תיקונים חדשים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי משה חיים לוצאטו |
| סוגה | קבלה |
תיקונים חדשים הוא ספרו של המקובל רבי משה חיים לוצאטו. הספר נכתב במהלך חודש אלול ה'תפ"ט. הספר עשוי בדומה לספר תיקוני זוהר של רשב"י וכולל מובאות בשם מלאכים וגדולי האומה. כמו רוב ספרי רמח"ל שנכתבו בלשון זוהר, גם ספר זה היה נתון בליבו של הפולמוס סביב ספרי הרמח"ל, והוא הספר היחיד השלם העשוי במתכונת זו שניצל מגניזה.
רקע
בראש חודש סיון ה'תפ"ז התגלה לרמח"ל מלאך שגילה לו סודות התורה באופן סדיר, המלאך ייעד את רמח"ל להאיר את הארתו של רשב"י בדורו כדי לקרב את ביאת המשיח[1].
בזמן שרשב"י הופקד על סודות בריאת העולם ומתן תורה, עיקר תורתו של רמח"ל מתמקדת סביב הנהגת העולם אחרי בריאתו ודרכו אל הגאולה, התיקון השלם, גאולת ישראל וגאולת העולם.[2]
והא אליהו נביאה מהימנא פתח ואמר … והמשכילין תרין: חד רשבי בוצינא קדישא וחד את חסידא קדישא לאסגאה שאר חבריא, יזהירו כזוהר הרקיע בתרין זהרין אילין, כל חד וחד בזוהר דיליה דכולא מילתא חדא דא שירותא ודא סיומא
בין היצירה הכללית של הזוהר הקדוש מוקדש כרך לספר התיקונים, שבעים מאמרים שונים המפרשים בדרכים קבליות את הפסוק הראשון שבתורה ”בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ”. הרמח"ל לעומתו חיבר תיקונים על הפסוק האחרון שבתורה: ”ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל”
בדומה לכל ספרי הרמח"ל שנכתבו מפי מלאך, גם על התיקונים קמו מערערים שרצו לגונזו, אך בניגוד לזוהר חדש, זוהר קהלת, תהילים חדשים ומאמרים רבים נוספים, ספר זה ניצל בשלמותו.
סגנון הספר
הספר כתוב בארמית כולו והוא מכיל שבעים תיקונים - פרושים על הפסוק האחרון שבתורה על פי דרך הקבלה. הוא עוסק בעיקר בענייני משיח וגאולת ישראל והעולם. ספר זה, בדומה לספרים אחרים של רמח"ל, נכתב מפי שוכני מתיבתא דרקיעא תוך ציון שמם ודבריהם ("ואתא משה רעיא מהימנא פתח ואמר..."); מוזכרים בו בעיקר אליהו הנביא, משה רבנו, רב המנונא סבא, יעקב אבינו, המלאך מטטרו"ן ו"אדם קדמון סבא דסבין".
הספר נפתח בהקדמה ארוכה של אליהו הנביא על הספר ומטרותיו, הקדמה המשמשת מקור חשוב כדי להבין את הגותו הזוהרית של רמח"ל.
בתיקון ס"ט נכלל ה"אידרא קדישא", האידרא נפתחת - בדומה לאידרא רבה - בתלונה על מצבו הקשה של העולם וקריאה לרבנן ("קומו רבנן אתערו בני מתיבתא מארי חרבן שננן סייפין ורמחין, לאישתכחא השתא לאשכחא נייחא לשכינתא"), ואחריו מופיעים אברהם אבינו, משה רבנו ואליהו הנביא, המדברים בתיקונו הקבלי של העולם.
ספרים דומים
שנים ספורות לפני כתיבת התיקונים של רמח"ל חיבר רמ"ד ואלי ספר דומה, הכולל אף הוא שבעים תיקונים המיוסדים על הפסוק "ולכל היד החזקה" עם מספר הבדלים:
א. מלבד בתיקון הראשון אף תיקון לא עוסק במישרין בפסוק "ולכל היד החזקה" אלא רק מתקשר אליו בדרך אגב.
ב. כל התיקונים מסתיימים בפסוק "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיבך ואם ישתו בני ניכר תירושך אשר יגעת בו".
ג. בניגוד לתיקוני רמח"ל הכתובים כולם בארמית זוהרית קשה רמ"ד ואלי כתב את תיקוניו בלשון הקודש.
ד. תיקוני רמ"ד ואלי לא נכתבו כספר עצמאי, אלא באופן מפוזר ברחבי ספר של הרמ"ד על תהילים, לפיכך אין בו הקדמה וכדומה.
ה. בספרו של רמח"ל מופיעים מבואות רבות ממתיבתא של מעלה, בשונה ספרו של רמ"ד ואלי.
הדפסה
הספר נדפס לראשונה בשנת תשי"ח על ידי הרב שמואל דביר, רבי חיים פרידלנדר והרב יצחק שלמה זילברמן מתוך כתב-יד אוקספורד,[3] ונדפס בשנית בחלק השביעי של כתבי רתח"ל בהוצאתו של הרב חיים פרידלנדר בשנת תשנ"ז מגוף כתב יד המחבר.