון ממוגרפיה או CT) הוא בכך שמכשירי הרנטגן "רואים" אנטומיה (עצמות, גידולים וכו') ואילו התרמוגרפיה "רואה" תהליכים פיזיולוגיים בזמן אמת. תהליכים אלה מתבטאים בשינויים בקרינת החום הנפלטת מהגוף. שינויים אלה נקלטים במצלמת הא"א ברמת דיוק גבוהה מאד.

גילוי מוקדם של סרטן השד

במחקרים לא נמצא כי לתרמוגרפיה יעילות כאמצעי לזיהוי מוקדם של מחלות שד והשיטה נדחתה על ידי הרפואה הקונבנציונלית.

מחלות מסוימות, כמו סרטן השד, מתפתחות במשך שנים לפני שמתגלים הסימנים הראשונים להימצאותן בגוף. ככל שהמחלה מתגלה מוקדם יותר, קל יותר לטפל בחולה ובגורמי המחלה וקיים סיכוי גבוה יותר להחלמה מלאה ולמניעת מצבים שמחייבים טיפולים אגרסיביים כמו ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וכו'.

כל גידול סרטני זקוק לכלי דם חדשים שיזינו אותו. הגברת זרימת דם באזור מסוים בגוף מתבטאת בפליטה רבה יותר של חום באותו אזור. ישנם חוקרים הטוענים שסרטן שד מתגלה על ידי ממוגרפיה רגילה רק כ- 8 שנים בממוצע לאחר התחלת התהליך הסרטני (קצב התפתחות המחלה יכול להשתנות מאד בהתאם לגיל החולה ולגורמים נוספים). התרמוגרפיה לעומת זאת, "רואה" את התהליך ולא את הגידול עצמו, וניתן לגלות באמצעותה אותו סרטן כ- 5-10 שנים לפני שניתן לגלות זאת בשיטות אחרות. המחקר מראה שגילוי מוקדם של סרטן שד בעזרת תרמוגרפיה מאריך את תוחלת החיים של הנבדקות ב-61% בממוצע.

רמת הרגישות והדיוק של הבדיקה התרמוגרפית לגילוי סרטן השד עומדת על כ- 90%. בדיקה תרמוגרפית שנעשית לפני ממוגרפיה יכולה למקד את הבדיקה הממוגרפית במקומות שנמצאו בתרמוגרפיה כחשודים. כאשר משלבים בדיקה תרמוגרפית עם בדיקה קלינית של רופא ועם ממוגרפיה, עומדת רמת הגילוי המוקדם של סרטן השד על כ-95%.

הבדיקה מתאימה לנשים (וגברים) בכל הגילים, והיא שימושית עוד יותר לנשים מתחת לגיל 50, אשר הממוגרפיה פחות יעילה עבורן. אצל נשים בגילאים אלה, ואצל נשים מבוגרות יותר אשר לוקחות הורמונים, רקמת השד צפופה יותר, מה שמקשה על הממוגרפיה הרגילה לגלות מקומות חשודים.

סיכונים ותופעות לוואי

תרמוגרפיה אינה משדרת קרינה לגוף. המצלמה קולטת את קרינת החום שהגוף עצמו פולט, כך שהבדיקה בטוחה לחלוטין.

אישור הרשויות

ב-1982 אישר ה-FDA את השימוש בתרמוגרפיה כמרכיב משלים בתהליך הבדיקות לגילוי סרטן שד וציין כי לא נמצאו ראיות ליעילות הבדיקה.

ראו גם

• תרמוגרפיה

קישורים חיצוניים

• מאמר הסוקר מחקרים שנעשו בעבר ותומכים בתרמוגרפיה ככלי לזיהוי סרטן השד
• מאמרים באתר של חברת תרמומד העוסקת בישראל בתרמוגרפיה רפואית כרפואה משלימה
• מאמר על שימוש בתרמוגרפיה רפואית ברפואה משלימה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים
• סקירה שיטתית של המחקרים על יעילות תרמוגרפיה ככלי לאבחון סרטן השד שנערכה בשנת 2012