כירופרקטיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כירופרקט בעבודתו

כירופרקטיקה (Chiropractic מיוונית: "כירו" – ידיים, "פרקטיקה" - ביצוע) היא סוג של רפואה אלטרנטיבית, ועל פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי[1][2], "מקצוע בריאותי הנוגע לאבחון, טיפול, ומניעה של הפרעות במערכת העצבית שריר-שלד (Neuromusculoskeletal system), והשפעותיהן של הפרעות אלה על הבריאות הכללית. ישנו דגש על טכניקות ידניות, סיגול מפרקים, ומניפולציה שדרתית, וכן, מיקוד טיפולי בנקע חלקי של מפרקים".

אדם העוסק במקצוע זה עיסוק של קבע מכונה כירופרקט.

היסטוריה

דניאל דייוויד פאלמר, מייסד הכירופרקטיקה

הכירופרקטיקה נוסדה בשנת 1895 על ידי המגנטותרפיסט דניאל דייוויד פאלמר בארצות הברית. הוא הקים את בית הספר לכירופרקטיקה באיווה. לתפיסתו, ניתן לטפל או למנוע מחלות באמצעות מניפולציות ידניות על עמוד השדרה[3].

הכירופרקטים הראשונים האמינו שכל המחלות נגרמו בגלל הפרעה בזרימה של "אינטליגנציה פנימית", שהיא "כוח חיים" של אנרגיה עצבית או כוח חיים שמייצג את נוכחות האל באדם; מנהיגי הכירופרקטים יצרו לעיתים קרובות דימויים דתיים ומוסריים. פאלמר ובנו ממשיך דרכו, בארטלט יהושוע פאלמר, שקלו באופן רציני להצהיר שכירופרקטיקה היא דת, אשר צריכה להיות מעוגנת בחוקה האמריקאית, אבל לבסוף החליטו שלא לעשות זאת, כדי למנוע בלבול עם עקרונות שהיו קשורים בתפיסות נוצריות של מדע [4][5]. הכירופרקטים הראשונים חדרו לתנועות פופולריות בהדגישם יצירה אומנותית, עבודה קשה, תחרות, פרסום ושילבו את עצמם עם האנשים הפשוטים כנגד האינטלקטואלים והמונופולים שבהם הם הכלילו גם את AMA - האיגוד האמריקאי לרפואה [4].

בעשורים האחרונים הכירופרקטיקה זוכה ליותר קבלה בקרב הרפואה הרגילה ושירותי הבריאות, ונהנית מבסיס פוליטי ודרישה מתמשכת לשירות. עם זאת בעוד שמספר העוסקים בכירופרקטיקה עולה, עולה דרישה מצד הרפואה מבוססת ראיות להוכחת ערך הטיפול ולהתנהלות בתקציב מוגבל. התחום נמצא בתחרות מול עיסוי רפואי, אוסטאופתיה ומקצועות בריאות אחרים, ומגיב על כך על ידי מכירת מוצרים טבעיים, פעילות יותר אגרסיבית, ועל ידי כניסה עמוקה יותר לרפואה אלטרנטיבית ולשירותי הבריאות[6].

סיווג המקצוע

הן בכירופרקטיקה[7][8] והן מחוץ לה[9] יש המסווגים כירופרקטיקה כתחום ברפואה האלטרנטיבית. המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית מסווגים את הכירופרקטיקה כרפואה אלטרנטיבית[10].

בישראל, חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות לא עסק בסיווג הטקסונומי של המקצוע, והוא מתמקד בעיקר במי זכאי להיות מוכר ככירופרקט, מבלי לפרט על תפקיד הכירופרקט ואחריותו. בישראל, מי שמעוניין לקבל טיפול כירופרקטי במסגרת קופות החולים, מופנה למרפאות של "רפואה משלימה/אלטרנטיבית" של הקופה. בעוד שהטיפול אינו נכלל בסל הבריאות, בעלי ביטוחים פרטיים מתאימים, יכולים לקבל החזר חלקי ככל טיפול אלטרנטיבי אחר.[11]

תהליך ההכשרה של הכירופרקט

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כירופרקט

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כפי שתוקן ב-2010, מסדיר את ההסמכה הנדרשת לעיסוק בכירופרקטיקה בישראל. על פי החוק ההכשרה יכולה להינתן רק במוסדות מתאימים בחו"ל. נכון לשנת 2013 לא ניתן ללמוד את המקצוע באוניברסיטאות בישראל.

תהליך ההכשרה בכירופרקטיקה לאדם שאינו בעל רקע לימודי קודם אורך בין 4 ל-7 שנים.[12] קיימות תוכניות הסבה לכירופרטיקה המיועדות לאנשים בעלי רקע מתאים שאורכן נע בין שנתיים לבין 4 שנים. כמו במקצועות בריאותיים אחרים[דרוש מקור], ההסמכה לעיסוק בכירופרקטיקה נחשבת לתקפה רק אם ניתנה מידי מוסד אקדמי מוכר ואושרה ברשויות הבריאות של המדינה הרלוונטית לאחר מכן[13][14].

בתחילת המסלול התקני רוכש הסטודנט ידע פרה-קליני בסיסי באנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, ורדיולוגיה[15] של מערכת העצבים ועמוד השדרה, אחרי כן רוכש פרקטיקה טיפולית לבעיות שדרה ספציפיות. התואר הניתן בסוף תקופת ההכשרה תואם למסלול הלימודים הנבחר על ידי הסטודנט - ברוב המקרים זהו אחד מן התארים: מאסטר לכירופרקטיקה (.M.C)[16], או ד"ר לכירופרקטיקה (.D.C). לגבי התוכנית לתואר דוקטור בכירופרקטיקה, ארגון הבריאות העולמי דורש שתיכללנה לפחות 4200 שעות לימוד פרונטליות (כלומר תאורטיות), ובנוסף לכך גם סטאז' קליני במרפאות חיצוניות ו/או בבתי חולים אשר יכלול לפחות 1000 שעות אימון באבחון ובטיפול כירופרקטיים בפיקוח רפואי-קונבנציונלי צמוד.[17][דרוש מקור]

טיפול

אבחון והכרת הבעיה

האבחון הכירופרקטי נעשה לרוב על פי "מסורת הכירופרקטיקה" וכולל הסתכלות ובדיקה ידנית, עיון בחומר רדיולוגי, ולעיתים נסמך במידת-מה על הערכה אורתופדית, או באופן פחות נפוץ, נוירולוגית.[1] יצוין כי כירופרקטיקה איננה התמחות רפואית[18][19][20], וכירופרקט כשלעצמו בדרך כלל אינו קובע אבחנה רפואית[21], או נותן ייעוץ רפואי, אלא אבחנה וייעוץ כירופרקוטיים כאמור. אבחון רפואי של בעיות שדרה נעשה בדרך כלל אצל רופא אורתופד.[22][23] ייתכן וכירופרקט יפנה את לקוחו או מטופלו לרופא או עוסק שונה להמשך טיפול אחר.[24]

דוגמה לחומר רדיולוגי אשר ייתכן וידרוש הכירופרקט טרם הטיפול יהיה צילום רנטגן, CT, או MRI וחומר זה יכווין אותו בהתאמת הטיפול עצמו למבנהו ותפקודו של מטופלו. בישראל, כירופרקט מוסמך רשאי לספק הפנייה לצילומי דימות מסוימים, כגון צילום רנטגן, אשר ייעשו בקופת החולים או במכון עצמאי.

הבעיות וטיפולן

הכירופרקטיקה מטפלת בכאבים שמקורם בעמוד השדרה המוקרנים לאזורים אחרים בגוף, כמו ברגל או בלסת, פריצות דיסק, וכן בשרירים תפוסים, כאבי גב תחתון, כאבי גב עליון בחגורת הכתפיים ובשכמות, כאבי צוואר וכאבים הנובעים מיציבה לקויה (למשל אצל אנשים היושבים כל היום מול המחשב בגב כפוף), כאבים שנגרמו בעקבות תאונה, רדיקולופתיה ועוד.[11]

הטיפול עצמו כולל הפעלת מניפולציה על החוליות והמקומות הבעייתיים בעמוד השדרה. הלחץ מופעל על החוליה באופן מהיר מכיוונים שונים, והפעלת הלחץ יכולה להיעשות באמצעות לחיצות ידיים או באופן פחות נפוץ, באמצעות מכשירים[דרוש מקור]. ייתכנו גם תרפיות ידניות אחרות על מפרקי השלד השונים, הרקמות הרכות, טיפול באלקטרודות[דרוש מקור][דרושה הבהרה] וציוד חשמלי נלווה[דרוש מקור][דרושה הבהרה], וכן, פעילות גופנית משקמת. במהלך הטיפול המטפל נותן ללקוחו או מטופלו הדרכה לגבי שימור הישגי הטיפול ומניעת כאבים בחיי היומיום. ההדרכה כוללת הכוונה לגבי יציבה נכונה, והמלצה והדגמה של תרגילים (כגון מתיחות) למניעת והקלת כאבים (התעמלות מתקנת).[11]

ביקורת ומחלוקת סביב הכירופרקטיקה

הכירופרקטיקה נתונה במחלוקת רבה מאז היווסדה. חלק מהמחקרים מצביעים על יעילות ובטיחות השיטה, בעוד אחרים מצביעים על סכנות הטיפול ומטילים ספק ביעילותה. [25][26]

מייסד השיטה, דניאל פאלמר, טען כי מעין סימנים בעמוד השידרה (vertebral subluxation) הם הגורם היחיד למחלות; וכי טיפולים באזור זה הם המרפא לכלל המחלות.[27] שורשי תפיסתו מתבססים על בסיס מיסטי, דבר שגרם למחלוקות כלפי המקצוע הכירופרקטי[27]. כירופרקטורים, ובהם גם פאלמר הורשעו ונכלאו בבית סוהר, בשל פעילות רפואית ללא רישיון.

הכירופרקטיקה שרויה שנים רבות במאבק עם הזרם המרכזי של הרפואה, זאת בשל תמיכתה בטענות החורגות מהתפיסות המדעיות המקובלות ותמיכתה בפסאודו מדע, כמו ה-vertebral subluxation[28][29]. האיגוד האמריקאי לרפואה (The American Medical Association) ביקורתי במיוחד זמן רב, ומציין מ-1966 את הכירופרקטים כמטרה ל"מסע עולמי נגד רמאות והתחזות רפואית"[30].

כותבים בתחום הכירופרקטיקה ציינו שהונאה, ניצול והתחזות - שכיחים יותר בכירופרקטיקה לעומת מקצועות בריאות אחרים.[31] המושג אשר הוא לב ליבו של כירופרקטיה קלאסית - vertebral subluxation, אינו נשמע אפילו מדעי. רשימות המערכות הביומכניות אשר לפיהן לומדים במכללות של הכירופרקטים, ספגו ביקורת על כך שאינן מדויקות, אינן תואמות את המציאות וחסרות תוקף.[32] שיטת הטיפול העיקרית שמבוצעת על ידי כירופרקטים, היא עשיית מניפולציות שונות על עמוד השדרה. הערכה ביקורתית מצאה, ששיטה זו אינה יעילה למצב רפואי כלשהו, למעט חריג אפשרי במקרה של כאב גב[27], זאת בעוד שסקירה אחרת מצאה שטיפול ידני באופן כללי (כלומר לאו דווקא במסגרת כירופרקטיקה) יכול להיות יעיל בכאב גב, כאבי צוואר, כמה סוגים של כאב ראש, ובכמה מצבים של חיבורי הגפיים[33]. על אף שהדבר נדיר[34], מניפולציות על עמוד השדרה, במיוחד על חלקו העליון יכולות לגרום לסיבוכים ובהם נכות תמידית ומוות; אלה יכולים לקרות אצל מבוגרים[35] ואצל ילדים.[36]

הסמכה

אחת הביקורות כלפי התחום סובבת סביב ההסמכה לעיסוק בו, אשר יש הטוענים כי אינה מוסדרת דיה.[37]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ WHO guidelines on basic training and safety in chiropractic (PDF). WHO. 2005. ISBN 92-4-159371-7.
  2. ^ ראו שם, מילון מונחים (Glossary), מונח 3.
  3. ^ Baer HA (1987). "Divergence and convergence in two systems of manual medicine: osteopathy and chiropractic in the United States". Med Anthropol Q. 1 (2): 176–93. doi:10.1525/maq.1987.1.2.02a00030.
  4. ^ 4.0 4.1 Martin SC (באוקטובר 1993). "Chiropractic and the social context of medical technology, 1895-1925". Technol Cult. 34 (4): 808–34. doi:10.2307/3106416. JSTOR 3106416. PMID 11623404. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Palmer DD (1911-05-04). "D.D. Palmer's Religion of Chiropractic: Letter to P.W. Johnson, D.C" (PDF). נבדק ב-2008-06-29.
  6. ^ Cooper RA, McKee HJ (2003). "Chiropractic in the United States: trends and issues". Milbank Q. 81 (1): 107–38, table of contents. doi:10.1111/1468-0009.00040. PMC 2690192. PMID 12669653.
  7. ^ Chapman-Smith DA, Cleveland CS III (2005). "International status, standards, and education of the chiropractic profession". In Haldeman S, Dagenais S, Budgell B et al. (eds.). Principles and Practice of Chiropractic (3rd ed.). McGraw-Hill. pp. 111–34. מסת"ב 0-07-137534-1.
  8. ^ "Is Chiropractic Integrative, Alternative, or Mainstream?", Larry Kuusisto, PhD, DC, University of Minnesota.
  9. ^ Harrison's Principles of Internal Medicine, McGraw-Hill Professional; 18 edition (June 18, 2011), Chapter e2. Complementary, Alternative, and Integrative Medicine, "Modern" Medical systems: p. 233: "Chiropractic care involves the adjustment of the spine and joints to alleviate pain and improve general health; primarily used to treat back problems, musculoskeletal complaints, and headaches".
  10. ^ http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/chiropractic.html
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 כירופרקטיקה - שיטת טיפול טבעית לכאבי גב, באתר www.civilsociety.co.il
  12. ^ WHO guidelines on basic training and safety in chiropractic, ראו פרק 3 המסביר על השכלה בכירופרקטיקה - הן לחסרי רקע בריאותי-פורמלי קודם והן לבעליו.
  13. ^ רשימת מקצועות רפואיים, אתר משרד הבריאות. הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות - בחוק הישראלי (כירופרקטיקה בעמוד 484 סעיף 8), אתר הכנסת
  14. ^ מסמך הנוגע להסדרת העיסוק בכירופרקטיקה מהפדרציה העלומית לכירופרקטיקה.
  15. ^ WHO guidelines on basic training and safety in chiropractic, 2005, מסת"ב 92-4-159371-7. ראו שם פרק 4 וכן נספחים.
  16. ^ Master of Chiropractic or Master in Chiropractic
  17. ^ WHO guidelines on basic training and safety in chiropractic, מבואות בפרק 4.
  18. ^ ראו למשל, ועד ההתמחויות הרפואיות של ארצות הברית, רשימת התמחויות המוכרות על ידי הוועד.
  19. ^ אתר האגודה הרפואית האמריקנית - הפניות לאתרי האיגודים המקצועיים של הרופאים העוסקים בהתמחויות הרפואיות-קונבנציונליות השונות בארצות הברית.
  20. ^ רשימת התמחויות-רפואיות ברפואה קונבנציונלית המוכרות על ידי משרד הבריאות - אתר המתמחים ברפואה קונבנציונלית, מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל.
  21. ^ אבחנה רפואית דהיינו, קביעה רשמית של דיאגנוזה על פי אמות המידה של הרפואה הקונבנציונלית. בדרך כלל בהתאם לתחום או תחומי התמחותו של הרופא שקבע את האבחנה - מעשה השמור, ככלל, לרופאים קונבנציונלים בלבד.
  22. ^ דהיינו רופא מומחה באורתופדיה.
  23. ^ וייתכן שגם אצל נוירולוג, בהתאם לבעיה הספציפית.
  24. ^ אתר ה ACP, מסמך העוסק בנושא.
  25. ^ למה הכירופרקטיקה שנויה במחלוקת, באתר Chirobase (אנגלית)
  26. ^ Jaroff, Leon (27 בפברואר 2002). "Back Off, Chiropractors!". Time. ארכיון מ-2012-05-27. נבדק ב-7 ביוני 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Ernst, E (במאי 2008). "Chiropractic: a critical evaluation". Journal of pain and symptom management. 35 (5): 544–62. doi:10.1016/j.jpainsymman.2007.07.004. ISSN 0885-3924. PMID 18280103. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Joseph C. Keating, Jr., Cleveland CS III, Menke M (2005). "Chiropractic history: a primer" (PDF). Association for the History of Chiropractic. נבדק ב-2008-06-16. A significant and continuing barrier to scientific progress within chiropractic are the anti-scientific and pseudo-scientific ideas (Keating 1997b) which have sustained the profession throughout a century of intense struggle with political medicine. Chiropractors' tendency to assert the meaningfulness of various theories and methods as a counterpoint to allopathic charges of quackery has created a defensiveness which can make critical examination of chiropractic concepts difficult (Keating and Mootz 1989). One example of this conundrum is the continuing controversy about the presumptive target of DCs' adjustive interventions: subluxation (Gatterman 1995; Leach 1994).{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)(הקישור אינו פעיל)
  29. ^ DeVocht JW (2006). "History and overview of theories and methods of chiropractic: a counterpoint". Clin Orthop Relat Res. 444: 243–9. doi:10.1097/01.blo.0000203460.89887.8d. PMID 16523145.
  30. ^ http://news.google.com/newspapers?id=_hcfAAAAIBAJ&sjid=F5sEAAAAIBAJ&pg=6974,3060990&dq=chiropractor+quack&hl=en
  31. ^ Murphy, DR; Schneider, MJ; Seaman, DR; Perle, SM; Nelson, CF (אוג' 2008). "How can chiropractic become a respected mainstream profession? The example of podiatry" (PDF). Chiropractic & osteopathy. 16: 10. doi:10.1186/1746-1340-16-10. PMC 2538524. PMID 18759966. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Harrison, DE; Harrison, DD; Troyanovich, SJ (פבר' 1998). "Three-dimensional spinal coupling mechanics: Part I. A review of the literature". J Manipulative Physiol Ther. 21 (2): 101–13. PMID 9502066. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Bronfort G, Haas M, Evans R, Leininger B, Triano J (2010). "Effectiveness of manual therapies: the UK evidence report". Chiropr Osteopat. 18: 3. doi:10.1186/1746-1340-18-3. PMC 2841070. PMID 20184717.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  34. ^ WHO guidelines on basic training and safety in chiropractic - 2005
  35. ^ Ernst, E (יולי 2007). "Adverse effects of spinal manipulation: a systematic review". Journal of the Royal Society of Medicine. 100 (7): 330–8. doi:10.1258/jrsm.100.7.330. ISSN 0141-0768. PMC 1905885. PMID 17606755. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Vohra, S; Johnston, BC; Cramer, K; Humphreys, K (ינו' 2007). "Adverse events associated with pediatric spinal manipulation: a systematic review". Pediatrics. 119 (1): e275–83. doi:10.1542/peds.2006-1392. ISSN 0031-4005. PMID 17178922. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ ראובן וייס, כירופרקטיקה: כשאין פיקוח, מספר השרלטנים בעלייה, באתר ynet, 7 ביוני 2005


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0