תיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיונים בצורת ארבעון מהחומר פוליאקטיד (PLA), ביופלסטיק, המכילות עלי מנטה מיובשים
תיון ללא תווית נייר, המוצא מספל תה חם באמצעות כפית, בתום תהליך החליטה

תיון או שקיק תה הוא שקיק סגור ונקבובי המכיל בדרך כלל עלי תה, המיועדים לחליטה במים חמים. במקור שימשו התיונים לחליטה של עלי תה (מסוג קמליה סינית) בלבד, ובהמשך הם החלו לשמש גם לחליטת צמחים אחרים.

תיונים עשויים בדרך כלל מנייר סינון או מפלסטיק ייעודי, ומדי פעם מבד כותנה או משי. ניתן להשתמש בתיון מספר פעמים, עד שהחליטה תהיה דלילה מידי. לחלק מהתיונים מחובר חוט, שבקצהו השני ישנה חתיכת נייר עם תווית, המסייעת בהוצאת התיון תוך הצגת המותג או סוג התה.

ייצור התיונים

התיונים מיוצרים ממגוון חומרים, במגוון צורות ולשימושים שונים.

שימושים

שלושה סוגים שונים של תה, הארוזים בתיונים נפרדים

על פי רוב התיונים מיוצרים עבור חליטת תה או צמחים אחרים. בהתאם לכך, ניתן להשיג תיונים המכילים מגוון סוגים של תה. כמו כן קיימים גם תיונים המכילים חליטות צמחים שונות. על פי רוב התיונים מכילים חלקי עלים, אך לפעמים ניתן למצוא גם תיונים המכילים עלים שלמים.

חומרים

הנייר ממנו עשויים התיונים דומה לנייר הפילטר המיועד לחליטת קפה והוא נוצר מתערבות של סיבי עץ וירקות. בחלק מהשקיות יש חומרים פלסטיים עמידים בחום כמו PVC או סיבי פוליפרופילן, קיימים גם תיונים העשויים מניילון[1].

צורת התיון ואופן החליטה

שקיות תה עגולות
תיונים בצורת פרמידה, עם תווית המסייעת להוצאת התיון בתום החליטה

באופן מסורתי, שקיות התה היו בצורת ריבוע או מלבן. עם הזמן יצאו לשוק גם תיונים עגולים ותיונים בצורת פירמידה, שעל פי היצרנים שלהם מאפשרים חליטה איכותית יותר. אנשי איכות הסביבה מעדיפים תיונים העשויים ממשי על פני תיונים העשויים מניילון בגלל בעיות בריאותיות והתכלות[2].

ניתן לרכוש גם תיונים ריקים למילוי עצמי. תיונים למילוי עצמי משלבים את קלות השימוש של שקית תה המיוצרות באופן מסחרי עם היכולת לבחור ולברור את טיב ואופי החליטה.

היסטוריה

יש שתי גרסאות בנוגע להמצאת שקיק התה:

  • האחת מספרת כי סוחר תה הודי קיבל משלוח של ארגזי תה ששהו באניה שחלפה בדרכה בסערה. טלטולי האניה גרמו לעלי התה להמחץ, ובמקום עלים יפים קיבל עלי תה מרוסקים. על מנת לא להשליך את כל המטען, ארז את שברי העלים בשקיקי בד ושיווק אותם.[דרוש מקור][מפני ש...]
  • הגרסה השנייה משייכת את ההמצאה לסוחר תה ניו יורקי בשם תומאס סליוואן שקיבל תה מסוג חדש וטוב, כקידום מכירות שלח ללקוחותיו דוגמיות של התה ארוזות בבד משי, הלקוחות התעצלו לפתוח את השקית, והטילו אותה לכוס עם מים רותחים[3].

הפטנטים על שקיות תה ותיונים הוצאו בשנת 1903[4] והתיונים המודרניים הראשונים היו למעשה שקיות בד תפורות ביד. גרסאות מסחריות של תיונים הופיעו בשנת 1904.

המכונה הראשונה לאריזה של תיונים הומצאה בשנת 1929 על ידי אדולף רמבולד עבור חברת טקאן הגרמנית[5].

בשנת 1930 קיבל ויליאם הרמנסון פטנט על תיון עשוי נייר שניתן לאטימה באמצעות חום[6]. שקית התה המלבנית הנפוצה בתקופה המודרנית לא הומצאה עד שנת 1944. לפני כן, שקיות תה דמו לשקים קטנים[7].

פעילויות הקשורות לתיונים

שקיות תה דקורטיביות הפכו לבסיס לאוספים גדולים ואספנים רבים אוספים שקיות תה מרחבי העולם. מועדוני אספנים של שקיות תה נפוצים ברחבי העולם והחברים בהם מתעניינים בפריטים שונים הקשורים לתה. מועדוני אספנים מקוונים כוללים לעיתים קרובות קטלוגים של שקיות תה[8], כמו גם כלי מעקב על אוספים. בנוסף, אספני שקיות תה אוספים לרוב פריטים אחרים הקשורים לתה, כמו תוויות[9]. אתרים אלה מספקים גם כפלטפורמות לדיונים והסדרי סחר בין אספנים.

העיסוק בקיפול שקיות התה החל בהולנד ולעיתים קרובות נזקף לזכותו של טייני ואן דר פלאס Tiny van der Plas. מדובר בסוג של אוריגמי שבו מקופלים ריבועים זהים של נייר עם דוגמת (אשר חתוכים מקדמת העטיפות של שקיות התה), ואז מסדרים אותם ברוזטות. לרוזטות אלה משתמשים בדרך כלל לקישוט כרטיסי ברכה. פעילות זו הפכה למלאכה פופולרית בארצות הברית ובבריטניה מאז שנת 2000[10].

מדעני קרקע השתמשו בשקיות תה סטנדרטיות כדי למדוד את שיעור הפירוק של חומרים אורגניים בקרקעות שונות[11][12].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Smithers, Rebecca (2 ביולי 2010). "Most UK teabags not fully biodegradeable, research reveals". the Guardian (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Fabricant, Florence (13 בספטמבר 2006). "Tea's Got a Brand New Bag". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Begley, Sarah (3 בספטמבר 2015). "The History of the Tea Bag" (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Tea-leaf holder". USPTO. נבדק ב-25 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Rexing, Bernd (2011-05-14). "14. Mai 1996 - Teebeutel-Entwickler Adolf Rambold stirbt" (בגרמנית). נבדק ב-2018-08-03.
  6. ^ Bloxham, Andy (2008-06-13). "Tea bag to celebrate its century". Telegraph.co.uk. נבדק ב-2009-07-15.
  7. ^ Dubrin, Beverly (2010). Tea Culture: History, Traditions, Celebrations, Recipes & More. Charlesbridge Publishing, p. 35. מסת"ב 1607343630
  8. ^ "Tea Bags on Colnect". colnect.com (באנגלית). נבדק ב-2018-12-18.
  9. ^ "Tea Labels on Colnect". colnect.com (באנגלית). נבדק ב-2019-03-01.
  10. ^ jbritton (2009-06-29). "Tea bag folding". Britton.disted.camosun.bc.ca. אורכב מ-המקור ב-2009-08-03. נבדק ב-2009-07-15.
  11. ^ Keuskamp, Joost A. (ביולי 2013). "Tea Bag Index: a novel approach to collect uniform decomposition data across ecosystems". Methods in Ecology and Evolution. 4 (11): 1070–1075. doi:10.1111/2041-210X.12097. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Ogden, Lesley Evans (5 ביוני 2019). "How teabags became a secret weapon in the fight against climate change". New Scientist. נבדק ב-31 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32265053תיון