תיאודלינדה, מלכת הלומברדים
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. תיאודלינדה (Theodolinda או Theudelinde; נולדה ב-570 לספירה בקירוב, נפטרה ב-628) הייתה מלכת הלומברדים עקב נישואיה לשני שליטים לומברדים רצופים, אוטארי ולאחר מכן אגילולף, ועוצרת לומברדיה עד הגיעו של בנה, אדאלואלד, לבגרות, ולאחר מכן שליטה משותפת יחד עם בנה. במשך כשלושים וחמש שנה היא הייתה דמות משפיעה ברחבי הממלכה הלומברדית, שהשתרעה על חלקים נרחבים באיטליה של ימינו. כבת למשפחה פרנקית קתולית, היא פעלה להחדרת הנצרות הקתולית לממלכה הלומברדית ולדחיקת הפגניות והאריאניות.
קורות חייה
תיאודלינדה הייתה בתם של הדוכס גריבלד הראשון מבוואריה ואשתו וָלְדְּרַדָה, שהייתה בתו של המלך הלומברדי וואכו. היתה לה אחות גדולה, ששמה לא ידוע, שנישאה לאווין, דוכס טרנט, ואח, גונדואלד, הדוכס הראשון של אסטי.
נישואיה הראשונים
תיאודלינדה הושאה לראשונה בשנת 588 לאותארי, מלך הלומברדים, בנו של המלך קְלֶף, שהטיל את חיתתו על הרומאים והביזנטים בהגינו על ממלכתו בצפון איטליה. אותארי בחר בה לאחר שניסיונו להינשא לאחותו של מלך הפרנקים נכשל, והוא פנה לבווארים, שהפרנקים איימו גם עליהם וביקש לאחד עימם כוחות. ישנן עדויות לכך שלאפיפיור גרגוריוס הראשון היה אינטרס לעודד נישואים אלה, שכן הם קשרו בין הקתולים בבוואריה לבין הלומברדים האריאניים, דבר שהאפיפיור עשה קודם לכן כאשר קידם את הנישואים בין הנסיכה הפרנקית ברטה - נינתו של קלוביס הראשון - ושל אתלברט מקנט. נישואיה של תיאודלינדה לאותארי היו קצרים שכן הוא מת בשנת 590, לאחר מעט יותר משנה אחת של נישואים.
נישואיה השניים
על פי ההיסטוריון בן המאה השמינית, פאולוס הדיאקון, תיאודלינדה זכתה להערצה והערכה בממלכה הלומברדית, עד כדי כך שכאשר אותארי מת, היא התבקשה להישאר בשלטון ולבחור יורש. ההיסטוריון רוג'ר קולינס מטיל ספק במהימנותם של דברי פאולוס הדיאקון, ובמקום זאת טוען שסביר יותר שהייתה לה שליטה על הצבא וכושר מיקוח (בהיותה נצר לשושלתו של גריבלד מצד אחד ומלך הלומברדים וואכו מצד שני) שאפשר לה לשאת ולתת על מנת לשמור על מעמדה. הסבר נוסף לאירועים הוא שאגילולף עצמו יזם את הנישואין, לאחר שקיבל על עצמו את החקירה הרשמית של מות אותארי באספת העם במאי 591.
כך או כך, חודשיים בלבד לאחר מות אותארי, תיאודלינדה נשאה לאגילולף דוכס טורינו וגיסו של אותארי (שהתאלמן מאחותו של אותארי). השפעתה על השליטה בממלכה הייתה ניכרת, והיסטוריונים בדרך כלל מייחסים לשניהם את ההחלטות העיקריות במשך שנות שלטונם הארוכות. שליטתם של המלך והמלכה השתרעה על פני רוב חצי האי האיטלקי.
המלך והמלכה ניהלו את הממלכה בסימן המאבק בין הדתות השונות. אגילולף התיר לתיאודלינדה להטביל את בנם לקתוליות, אך הוא עצמו שמר על אמונתו בנצרות האריאנית ונקט עמדה קשוחה נגד הקתולים בצפון והביזנטים בדרום, ואף איים על רומא עצמה ועל האפיפיור. עם זאת הוא נמנע מלכבוש את רומא והסכים לקבל כופר במקום זאת. פאולוס הדיאקון מתעד חלופת מכתבים בין תיאודלינדה לאפיפיור גרגוריוס (590–604) שחלקם עוסקים באפשרות המרת הדת של בעלה. האפיפיור גרגוריוס שלח לה סדרה של אמפולות כסף שהכילו שמן מכנסיית הקבר, ומזכרות נוספות, הן כתמריץ והן כתודה על מאמציה להנחיל את הקתוליות[1]. תיאודלינדה פעלה לחיזוק הנצרות הקתולית[2] וקיבלה בברכה מיסיונרים קתולים ברחבי ממלכתה, ביניהם הנזיר קולומבנוס מאירלנד, שעבורו בנתה את מנזר בוביו. המלך והמלכה בנו גם מנזרים נוספים ברחבי איטליה.
עוצרת
עדות לחוזק שלטונם של בני הזוג מהווה העובדה שאגילולף מת מוות טבעי בשנת 616, לאחר 25 שנות שלטון. זמן קצר לפני מותו הוא הכריז על תיאודלינדה כמושלת שותפה עם בנם אדאלואלד. במשך שנות ילדותו של אדאלואלד היא שימשה כעוצרת יחידה. ועם הגיעו לבגרות, הם שלטו בממלכה במשותף במשך כעשר שנים נוספות.
בניית קתדרלת מונצה
כחלק מקידום הנצרות הקתולית בממלכה הלומברדית, בנתה תיאודלינדה בעיר מוֹנְצָה (ליד מילאנו) קתדרלה קתולית המוקדשת ליוחנן המטביל. בקתדרלה ישנה קפלה על שמה, שבה נמצאים 45 ציורי קיר ענקיים בצבעים המתארים תמונות מחיי המלכה[3]. כפטרונית של אמנויות, היא העתירה על הקתדרלה שכיות חמדה: במוזיאון הקתדרלה מצוי פסל מעוטר להפליא של תרנגולת ואפרוחיה, שאינו אופייני לאומנות לומברדית, שקבלה כנראה כמתנה נוספת מהאפיפיור גרגוריוס. כמו כן שמורים במוזיאון הקתדרלה ספר הבשורה של תיאודלינדה, המונח בנרתיק זהב מעוטר באבנים יקרות, והוא יצירת מופת של צורפות. תכשיט נוסף שקבלה מהאפיפיור לרגל הגיעו של בנה לבגרות הוא כתר הברזל שקיבל את שמו עקב האמונה שמשולב בו מסמר ברזל מצלבו של ישו. לוחות הברזל מעוטרים באבני חן, אמייל ורוזטות זהב היוצרות מכלול פרחוני עדין. זהו הכתר שבו הוכתרו מלכי איטליה עד נפוליאון.
פטירתה
לאחר עשר שנות שלטון משותפות עם בנה, הדוכסים שלו הצליחו להדיח אותו. תיאודלינדה פרשה לחיים פרטיים ומתה זמן קצר לאחר מכן. היא נקברה בכבוד מלא בבזיליקת סן ג'ובאני ומאוחר יותר הועברו עצמותיה לקתדרלה החדשה של מונצה.
קישורים חיצוניים
.jpg){kind=link}
הערות שוליים
- ^ יצחק חן, תוויות המזכרות מארץ הקודש בגאליה הפרנקית, קתדרה - כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה קתדרה 82, טבת תשנ"ז, עמ' 34
- ^ Theodelinda, www.brooklynmuseum.org
- ^ Duomo, Theodelinda's Chapel, World Monuments Fund
