תיירות התנדבותית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיירות התנדבותית (אנגלית: Voluntourism, מכונה לעיתים גם 'תיירות מתנדבת') היא שילוב של טיול/תיירות מסורתיים עם עבודה בהתנדבות ומשויכת בדרך כלל להשתתפות בפרויקטים התנדבותיים במדינות זרות. המשתתפים הם מתנדבים שנוסעים במטרה לקחת חלק בפרויקט אליו נרשמו או שרוצים לתרום מזמנם ומרצם למטרות הקשורות ליעדי הטיול שלהם.

במהלך העשורים האחרונים, החל מ-1990, חל גידול משמעותי בהיקף הפעילות בענף התיירות ההתנדבותית, באופן שמספר התיירים שמשלבים פעילות התנדבותית עומד על פי ההערכות, על כ-1.6 מיליון תיירים מתנדבים כל שנה, ושווי מוערך של הענף בכ- 1.7- 2.6 מיליארד דולר לשנה[1]. אם בעבר, מספר הארגונים המוכרים, לא- ממשלתיים שעסקו והפעילו תוכניות לתיירות התנדבותית היה מצומצם וקטן, הרי שכיום פועלים בענף זה מגוון עצום של חברות וישויות פרטיות או ממשלתיות, למטרות רווח או ללא מטרות רווח, וכולם מקדמים את האפשרות לשלב פעילות של תיירות התנדבותית במסגרות רבות ומגוונות.

הגדרת התיירות ההתנדבותית

מושג התיירות ההתנדבותית מכיל שני מרכיבים שמאפיינים את התופעה – פעילות של התנדבות המתבצעת בארץ זרה. על פי המרכז הבינלאומי להתנדבות בבריטניה, התנדבות מוגדרת כ"כל פעילות הכוללת השקעת זמן, ללא תשלום בעשיית מעשים שתורמים למישהו (בודד או קבוצה), שאינו נמנה עם קרובייך, או מעשים התורמים לסביבה" התנדבות, היא בראש וראשונה ביטוי ליחסי אנוש. היא פעולה של אדם שמבקש להיות משמעותי ותורם כלפי הזולת, ולמען הקהילה והחברה בה הוא חי. מחקרים נוספים מתייחסים לתופעת ההתנדבות כחלק ממושג שיש לבחון אותו בהקשר רחב יותר שכולל גם נורמות כלכליות תרבותיות וחברתיות, ובבסיסן התפיסה כי פרטים המהווים חלק מחברה יאמצו את רעיון ההתנדבות לזולת הלכה למעשה. ההבדל העיקרי בין "תייר עובד" ל"תייר מתנדב" הוא קבלה או אי קבלה של תמורה כספית על העבודה הנעשית. חוקרים שונים מגדירים את תופעת התיירות ההתנדבותית במונחים שונים. כל הגדרה מקדמת את דעתם או באה לשקף צד חשוב אחר בהתנדבות. ניתן להתייחס לתיירות התנדבותית כפעילות תיירותית המשלבת שירות התנדבותי לקידום מטרות סביבתיות, תרבותיות או למטרות הומניטאריות עבור אוכלוסיות נזקקות, וזאת על מנת להקנות רווח, לא רק למוטבי הפעילות ההתנדבותית אלא גם לתייר עצמו. ניתן לומר כי תיירות התנדבותית מפגישה בין צורכי התייר שמבקש חוויה תיירותית בעלת משמעות אחרת יחד עם תועלת חברתית, תוך תרומה לאחר, לנזקק.[2] 

האינטרנט ככלי מידע וחיבור בין אנשים וארגונים מכל העולם הוא גורם מרכזי בתופעה זו. כיום קיימת רשת בינלאומית של ארגונים, שחלקם עובדים בשיתוף, המציעה למתנדבים להשתתף בפרויקטים של סיוע הומניטרי, שמירה על הסביבה, חקלאות אורגנית או הגנה על בעלי חיים במקומות שונים בעולם. מדובר במערך מסודר הדורש הרשמה מראש מצד המתנדבים. 

מרבית הפרויקטים מתקיימים לתקופות של שבועות אחדים, כאשר בקיץ ההיצע גדל באופן משמעותי, אך קיים מגוון רחב למדי גם של פרויקטים התנדבותיים לטווח הארוך. פעילויות העבודה ההתנדבותית משתנות בהתאם לאופי ומטרות הארגון המקיים את הפרויקט ועשויות לכלול סיעוד והדרכה בבתי יתומים, חלוקת מזון ותרופות לנצרכים, לימוד אנגלית, שיפוץ מבנים, טיפוח ושיקום אזורים המוכרים כשמורת טבע ואתרים אקולוגיים, טיפול בבעלי חיים פגועים, הגנה על מינים בסכנת הכחדה ועוד.


בדרך כלל אין דרישה מצד הארגונים לכישורים מקצועיים מסוימים, כאשר המתנדבים משתתפים בעלוּת ההכשרה והכלכלה שלהם. עם זאת, בעולם נעשית לעיתים הבחנה בין Voluntourism ל-Volunteerism, בכך שהאחרון מתייחס להתנדבות על ידי בעלי כישורים ספציפיים הנדרשים עבור ארגון לפרויקט שהוא מנהל, לבין תיירים המציעים את זמן חופשתם.

תוכניות תיירות התנדבותית מציעות למשתתפים לשלב בעבודתם טיול תוך שמירת שימת הדגש על התחשבות בסביבה, כמקובל במה שמכונה בדרך כלל "תיירות אקולוגית" (eco-tourism) או "תיירות בת-קיימא" (sustainable & responsible tourism).

רקע היסטורי להתפתחותו של ענף התיירות ההתנדבותית

התנדבות של תיירים במסגרת ארגונים הפועלים במדינות שונות ברחבי העולם אינה תופעה חדשה ושורשיה נטועים בצורות כאלו ואחרות בעבר הרחוק. תיירות התנדבותית נתפסה כחובה אצילית, ובמהלך ימי הביניים כחלק מחובת האביר – לסייע לאוכלוסייה חלשה גם בסביבתו, אך גם בארצות אחרות[3].  חוקרים מקשרים את שורשיה ואת התפתחותה של התיירות ההתנדבותית כפועל יוצא של פעילות דתית או פעילות כיתתית, שמשקפת מעשים של אצילים כחלק מחובה זולתנית לסיוע לשכבות עוני, או לחינוך ילדים עניים[4]. הרעיון של 'אצילות מחייבת', שהכתיבה את צורת חייהם של בני האצולה בעבר, נועדה להראות שיחד עם העושר, הכוח והיוקרה קיימת גם חובת עזרה כלפי החלש. הדבר בא לידי ביטוי ב'מעלות האביריות' שכללו אומץ, צדק, רחמים, נדיבות, אמונה, אצילות ותקווה[5]. בנוסף, שורשיה של התיירות ההתנדבותית נטועים, בין היתר בתופעת הGrand Tour of Europe, שהתקיימה במהלך המאות ה-17 וה-18, תופעה שקשורה לטיולים ומסעות של צעירים, בני המעמד הגבוה באירופה שהקדישו חודשים ארוכים למטרות לימוד, היכרות עם תרבויות אחרות, ובילוי בארצות אחרות באירופה.[6] 

תיירות התנדבותית לאחר מלחמות העולם

מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה הותירו באירופה אוכלוסיות רחבות היקף במצב של עוני, עליבות והרס חברתי מוחלט. בעקבות התוצאות ההרסניות של המלחמות ובשל הצורך החיוני בסיוע הומניטרי, מתרחבת תופעת התיירות ההתנדבותית. השינוי המשמעותי בהיקף תופעת התיירות ההתנדבותית, והתפתחותה המהירה קשורים בעיקר בשינויים הרבים שמתרחשים בענף התיירות במהלך העשורים שלאחר תום מלחמת העולם השנייה. ענף התיירות הבינלאומי עובר במהלך עשורים אלו שינויים משמעותיים בשל מספר גורמים מרכזיים וביניהם: התפתחות משמעותית בענף התעופה, פתיחת יעדי תיירות מגוונים ואטרקטיביים במדינות עולם שלישי, עלייה ברמת החיים, גידול בתוחלת החיים ועוד[7].  במהלך עשורים אלו מתפתח ענף תיירות מרכזי וחשוב, הוא התיירות האלטרנטיבית, שמוגדרת כתיירות חלופית (Alternative Tourism) לתיירות ה'המונית' המקובלת ומוכרת (Mass Tourism)[8]. תיירות אלטרנטיבית, היא תיירות המחפשת דרך להימנע מהשפעות שליליות על הסביבה הפיזית והחברתית, ושואפת להגביר את ההשפעות החברתיות, התרבותיות והסביבתיות החיוביות ולהוות אלטרנטיבה לתיירות המונית. בנוסף לכך, התיירות האלטרנטיבית מניעה את התייר לנסות לחדש ולגוון את חווית המסע, להוסיף ערך מוסף או עשייה קצת שונה במהלך חופשתו ובכך לשנות את הדפוס הקבוע ליציאה לחופשה. התיירות האלטרנטיבית קיבלה עם השנים מונחים והגדרות נוספות, כמו תיירות אקולוגית, בת קיימא, או תיירות אחראית[9]. התיירות האלטרנטיבית והצורך בהתנדבות, במיוחד במדינות עולם שלישי ובאזורים הזקוקים לסיוע מידי ולשיקום בעקבות מלחמות ו\או אסונות, הם אשר הביאו לקידום ולפיתוח פלח תיירותי, או ענף תיירות חדש: תיירות התנדבותית. תיירות התנדבותית אם כן, היא מושג רחב שעבורו קיימות הגדרות שונות, עבור תחומי עשייה התנדבותית מגוונים.

תיירות התנדבותית בישראל

תיירים מתנדבים פועלים במדינת ישראל החל משנותיה הראשונות. תופעה זאת של תיירים מתנדבים, אם כי לא במספרים גדולים, התקיימה בישראל גם במהלך העת העתיקה ובמאות הקודמות להקמת המדינה- אך אלו הגיעו בעיקר מסיבות של שליחות דתית ובמסגרת ארגוני דת מיסיונריים. עוד במהלך מלחמת העצמאות, ולאחר מכן במהלך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל - מגיעים ארצה תיירים יהודים שמבקשים להתנדב ולסייע למדינה הצעירה. התנדבות זאת מתקיימת לרוב במסגרת התנועה הקיבוצית, ובמסגרות נוספות. תופעת המתנדבים בקיבוצים גדלה ומתרחבת בצורה משמעותית לאחר מלחמת ששת הימים ובמהלך שנות ה-70  ושנות ה-80, כאשר במהלך שנים אלו מגיעים לישראל מאות ולאחר מכן אלפי תיירים כל שנה, המתנדבים בקיבוצים בעיקר בעבודות חקלאות או במסגרות של שירותים שונים בקיבוץ[10]. אחד מארגוני התיירות התנדבותית החשובים שמתחילים את פעולתם בישראל בתקופה זאת, הוא ארגון גרמני שנקרא 'אות הכפרה והשלום'. ארגון, שהוקם על ידי כומר פרוטסטנטי לאחר מלחמת העולם השנייה ושם לעצמו כמטרה לקדם פעילות שתכפר על פשעי הנאצים כלפי אומות העולם ותקדם שלום ופיוס בין העמים, אך בעיקר מפנה את מאמציו לטובת האוכלוסיות שנפגעו קשות במהלך המלחמה וביניהם- העם הפולני, העם הרוסי וכמובן העם היהודי. פעילות הכפרה התבצעה באמצעות משלוח מתנדבים שתפקידם לסייע לשקם את הארצות שנפגעו במלחמה, ולסייע ככל האפשר, לשיקום ותמיכה סוציאלית לניצולי השואה. ארגון זה מתחיל את פעילותו במדינת ישראל בשנת 1961 ומאז במהלך השנים, מאות מתנדבים השתתפו בפעילות התנדבותית במסגרות שונות דרך ארגון אות הכפרה והשלום בישראל[11]. בעשורים האחרונים התרחבה מאוד תופעת התיירות ההתנדבותית במדינת ישראל. זאת, הודות להצטרפותם של ארגונים ומוסדות רבים שפועלים לצורך קידום נושא זה באמצעות ארגון, הבאה, ותמיכה במערך של תיירים מתנדבים – וכחלק מההבנה כי תרומתם של התיירים המתנדבים היא חיונית ומשמעותית לארגונם. תהליך זה, של גידול, התרחבות והגיוון של ארגונים ומסגרות אשר מפעילים תוכניות להתנדבות תיירותית- מקיף וכולל בתוכו ארגונים ממשלתיים (משרד הרווחה ומשרד התיירות), ארגונים לא ממשלתיים כגון עמותות המגזר השלישי, וחברות למטרות רווח, אשר משלבות בין יתר תוכניות התיור למדינת ישראל – תוכניות ייחודיות המשלבות תיירות התנדבותית. 

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 3. Coghlan, A., & Fennell, D. (2009). Myth or substance: An examination of altruism as the basis of volunteer tourism. Annals of Leisure Research, 12(3-4), 377–402.
  2. ^ Tomazos, K. (2010). Volunteer Tourism an ambiguous marketing phenomenon . Innovative Marketing, 6 (4) pp.42-47
  3. ^ 11. Wearing, S. (2003). Volunteer tourism. Tourism Recreation Research, 28(3), 3–4
  4. ^ 6. Stebbins, R.A. and Graham, M.M (Eds.) (2004). Volunteering as Leisure/ Leisure as Volunteering: An International Assessment. Wallingford: CABI.
  5. ^ 7. Tomazos, K., & Butler, R. (2009). Volunteer tourism: the new ecotourism?, Anatolia: An International Journal of Tourism and Hospitality Research, 20:1, 196-211
  6. ^ 13. Wearing, S., Grabwoski, S. & Small, J. (2015). Volunteer Tourism: Return of the Traveler. In T. V. Singh (Ed.), Challenges in Tourism Research (pp. 98 -106). Clevedon: Channel View Publications.
  7. ^ 2. Chen, L.-J., & Chen, J. S. (2011). The motivations and expectations of international volunteer tourists: A case study of Chinese Village Traditions’'. Tourism Management, 32, 435–442.
  8. ^ Wearing, S. (2001). Volunteer tourism: Experiences that make a difference. Cabi, Wallingford
  9. ^ 4. Medlik, S, (2003), Dictionary of travel, tourism and hospitality, Routledge‏
  10. ^ 5. Pizam, A., Uriely, N., & Reichel, A. (2000). The intensity of tourist–host social relationship and its effects on satisfaction and change of attitudes: the case of working tourists in Israel. Tourism Management, 21, 395–406
  11. ^ מרום, ל', (2002), "ארגון אות הכפרה והשלום בדגש על פעילותו בישראל", עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26225145תיירות התנדבותית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תיירות_התנדבותית&oldid=1061767"