תנועת הכוח השלישי
תנועת הכוח השלישי הייתה תנועת שמאל רדיקלי טרוצקיסטית שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל בשנותיה הראשונות.
היסטוריה
התנועה הייתה יצירתו של עורך הדין מרדכי שטיין (1894–1969), שהעיתונאי נתן דונביץ' שרטט את דיוקנו במילים הבאות: ”עורך-הדין מרדכי שטיין, היה קומוניסט - בולשביק נלהב, אך שינה כיוון ונעשה טרוצקיסט. בתל אביב של אז, היו שחששו כי יום אחד יירצח, כמו שרצחו שליחי סטלין את טרוצקי. שטיין, שברירי למראה, נראה תמיד כממהר למקום כלשהו, תיק עור מרופט תחת בית שחיו. שטיין הוא עורך דין אפור, שפרנסתו בדוחק. אבל, ממעט הכנסותיו הוא מימן עלון ושמו "העיתון הדמוקרטי", שאותו הוא מפיץ בעיר במוצאי שבת, בעזרת קומץ נערים ונערות”.
בראשיתה היה לתנועה קשר בינלאומי לתנועת המיעוט הטרוצקיסטית של מקס שכטמן, שהתפלגה בשנות השלושים של המאה העשרים מהתנועה הטרוצקיסטית משום שלא הייתה אנטי סובייטית מספיק לטעמם. כשתנועת שכטמן חדלה מלהתקיים נותק הקשר הבינלאומי והקבוצה התייחדה כתנועה מקומית, קיצונית ביחסה לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. בין השאר תמכה בראשית שנות המדינה בהחזרת כל הפליטים הערבים לבתיהם במדינת ישראל.
תנועתו של שטיין הייתה תמיד תנועה של בודדים. כשנתבקש על ידי עיתונאי בשנת 1965 לגלות את שמות חברי תנועתו, השיב כי אין הוא יכול לגלותם מפאת הסכנה הנשקפת להם אם ייחשף הקשר שלהם לתנועתו. לדבריו שתי קבוצות נרדפות ברחוב הערבי, קבוצתו וקבוצת אל ארד, אך הסכים לומר כי "יש לנו פחות חברים משהיינו רוצים". במענה לשאלות נוספות הודה כי מספר חברי תנועתו היהודים קטן יותר מאשר בתנועת מצפן, אך לתנועה יש אהדה רבה בציבור הערבי. כלי הביטוי לרעיונות התנועה היה "העיתון הדמוקרטי". עיתון זה, שהחל להופיע בראשית שנות הארבעים והמשיך להופיע בתקופת מדינת ישראל, לא היה בטאונו היחיד של שטיין, וקדם לו הבטאון "האור". מאחר שבתקופת המנדט הבריטי נאסרה הפצה של חומר קומוניסטי, היו פעילי השמאל הקיצוני משתמשים בתחבולות שונות כדי להתגבר על הצנזורה. כך עשה שטיין, כשהוציא בשנת 1925 רישיון לעיתון לענייני חינוך והשכלה וקרא לו בשם "האור". למעשה לא עסק העיתון בענייני חינוך והשכלה, אלא בענייני עבודה ועובדים. הוא יצא כחוברת קטנה, ואחרי מספר מועט של גיליונות נאסרו עורכיו בעוון הפרת תנאי הרישיון והושמו במעצר. ביולי 1930 חודש "האור", והפעם ניחן בקו אנטי ציוני ופרו ערבי מובהק.
ערב מלחמת העולם השנייה, באוגוסט 1939, דנו שלטונות המנדט את שטיין לשנת מעצר על פי תקנות ההגנה המנדטורית, אך הוא שוחרר לאחר זמו קצר בשל מצב בריאותו הרעוע. עם פרוץ המלחמה נקט שטיין בעמדה טרוצקיסטית ותקף את סטלין, אותו הוקיע כתומכו של היטלר לא רק במלחמה זו, אלא מראשית שלטונו של היטלר. שטיין הוקיע את סטלין כמי שגרם לכך שיהודי פולין יפלו בכפו של הרודן הנאצי.
בשנות המדינה הראשונות היו סרבני גיוס ופציפיסטים בישראל מנודים בחברה הישראלית, והסניף הישראלי של התנועה הבינלאומית לסרבנות מלחמה מטעמי מצפון היחידי, יחד עם תנועת הכח השלישי, תמכו בסרבנים והעניקו להם ייעוץ משפטי.
הפציפיסטים אמנון זכרוני וישעיהו תומא שי"ק פעלו כפציפיסטים במסגרת תנועת הכוח השלישי של שטיין. שטיין היה עורך דינו של אמנון זכרוני בעת שהתנהלו נגדו בשנת 1954 הליכים משפטיים בשל סירובו לשרת בצה"ל. שי"ק ראה בשטיין את אביו הרוחני ושטיין הוא שערך את נשואיו האזרחיים של שי"ק, זאת במסגרת מאבקו של שטיין בבתי הדין הרבניים ולהנהגת נישואין אזרחיים. תנועת הכוח השלישי הפעילה לחץ רב בסוף שנת 1956 על מנת שיפורסם סיפור טבח כפר קאסם. תנועת הכוח השלישי החליטה לרוץ בבחירות לכנסת הרביעית ב-1959, וכשלה לחלוטין כשקיבלה 600 קולות בלבד. העיתון הדמוקרטי המשיך להופיע כביטאונה הרשמי עד אמצע שנות השישים. לאורך הדרך יצאו לו מהדורות ביידיש, באנגלית ובערבית.
בעקבות מלחמת ששת הימים שינה אמנון זכרוני, מפעילי התנועה, את עמדותיו האידאולוגיות, התגייס לצה"ל ועשה את שירותו בפרקליטות הצבאית. המהפך של אמנון זכרוני לא השפיע על התנועה וזו המשיכה לגנות את המלחמה הציונית והאימפריאליזם הישראלי, לטענתה.
עם מותו של מרדכי שטיין בשנת 1969 בא גם הקץ לתנועה, ולא נודע על כל פעילות נוספת שלה לאחר מכן.
קישורים חיצוניים
- מודעת התנועה , דבר, 23 במאי 1958
23776461תנועת הכוח השלישי