טנזימאט

מהמוט השני

אבדילמג'יט הראשון

התנט'ימאת או תנזימאת (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

גורמים ומטרות

הוגי הטנזימאט היו הסולטאנים הליברלים מהמוט השני ואבדילמג'יט הראשון, וכן אנשי ממשל בעלי חינוך אירופי דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa) ומידהט פאשה. הם הכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני שהתהווה החל מראשית המאה ה-19, והרקע ממנו באו גרם לכך שחלק ניכר מהרפורמות חיקו תהליכים אירופיים קיימים.

מטרות הרפורמה היו יצירת מדינה ביורוקרטית ריכוזית (ולשם כך טיפוח הרפורמה ברישום קרקעות, מפקד אוכלוסין וכו') לשם גיוס משאבים שצבא מודרני צריך. הרפורמות הקיפו תחומים רחבים כמו הממסד השלטוני, הממסד הצבאי, מערכת החינוך, וניסו להשיג את מטרתן באמצעות שינויים חקיקתיים והרחבת חירויות הפרט במדינה.

מטרה מדינית של הרפורמות הייתה לעודד זהות עות'מאנית בקרב בני הלאומים הרבים תושבי האימפריה ולבלום את התפתחות רעיונות הלאומיות והבדלנות בקרבם. כפועל יוצא מכך ביקשו המחדשים לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה וצמצום גבולותיה. מטרה עיקרית זו לא הושגה, אך תהליך המודרניזציה שעבר על האימפריה העות'מאנית, ועל טורקיה לאחריה, נחשב במידה רבה תוצר של תקופה זו ושל רעיונותיה.

חידושי הטנזימאט

ב-3 בנובמבר 1839 פרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון את הצהרת הטנזימאט (Tanzimat Fermanı) שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה מכונה גם "צו גילהאנה האט-אה שריף" (Gülhane Hatt-i-Șerif - "הצו הנשגב של ביתן הוורדים") שכן הוא נחתם בגן הוורדים בארמון טופקאפי. בצו באה לידי ביטוי מדיניות חדשה שמאמצת האימפריה והיא העות'מאניזם, וזו באה לאחד בין נתיני האימפריה וליצור בסיס הזדהות משותף. בין היתר הבטיח הצו:

• התחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה.
• הדפסת שטרות הכסף הראשונים של האימפריה (1840), ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי והקמת מערכת לגביית מסים.
• ארגון מחדש של הצבא, הסדרת נוהלי הגיוס ותקופת השירות. נקבע כי חייל יתגייס לתקופה קצובה בזמן שתוגבל בחמש שנים, ויתאפשר לו לקיים חיי משפחה במקביל (1843-1844).
• אימוץ המנון ודגל (1844).
• רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי. בין היתר נקבע כי לא יחרץ גזר דין מוות על אדם ללא משפט.
• הקמתה של אספה (Meclis−i Maarif−i Umumiye) ב-1845 שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון שהוקם בשנת 1876.
• הקמת האוניברסיטאות המודרניות הראשונות (1848).
• השוואת זכויותיהם של לא-מוסלמים, כולל הזכות להתגייס לצבא, ביטול מס הגולגולת (1856) ויצירת מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869.
• חוק הווילאייטים (1864) לארגון מחודש של מחוזות האימפריה.
• הקמת הבורסה הראשונה באיסטנבול (1866).
• קביעת כללים לשיפור השירות הציבורי ולשם קידום המסחר במדינה.

את הצו כתבו עובדי חצר הסולטאן, שהיו בוגרי מוסדות השכלה מערביים ובמיוחד צרפתים. לכן, הגישה המקובלת במחקר היא כי הצו ניתן תחת השפעה מערבית. עם זאת קיימת גישה נוגדת לפיה הצו ניתן מתוך השפעה פנימית שמקורה באדיקות לדת האסלאם.

לאחר הטנזימאט

תקופת הטנזימאט הגיעה לשיאה ולסיומה עם קבלת החוקה הראשונה ב-23 בנובמבר 1876. החוקה שכונתה "החוק הבסיסי" (Kanûn-ı Esâsî) העניקה חירויות פרט ושוויון לכל אזרחי האימפריה, ופתחה את "תקופת החוקה הראשונה" (Birinci Meşrûtiyet Devri) שנמשכה שנתיים בלבד, עד 1878, עת הושעתה והפרלמנט פוזר. עם זאת, לטנזימאט היו השפעות מרחיקות לכת, ומדינאים מכל רחבי האימפריה חונכו במהלכה ולאחריה ברוח רעיונותיה. רפורמות אטאטורק (Atatürk İnkılapları או Atatürk Devrimleri) שערך מוסטפא כמאל אטאטורק החל ב-1922 ועד מותו בשנת 1938, היו המשך ישיר ויישום של רעיונות הטנזימאט, והחידושים שהנהיג הביאו לשיא ולסיום את התהליך שעבר על האימפריה העות'מאנית משימור מוסדות העבר ועד נטייה לחדשנות והחלפתם בחדשים.

ראו גם

• היסטוריה של האימפריה העות'מאנית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21759619טנזימאט