תעביר את זה הלאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בבקשה להעביר מעשה טוב הלאה במקום להחזיר למבצע המקורי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תעביר את זה הלאה (פירושונים).

תעביר את זה הלאה (באנגלית: Pay it forward) הוא ביטוי המתאר מצב שבו המוטב ממעשה טוב גומל חסד לזולת במקום להחזיר טובה למיטיבו. מושג חליפי באנגלית המתייחס לאותו רעיון הוא הדדיות סדרתית (serial reciprocity).

הרעיון העומד מאחורי הביטוי ישן, אך ייתכן שהביטוי באנגלית נטבע על ידי לילי הארדי האמונד בספרה מ-1916 "בגן העונג".[1] הרומן "בין כוכבי לכת" של רוברט היינליין משנת 1951 סייע להפצת הביטוי.[2] הביטוי נכנס לשפה העברית בעקבות היציאה לאקרנים של הסרט תעביר את זה הלאה, אשר היווה השראה לפרויקטים חברתיים רבים.

"תעביר את זה הלאה" (או "שלם את זה קדימה", בתרגום מילולי) מיושם בדיני החוזים של הלוואות כאשר המוטב הוא צד שלישי. הנושה מציע לחייב את האפשרות לשלם את החוב קדימה על ידי מתן הלוואה לאדם שלישי במקום להחזירו לנושה המקורי. חוזה זה עשוי לכלול את ההוראה לפיה החייב רשאי לפרוע את החוב באותו מטבע, תוך הלוואת סכום זהה לצד הנתון בקשיים כלכליים דומים לשלו לאחר שיהיו לו האמצעים, ובאותם תנאים. החוב והתשלומים יכולים להיות כספיים או באמצעות ביצוע מעשים טובים. סוג עסקה זה דומה לנתינה חלופית, בה מבקש מקבל המתנה הפוטנציאלי (למשל, בעל יום ההולדת) לתרום בשמו לארגון מסוים, אשר לרוב מעניק תעודה תמורת התרומה.

היסטוריה

במחזה בשם הנרגן מאת מנאנדרוס משנת 317 לפנה"ס, לוקחת ההעברה הלאה חלק מרכזי בעלילה בשלב ההתרה.

מבחינה כספית, המושג תואר על ידי בנג'מין פרנקלין, במכתב לבנג'מין ווב מיום 25 באפריל 1784 שבו כתב "איני מתיימר לתת כזה דבר. אני רק מלווה לך אותו. כשתפגוש איש ישר אחד במצוקה דומה, תצטרך לשלם לי בכך שתלווה לו סכום זהה, ותעודד אותו לשלם את חובו באמצעות פעולה דומה, כשיוכל, וכאשר יתקל בהזדמנות כזו. אני מקווה שכך זה יעבור דרך ידיים רבות לפני שזה יגיע לנבל שיעצור את התקדמותו. זה טריק שלי בשביל לעשות הרבה טוב עם מעט כסף".[3][4]

במרץ 1914 פרסם הסופר האמריקאי וכתב המלחמה לשעבר ריצ'רד הארדינג דייוויס סיפור קצר פופולרי במגזין מטרופוליטן בשם "הצופה", שגם הוא עסק ישירות באותו המושג. בסיפור, צופה צעיר עושה "מעשה טוב" שבסופו של דבר מהדהד ברחבי העולם.

הדפוס העתיק ביותר, ואולי הבסיסי ביותר של מושג זה, הוא התמסרות בין-דורית של הורים לילדיהם, תוך שהם משחזרים את התנהגות הוריהם כלפיהם בילדותם. בספרה "בגן העונג" משנת 1916, לילי הרדי האמונד כותבת: "מעולם לא החזרתי את אהבתה של דודה רבא לטישיה, כפי שהיא לא החזירה לאמה. אתה לא נותן אהבה בחזרה; אתה נותן אותה קדימה".[1]

גם הרומן מ-1929, Magnificent Obsession, מאת לויד סי. דאגלס, דגל בפילוסופיה זו, בשילוב עם התפיסה שיש לבצע מעשים טובים בביטחון.

דובר אנונימי של אלכוהוליסטים אנונימיים אמר ב-The Christian Science Monitor ב-1944, "אתה לא יכול להחזיר לאף אחד על מה שקרה לך, אז אתה מנסה למצוא מישהו שאתה יכול להעביר את זה הלאה עבורו".

ב-1944 גם ננקטו צעדים ראשונים בפיתוח של מה שהפך לפרויקט הייפר, שאחת מאסטרטגיות הליבה שלו היא "העברת המתנה הלאה".[5][6]

ברומן Between Planets של רוברט היינליין משנת 1951, נסיבות המלחמה מציבות את הגיבור במדינה שבה לא חוקי לשלם בכספו הזר. הוא רעב וזר נותן לו מספיק כסף כדי לשלם עבור ארוחת הצהריים: "הבנקאי הושיט ידו אל קפלי גלימתו ושלף שטר אשראיון בודד. 'אבל אכול קודם - בטן מלאה מייצבת את שיקול הדעת. עשה לי את הכבוד בכך שתקבל זאת כברכת ברוך הבא למי שמקרוב הגיע'. גאוותו אמרה לא. בטנו אמרה כן! דון לקח אותו ואמר: אה, תודה! זה נורא נדיב מצדך, אחזיר לך בהזדמנות הראשונה. במקום, העבר את זה הלאה לאח אחר שיצטרך זאת".

המתמטיקאי פאול ארדש שמע על סטודנט מבטיח למתמטיקה שלא יכול היה להירשם לאוניברסיטת הרווארד מסיבות כלכליות. ארדש תרם מספיק כדי לאפשר לצעיר להירשם. שנים לאחר מכן הציע האיש להחזיר את כל הסכום לארדש, אך ארדש התעקש שעדיף שהאיש ימצא תלמיד אחר במצבו, ויתן לו את הכסף.[7]

שרשרות "העבר את זה הלאה" הופיעו בחנויות מזון מהיר, שבהן אנשים משלמים עבור המשקה או מוצרי המזון שלפניהם: הלקוח מקבל מוצר שתמורתו שולמה, ויכול לבחור האם לשלם עבור מוצר של הלקוח שאחריו. לסטארבקס, למשל, יש לעיתים קרובות שרשרות ארוכות, אחת מהן הייתה באורך של 378 לקוחות בסטארבקס בפלורידה.[8] שרשרות אלו מעוררות מחלוקות מסוימות: בריסטות מתלוננים על הזמנות מעורפלות,[9] לקוחות נתקעים עם תשלומים גדולים משמעותית מעלות האוכל שלהם, ולעיתים נוצרים עימותים כתוצאה מכך.[10] הרעיון של הקמת שרשרת "העבר את זה הלאה" על מנת להרוויח מהזמנה מסיבית הוצג בפרק של הסדרה של נטפליקס, I Think You Should Leave with Tim Robinson. הדבר הוביל למם אינטרנטי המבוסס על ההזמנה שהוא ביצע, "55 בורגרים, 55 צ'יפס, 55 טאקו, 55 פשטידות, 55 קולות, 100 טאטרים, 100 פיצות, 100 מנות עוף, 100 קציצות, 100 קפה, 55 כנפיים, 55 שייקים, 55 פנקייקים, 55 פסטות, 55 פפרס, ו-155 טייטרים, בסכום כולל של 680$" שנמכר על חולצת טריקו שלו.[11]

הפיכת הנהנה לחלק משרשרת הנתינה המאוחרת

בקהלת י"א א' כתוב: "שלח לחמך על פני המים, כי ברב הימים תמצאנו". לפסוק פירושים רבים, שאחד מהם עוסק בסיוע לא הדדי לזולת, מתוך תקווה לסגירת מעגל, כך שהמיטיב יזכה ליהנות בעקיפין מן המעשה טוב שעשה.

בשנת 1980 הופיע קומיקס משלים בן שישה עשר עמודים של מארוול בשיקגו טריביון בשם "What Price a Life?". לאחר מכן הוא הודפס מחדש כסיפור הגיבוי ב-Marvel Team-Up #126 מפברואר 1983. זה היה ציוות בין ספיידרמן לענק הירוק, שבו ספיידרמן עוזר להאלק להימלט מהמשטרה שחשבה בטעות שהוא תוקף אותם. לאחר מכן, הם נפגשים בזהותם הסודית, כאשר פיטר פארקר מזהיר את ברוס באנר לעזוב את העיר בגלל המתקפה לכאורה של האלק על המשטרה. אבל באנר מרושש, ואינו יכול להרשות לעצמו אפילו דמי נסיעה באוטובוס. פרקר נותן לבאנר את שטר ה-$5 האחרון שלו, ואמר שמישהו נתן לו כסף כשהיה מרושש, וכך הוא מחזיר את החוב. מאוחר יותר, בשיקגו, האלק מתעמת עם שודדים שזה עתה שדדו מקשיש את כספי הפנסיה שלו, את כל כספו. לאחר שסיים עם השודדים, האלק פונה לעבר הקורבן. הגמלאי חושב שהאלק עומד לתקוף גם אותו, אבל במקום זאת, האלק נותן לו שטר של 5 דולר. מסתבר שאותו קשיש הוא זה שנתן מוקדם יותר לפיטר פארקר שטר של 5 דולר.[12]

הרומן והסרט "תעביר את זה הלאה" ופרויקטים בעקבותיהם

בשנת 1999 פורסם הרומן של קתרין ריאן הייד, Pay It Forward, אשר עובד בשנת 2000 לסרט בעל אותו שם, שהופץ על ידי האחים וורנר ובו כיכבו קווין ספייסי, הלן האנט והיילי ג'ואל אוסמנט. בספר ובסרט של ריאן הייד, המושג "להעביר את זה הלאה" מוגדר כחובה לעשות שלושה מעשים טובים עבור אחרים בתגובה למעשה טוב שמקבלים. מעשים טובים כאלה צריכים להגשים דברים שהאדם האחר לא יכול להשיג בעצמו. בדרך זו, עזרה הדדית יכולה להתפשט אקספוננציאלית בחברה, וליצור תנועה חברתית שתהפוך את העולם למקום טוב יותר.

בשנת 2007, יום ה-Pay It Forward הבינלאומי נוסד באוסטרליה על ידי בלייק ביטי. הוא התפשט מאז ל-70 מדינות עם למעלה מ-50 הכרזות של מדינות וערים. מעריכים שהוא העניק השראה ליותר מחמישה מיליון מעשי חסד והופיע בערוצים האמריקאיים 7, 9, 10, ABC, NBC, Fox 5, Fox 8 ו־Global News בקנדה.

ב-5 באפריל 2012, WBRZ-TV, שלוחה של חברת השידור האמריקאית בעיר באטון רוז', לואיזיאנה, כתבה על The Newton Project,[13] ארגון הסברה שנוצר בשנת 2011 כדי להדגים שכל אדם יכול לשנות מציאות פשוט על ידי השקעת זמן כדי להראות אהבה, הערכה וחסד לסובבים. הארגון יישם את הקונספט הקלאסי של העברה הלאה, אך גם עקב אחר שרשרות המעשים הטובים על ידי מעקב אחר צמידים עם מזהים ייחודיים, שהועברו מן המיטיבים אל המוטבים. אתר מקוון ספר באמצעות הצמידים את האנשים שקיבלו מעשים טובים במסגרת הפרויקט.

העמותה הישראלית "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", בית ספר ללימוד שפת הסימנים, קמה בשנת 2010 ופורקה בשנת 2024.[14]

בריאות הציבור ורפואה

העברה הלאה שימשה גם ברפואה ובבריאות הציבור. בהקשר זה, מוצע לאדם שירות בריאות חינם (בדיקה או חיסון), ולאחר מכן הוא נשאל אם ברצונו לתרום כסף או תמיכה לא כספית כדי לאפשר לאחרים לקבל שירותים כאלה.[15] מספר ניסויים קליניים מצביעים על כך שגישה זו יכולה להגביר את ההיענות לטיפול.[16][17] נחוץ מחקר נוסף כדי להבין כיצד ניתן לגמלן את ההשפעה.[18]

עמותת יד שרה משאילה ציוד רפואי סיעודי בשיטה דומה: ציוד רב פעמי מוצע לאדם תמורת פקדון. כאשר האדם מחזיר את הציוד, הוא נשאל האם ברצונו לתרום את הפיקדון או לקבלו חזרה.

מודל כלכלי

לוח "שלם קדימה" בבית קפה, שבו הלקוחות משלמים מראש עבור משקאות שיינתנו לאחרים

כמה חברות אימצו את גישת ה-pay it forward כמודל כלכלי. למשל, ב-Karma Kitchen ארוחות הלקוחות כבר שולמו על ידי לקוחות קודמים, ומעודדים את הלקוחות לשלם על ארוחות של לקוחות עתידיים.[19] במאפיית "פת שטיינבך" הוקם בשנת 2019 "הקיר הטוב", אליו מוצמדות קבלות של מוצרים ששולמו על ידי לקוחות קודמים, כאשר לקוח נצרך יכול לבחור קבלה ולקבל את המוצר המשולם חינם.[20]

Heifer Project International הייתה חלוצה בגישה לפיתוח בר-קיימא, ושימשה מלווי מיקרו-מימון.[6] כיום "גשר לאפריקה" מציעה לנשים בטנזניה מימון לחיות משק בשיטה זו: היא מצפה מן הנשים שקיבלו מימון לתת ולד של חיית המשק שלהן לאישה אחרת.[21] יש אפילו כאלה הדוגלים בגישת העבר את זה הלאה כאמצעי העיקרי לעסקה כלכלית.[22]

ניסויים והסברים

מספר ניסויים מתעדים התנהגות טבעית של העברה הלאה, במובן של העברת יחס שאותו חוו הנבדקים. אנשים שקיבלו יותר כסף נוטים, למשל, יותר לתרום לאדם זר.[23] אנשים שהוקצו להם משימות קלות נוטים יותר להקצות לאחרים משימות קלות.[24] נהגים שחווים התעקשות על זכות קדימה מצד נהגים אחרים נוטים יותר להתעקש על זכות הקדימה שלהם עצמם.[25]

נבחנו שני הסברים להעברות הלאה שנצפו. ביולוגים ופסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שעזרה או פגיעה מובילות לתגובה רגשית כמו הכרת תודה או כעס, שבתורן מעוררות את ההתנהגות המתאימה.[26][27] קבלת משימה מעצבנת גורמת לאדם לכעוס ולכן הוא מטיל משימה מעצבנת על האדם הבא. לחלופין, אנשים עשויים ללמוד מניסיונם מה שנראה כהתנהגות הולמת (תאוריית הלמידה החברתית).

שנדלר (2020) מצא שאנשים אינם מעבירים הלאה אם הם לא יכולים לחקות התנהגות ישירות. זה מצביע על כך שלפחות בניסויים עד כה, ההעברה הלאה מוּנַעַת מלמידה חברתית ולא מרגשות.[28]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Hammond, Lily Hardy (1916). In the Garden of Delight. New York: Thomas Y. Crowell Co. p. 209. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ↑ Heinlein, Robert A. (1951). Between Planets. Charles Scribner's Sons.
  3. ↑ Franklin to Benjamin Webb - Wikisource, the free online library, en.wikisource.org (באנגלית)
  4. ↑ Franklin, Benjamin (1917). Autobiography. Macmillan Publishers. p. 241. נבדק ב-24 בנובמבר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ↑ "Heifer International – Charity Ending Hunger And Poverty". נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 Sheila J. Bryant, Pay It Forward: The Heifer International Story, Journal of Agricultural & Food Information, 2003-08-31 doi: 10.1300/J108v05n03_03
  7. ↑ Hoffman, Paul (1998). The Man Who Loved Only Numbers. Fourth Estate. ISBN 978-1-85702-829-4.
  8. ↑ Lane, Justin. "'378 Customers Pay It Forward to Strangers at Florida Starbucks.'". NBC News. נבדק ב-19 אוג' 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ Lamour, Joseph. "'Why so many Starbucks Baristas hate pay-it-forward lines'". Today. נבדק ב-19 אוג' 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ Moore, Courtney. "'Taco Bell Customer Claims Pay-It-Forward Scam led to confrontation that left her scared'". Fox News. נבדק ב-19 אוג' 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ Curtis, Charles. "'The 55 Burgers 55 Fries Sketch from I Think You Should Leave Season 3 is a hilarious meme.'". נבדק ב-19 אוג' 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ Sjoerdsma, Al. "Review of 'What Price a Life?'". SpiderFan.org. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2011. נבדק ב-19 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ↑ "The Newton Project". אורכב מהמקור ב-11 בינואר 2016. נבדק ב-2018-01-31. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  14. ↑ עמותה מחוקה| תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים (ע"ר), באתר גיידסטאר
  15. ↑ Tang, Weiming; Wu, Dan; Yang, Fan; Wang, Cheng; Gong, Wenfeng; Gray, Kurt; Tucker, Joseph D. (ביולי 2021). "How kindness can be contagious in healthcare". Nature Medicine. 27 (7): 1142–1144. doi:10.1038/s41591-021-01401-x. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ↑ Li, Katherine T; Tang, Weiming; Wu, Dan; Huang, Wenting; Wu, Feng; Lee, Amy; Feng, Henry; Pan, Stephen W; Han, Larry; Mak, Vincent; Yang, Ligang (בינואר 2019). "Pay-it-forward strategy to enhance uptake of dual gonorrhea and chlamydia testing among men who have sex with men in China: a pragmatic, quasi-experimental study". The Lancet Infectious Diseases. 19 (1): 76–82. doi:10.1016/S1473-3099(18)30556-5. PMC 6347395. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ↑ Yang, Fan; Zhang, Tiange P; Tang, Weiming; Ong, Jason J; Alexander, Marcus; Forastiere, Laura; Kumar, Navin; Li, Katherine T; Zou, Fei; Yang, Ligang; Mi, Guodong (באוגוסט 2020). "Pay-it-forward gonorrhoea and chlamydia testing among men who have sex with men in China: a randomised controlled trial". The Lancet Infectious Diseases. 20 (8): 976–982. doi:10.1016/S1473-3099(20)30172-9. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ↑ Byrne, Margaret; Tan, Rayner Kay Jin; Wu, Dan; Marley, Gifty; Hlatshwako, Takhona Grace; Tao, Yusha; Bissram, Jennifer; Nachman, Sophie; Tang, Weiming; Ramaswamy, Rohit; Tucker, Joseph D. (8 בדצמבר 2023). "Prosocial Interventions and Health Outcomes: A Systematic Review and Meta-Analysis". JAMA Network Open. 6 (12): e2346789. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.46789. PMC 10709779. {{cite journal}}: (עזרה); יש לבדוק את |pmc= (עזרה)
  19. ↑ "About Karma Kitchen". נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ↑ עופר שטיינבך, הקמתי קיר!, באתר לחם שאור - פת שטינבך מאפיה חשמלית, ‏15.7.2019
  21. ↑ E. Muranda says, Pay It Forward, Bridge to Africa Project, ‏2015-02-06 (באנגלית)
  22. ↑ Boyle, Mark (2013). The Moneyless Manifesto. Permanent Publications. ISBN 978-1856231015. נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  23. ↑ Dufwenberg, Martin; Gneezy, Uri; Güth, Werner; Van Damme, Eric (2001). "Direct vs. Indirect Reciprocity: an experiment" (PDF). Homo Economicus (18): 19–30.
  24. ↑ Gray, Kurt; Ward, Adrian F.; Norton, Michael J. (2014). "Paying it forward: generalized reciprocity: an experiment". Journal of Experimental Psychology. 143 (1): 247–254. doi:10.1037/a0031047. PMID 23244034.
  25. ↑ Mujcic, Redzo; Leibbrandt, Andreas (2017). "Indirect Reciprocity and Prosocial Behavior: Evidence from a Natural Field Experiment" (PDF). Economic Journal. 128 (611): 1683–1699. doi:10.1111/ecoj.12474.
  26. ↑ Nowak, Martin A.; Sigmund, Karl (2005). "Evolution of indirect Reciprocity" (PDF). Nature. 437 (7063): 1291–1298. Bibcode:2005Natur.437.1291N. doi:10.1038/nature04131. PMID 16251955.
  27. ↑ Bartlett, Moinca Y.; DeSteno, David (2006). "Gratitude and Prosocial Behavior: Helping when it costs you". Psychological Science. 17 (4): 319–325. doi:10.1111/j.1467-9280.2006.01705.x. PMID 16623689.
  28. ↑ Wendelin Schnedler, The broken chain: Evidence against emotionally driven upstream indirect reciprocity, Games and Economic Behavior 136, 2022-11-01, עמ' 542–558 doi: 10.1016/j.geb.2022.10.008
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תעביר את זה הלאה40397817Q7156612

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תעביר_את_זה_הלאה&oldid=2945669"