תקרית סיגאצ'יוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקרית סיגאצ'יוביפנית: シ ガ チ ョ フ 事件) היה ניסיון של אזרח רוסי בשם דמיטרי סיגאצ'יוב לבצע פיגועים ביפן, ואחריו דרישות לשחרר את מנהיג כת אום שינריקיו שוקו אסאהרה ותלמידו טומומיצו ניימי, ממבצעי תקיפת הסארין ברכבת התחתית בטוקיו.

לאחר מעצרו של אסהארה, החליט סיגאצ'יוב כי ללא הדרכתו הרוחנית של הגורו, ללא רעיונותיו, האנושות תכחד בקרוב. האובססיה הזו התדרדרה מאוחר יותר לרעיון לשחרר את אסאהרה, שאותה שיתף בכל הפרטים באינטרנט, ומצא שני אנשים שהיו שותפים לדעה זו: בוריס טופייקו ואלכסנדר שבצ'נקו, שהחליטו לשחרר את אסאהרה ולקחת אותו לרוסיה.

לשם כך סיגאצ'יוב נזקק לכסף וכלי נשק. השלושה הצליחו ללוות 12 אלף דולר מחברים, כמו גם להשיג 2 אקדחי TT-33 ורובה סער AKS-47 אותם הם בדקו מחוץ לגבולות העיר.

שבצ'נקו, מהנדס חשמל מבריק לשעבר, ייצר טילי חשמל מורכבים מאוד עם אפשרות פיצוץ מרחוק באמצעות אות מהטלפון הנייד, מה שאפשר לפוצץ פצצות מכל מקום.

רכישת הנשק הותירה אותם תקועים, ולכן סיגאצ'יוב יצר קשר עם חסידי הכת ביפן באמצעות האינטרנט. הוא קיבל מידי ישי שינאיטירו, מנהיג קירן, אותו פגש בווינה, 30,000 דולר וחזר למוסקבה, ובהמשך קיבל 90,000 דולר נוספים.

כדי להתכונן לקראת המבצע בחר סיגאצ'יוב בוולדיווסטוק כבסיס הנוח בשל סמיכות העיר ליפן. שם הוא שכר 2 דירות. אבל שבצ'נקו עזב והשאיר מאחור נפצים שאף אחד אחר לא יכול היה להשתמש, כך שסיג'אציוב עבד על הרכבה של מכשירים שיכולים לייצר דחף חשמל באמצעות האינטרנט, אבל המבצע נעצר ונבלם במהירות אחרי שדבר הפיגוע המתוכנן דווח למשטרת ולדיווסטוק ומשטרת פרימוריה.

השוטרים זיהו במהירות את כתובותיהן של 2 דירות שכורות, אך במהלך חיפושים לא מצאו שום דבר חריג, ולסיגצא'יוב היו כל המסמכים הדרושים. אחריהם עבר סיגאצ'יוב לדירה אחרת ולקח את כל כלי הנשק. במקביל, שירות הביטחון הפדרלי, למרות חיפוש המשטרה הלא מוצלח אחר ראיות, זיהה את חברי הקבוצה ואת כוונותיהם ומגעיהם.

סיגאצ'יוב המשיך בתכנון ההתקפות, ויצר קשר עם 2 חברי כת נוספים מוולדיווסטוק, וורונוב ויורצ'וק, שמכרו צמיגי רכב.

מפברואר עד מרץ החבורה הצליחה להחליף כמה דירות: סיגאצ'יוב עצמו עבר לדירה ברחוב אובורביץ' ואחרים לדירה ברחוב טוחאצ'בסקי ואז הם שכרו מחסן מקואופרטיב מוסך לאחסון הנשק שהוזמן.

ב-2 במרץ 2000, סיגאצ'יוב נכנס ליפן עם אשרת תייר למחקר מקדים של האזור לבחירת יעדים להתקפות טרור. בערים אאומורי וניאיגטה הוא בחר באזורים צפופים ובמקומות הנופש המתויירים ביותר, כמו גם במקומות להטמנת פצצות וצילם הכול במצלמה. בשובו לאזור החוף, השיג רישיון להפעלת סירה קטנה, עליה תכננו הוא ובוריס טופייקו להוציא את אסאהרה החוצה.

טופייקו, באמצעות חלקי חילוף משעונים מעוררים סיניים, ייצר 7 נפצים, אך בטעות הפעיל אחד מהם במהלך ההרכבה ופוצץ אותו ואחריו פונה לבית החולים. הוא שיקר לשוטר שהגיע על ידי המצאת סיפור. לאחר האירוע הועברו כלי הנשק והפצצות למקומות שונים לאחסון. על פי התוכנית, סיגאצ'יוב וטופייקו היו אמורים לחצות את הגבול במטוס, וורונוב עם דרכון של מלח - על הספינה. ב-13 ביוני הועברו לדירה פצצות עם נשק ונארזו.

ב-22 ביוני נחת סיגצ'ב בשדה התעופה בניאיגטה. מנהיג "אלף" ז'ויו פומיהירו, לאחר שקיבל מידע על פיגועי הטרור הצפויים מחברים רוסים אחרים בכת, יצר קשר עם לשכת ההגירה של טוקיו וביקש לאסור על כניסתו של סיגאצ'יוב, אך זה הורשה להיכנס ואז הוא יצר קשר עם הלשכה לביטחון הציבור של משטרת טוקיו לצורך ביצוע בדיקה, וגם ניסה ליצור קשר עם בתו של אסאהרה, ריקה מצומוטו, בהצעה לנסות לשכנע את סיגאצ'יוב לנטוש את ההתקפות. סיגאצ'יוב, בינתיים, עבר לפוקואוקה, מהמקום שבו הוא התכוון ללכת לאוקינאווה, שבו נערכה פסגת G8, אך הודות לשיחה עם קציני משטרה מטוקיו בפוקואוקה, הוא החליט שהוא לא יהיה מסוגל לבצע את התוכנית, שכן הם ידעו על התוכניות וחזר הביתה ב-25 ביוני.

למרות התגובה המאופקת של הצד היפני, שלא רצה לנפח את התיק, ב-28 ביוני, סיגאצ'יוב הסגיר את עצמו מרצונו למחלקת פרימוריה של שירות הביטחון הפדרלי. ב-4 ביולי נעצרו הוא, טופייקו וורונוב (יורצ'וק נעצר כעבור שנה ב-13 ביולי 2001). ב-23 בינואר 2001 גזר עליהם בית המשפט המחוזי בפרימוריה את גזרי הדין הבאים: סיגאצ'יוב נידון לשמונה שנות מאסר טופייקו לשש וחצי שנים, וורונוב - לארבע וחצי שנים, שבצ'נקו - לשלוש שנים, יורצ'וק נשלח לטיפול פסיכיאטרי חובה (הוא הוכר כמסוכן לציבור, לאחר שהצליח לבצע רצח נוסף שאינו קשור לתקרית).

לקריאה נוספת

  • オ ウ ム 教 祖法廷 全記録 7, גנדאישוקאן

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0